ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יז אָמַר הֶחָבֵר: וּבְצֶדֶק סָבַל אַבְרָהָם מַה שֶּׁסָּבַל בְּאוּר כַּשְׂדִּים, וְאַחַר כֵּן הַיְּצִיאָה מֵאַרְצוֹ, וְאַחַר כֵּן הַמִּילָה, וְאַחַר כֵּן שִׁלּוּחַ יִשְׁמָעֵאל, וְאַחַר כֵּן עֲקֵדַת יִצְחָק, הוֹאִיל וְרָאָה מַה שֶּׁרָאָה מִן הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּטַעַם, לֹא בְּהֶקֵּשׁ, וְרָאָה שֶׁאֵין דָּבָר נֶעֱלָם מִמֶּנּוּ מִפְּרָטֵי בְּרוּאָיו, וְרָאָהוּ גּוֹמֵל אוֹתוֹ עַל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים לְשַׁעְתָּם, וּמַדְרִיכוֹ בַּדֶּרֶך הַיְּשָׁרָה, עַד שֶׁלֹּא יַקְדִּים וְלֹא יְאַחֵר אֶלָּא בִּרְשׁוּתוֹ, וְאֵיך לֹא יְזַלְזֵל בְּהֶקֵּשָׁיו הַקְּדוּמִים, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ הַחֲכָמִים ז"ל בְּ"וַיּוֹצֵא אוֹתוֹ הַחוּצָה", "אָמַר לוֹ צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ", כְּלוֹמַר שֶׁצִּוָּהוּ לַעֲזֹב חָכְמוֹתָיו הַהֶקֵּשִׁיּוֹת כְּחָכְמַת הַכּוֹכָבִים וְזוּלָתָהּ, וִיקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֲבוֹדַת מִי שֶׁהִשִּׂיג בְּטַעַם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'". וּבְצֶדֶק נִקְרָא ה' 'אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל', מִפְּנֵי שֶׁהָרְאִיָּה הַזֹּאת נֶעְדֶּרֶת מִזּוּלָתָם, וְנִקְרָא 'אֱלֹהֵי הָאָרֶץ', מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהּ סְגֻלָּה בַּאֲוִירָהּ וּבְאַדְמָתָהּ וּבְשָׁמֶיהָ עוֹזֶרֶת לָזֶה, עִם הַתְּנָאִים אֲשֶׁר הֵם כַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וְהַהֲכָנָה לְהַצְמָחַת הַמִּין הַזֶּה. וְכֹל הַנּוֹהֲגִים לְפִי הַחֹק הָאֱלֹהִי הוֹלְכִים אַחֲרֵי בַּעֲלֵי הָרְאִיָּה הַזֹּאת, וְתִבְטַח נַפְשָׁם בְּקַבָּלָה מֵהֶם, עִם תְּמִימוּת דִּבְרֵיהֶם וָעֳבִי מִשְׁלֵיהֶם, מַה שֶּׁלֹּא תִּבְטַח בְּקַבָּלָה מֵהַפִילוֹסוֹפִים עִם דַּקּוּת דִּבְרֵיהֶם וִיפִי סֵדֶר חִבּוּרֵיהֶם וּמַה שֶּׁרוֹמֵז עֲלֵיהֶם מִן הַמּוֹפֵת, אֲבָל אֵין הַהֲמוֹנִים הוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם, כְּאִלּוּ נָחָה רוּחַ הָאֱמֶת עַל הַנְּפָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת". ___________________________
השתוקקות שבטעם – השתוקקות שמקורה בחוויה. לגדל אותו – לשבח ולרומם את ה'. לא יזיק – לאדם העובד. לא יקדים ולא יאחר – אברהם במעשיו. עוזרת לזה – לראייה הנבואית. התנאים – המצוות. בעלי הראיה – הנביאים. עם תמימות דבריהם וכו' – למרות שאין דברי הנביאים חריפים כדברי הפילוסופים, ואין חידוד במשליהם. הנפשות – של ההמון.
ביאורים
מלך כוזר מקבל את דברי החבר ומסכם ששם "אלוהים" והשגתו הוא על ידי השכל. וידיעתו אינה מעוררת את האדם לפעול.. לעומת זאת שם ה' מעורר את האדם ומביא אותו לידי השתוקקות ודבקות ואליו אפשר להגיע רק באמצעות הנביא והנבואה.
החבר מחזק את דברי מלך כוזר ואומר שהנה באמת מצאנו שמי שיידע את ה' ימתקו לו הצרות המגיעות לו בהקשר של העבודה. אברהם אבינו התנסה בעשרה ניסיונות בשל אמונתו. נזרק לאש באור כשדים, עזב את מולדתו, מל את עצמו וכו' כל זה מפני שידע את ה', לא רק במסקנה שכלית אלא הגיע לדרגת זיכוך שידע את ה'. רק ידיעה זו נתנה בו את הכוח לעמוד בכל הניסיונות הקשים שעבר. על זה נאמר "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה' " [תהילים לד]. הטוב שבידיעת ה' מגדיר לאדם את כל חייו כטובים. שם ה' נקרא גם 'אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל' כי זו תכונה ישראלית מיוחדת שמאפשרת להשיג את ה', לחיות את עבודת ה' מבפנים. כך גם נקרא 'אֱלֹהֵי הָאָרֶץ' (ארץ ישראל), זאת כי ישנה תכונה מיוחדת לארץ ישראל שמאפשרת את הנבואה וגילוי שם ה' המלא דווקא בה. השגת שם ה' זוהי החוויה השלמה ביותר שאדם יכול לחוות, ממש "לחיות" את האמת ולא רק לדעת אותה ידיעה סתמית. עובדה היא, שאין ההמונים מקבלים את הסברי אנשי החכמה והפילוסופים אף-על-פי שהספרים שלהם מסודרים ומדוקדקים. לעומת זאת ההמונים מקבלים את דברי הנביא ושליחיו אחריו וכבר חז"ל אמרו "נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת". ההמון יש לו חוש בריא לקבל את דברי הנביא ולא את דברי הפילוסוף, הוא 'רואה' שהם יותר אמיתיים.
הרחבות
הכרת אברהם אבינו את בוראו
* וְרָאָה מַה שֶּׁרָאָה מִן הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּטַעַם, לֹא בְּהֶקֵּשׁ. הרמב"ם האריך לתאר כיצד הכיר אברהם את בוראו, ובדבריו מצאנו שלפחות חלק מתהליך הכרת הבורא כן היה מתוך חשיבה והיקש: "התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה והיה תמיה היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי יסבב אותו... ולבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה, וידע שיש שם אלוה אחד והוא מנהיג הגלגל והוא ברא הכל ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו, וידע שכל העולם טועים ודבר שגרם להם לטעות זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות עד שאבד האמת מדעתם, ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו, כיון שהכיר וידע התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה, ושיבר הצלמים והתחיל להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם... ויצא לחרן, והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד" [הלכות עבודה זרה א, ג].
שאלות לדיון
"טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה' ", כיצד "טועמים"?
מי שלא מצליח לראות בחייו איך הקב"ה משגיח עליו. מה עליו לעשות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














