ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יז אָמַר הֶחָבֵר: וּבְצֶדֶק סָבַל אַבְרָהָם מַה שֶּׁסָּבַל בְּאוּר כַּשְׂדִּים, וְאַחַר כֵּן הַיְּצִיאָה מֵאַרְצוֹ, וְאַחַר כֵּן הַמִּילָה, וְאַחַר כֵּן שִׁלּוּחַ יִשְׁמָעֵאל, וְאַחַר כֵּן עֲקֵדַת יִצְחָק, הוֹאִיל וְרָאָה מַה שֶּׁרָאָה מִן הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּטַעַם, לֹא בְּהֶקֵּשׁ, וְרָאָה שֶׁאֵין דָּבָר נֶעֱלָם מִמֶּנּוּ מִפְּרָטֵי בְּרוּאָיו, וְרָאָהוּ גּוֹמֵל אוֹתוֹ עַל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים לְשַׁעְתָּם, וּמַדְרִיכוֹ בַּדֶּרֶך הַיְּשָׁרָה, עַד שֶׁלֹּא יַקְדִּים וְלֹא יְאַחֵר אֶלָּא בִּרְשׁוּתוֹ, וְאֵיך לֹא יְזַלְזֵל בְּהֶקֵּשָׁיו הַקְּדוּמִים, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ הַחֲכָמִים ז"ל בְּ"וַיּוֹצֵא אוֹתוֹ הַחוּצָה", "אָמַר לוֹ צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ", כְּלוֹמַר שֶׁצִּוָּהוּ לַעֲזֹב חָכְמוֹתָיו הַהֶקֵּשִׁיּוֹת כְּחָכְמַת הַכּוֹכָבִים וְזוּלָתָהּ, וִיקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֲבוֹדַת מִי שֶׁהִשִּׂיג בְּטַעַם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'". וּבְצֶדֶק נִקְרָא ה' 'אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל', מִפְּנֵי שֶׁהָרְאִיָּה הַזֹּאת נֶעְדֶּרֶת מִזּוּלָתָם, וְנִקְרָא 'אֱלֹהֵי הָאָרֶץ', מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהּ סְגֻלָּה בַּאֲוִירָהּ וּבְאַדְמָתָהּ וּבְשָׁמֶיהָ עוֹזֶרֶת לָזֶה, עִם הַתְּנָאִים אֲשֶׁר הֵם כַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וְהַהֲכָנָה לְהַצְמָחַת הַמִּין הַזֶּה. וְכֹל הַנּוֹהֲגִים לְפִי הַחֹק הָאֱלֹהִי הוֹלְכִים אַחֲרֵי בַּעֲלֵי הָרְאִיָּה הַזֹּאת, וְתִבְטַח נַפְשָׁם בְּקַבָּלָה מֵהֶם, עִם תְּמִימוּת דִּבְרֵיהֶם וָעֳבִי מִשְׁלֵיהֶם, מַה שֶּׁלֹּא תִּבְטַח בְּקַבָּלָה מֵהַפִילוֹסוֹפִים עִם דַּקּוּת דִּבְרֵיהֶם וִיפִי סֵדֶר חִבּוּרֵיהֶם וּמַה שֶּׁרוֹמֵז עֲלֵיהֶם מִן הַמּוֹפֵת, אֲבָל אֵין הַהֲמוֹנִים הוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם, כְּאִלּוּ נָחָה רוּחַ הָאֱמֶת עַל הַנְּפָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת". ___________________________
השתוקקות שבטעם – השתוקקות שמקורה בחוויה. לגדל אותו – לשבח ולרומם את ה'. לא יזיק – לאדם העובד. לא יקדים ולא יאחר – אברהם במעשיו. עוזרת לזה – לראייה הנבואית. התנאים – המצוות. בעלי הראיה – הנביאים. עם תמימות דבריהם וכו' – למרות שאין דברי הנביאים חריפים כדברי הפילוסופים, ואין חידוד במשליהם. הנפשות – של ההמון.
ביאורים
מלך כוזר מקבל את דברי החבר ומסכם ששם "אלוהים" והשגתו הוא על ידי השכל. וידיעתו אינה מעוררת את האדם לפעול.. לעומת זאת שם ה' מעורר את האדם ומביא אותו לידי השתוקקות ודבקות ואליו אפשר להגיע רק באמצעות הנביא והנבואה.
החבר מחזק את דברי מלך כוזר ואומר שהנה באמת מצאנו שמי שיידע את ה' ימתקו לו הצרות המגיעות לו בהקשר של העבודה. אברהם אבינו התנסה בעשרה ניסיונות בשל אמונתו. נזרק לאש באור כשדים, עזב את מולדתו, מל את עצמו וכו' כל זה מפני שידע את ה', לא רק במסקנה שכלית אלא הגיע לדרגת זיכוך שידע את ה'. רק ידיעה זו נתנה בו את הכוח לעמוד בכל הניסיונות הקשים שעבר. על זה נאמר "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה' " [תהילים לד]. הטוב שבידיעת ה' מגדיר לאדם את כל חייו כטובים. שם ה' נקרא גם 'אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל' כי זו תכונה ישראלית מיוחדת שמאפשרת להשיג את ה', לחיות את עבודת ה' מבפנים. כך גם נקרא 'אֱלֹהֵי הָאָרֶץ' (ארץ ישראל), זאת כי ישנה תכונה מיוחדת לארץ ישראל שמאפשרת את הנבואה וגילוי שם ה' המלא דווקא בה. השגת שם ה' זוהי החוויה השלמה ביותר שאדם יכול לחוות, ממש "לחיות" את האמת ולא רק לדעת אותה ידיעה סתמית. עובדה היא, שאין ההמונים מקבלים את הסברי אנשי החכמה והפילוסופים אף-על-פי שהספרים שלהם מסודרים ומדוקדקים. לעומת זאת ההמונים מקבלים את דברי הנביא ושליחיו אחריו וכבר חז"ל אמרו "נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת". ההמון יש לו חוש בריא לקבל את דברי הנביא ולא את דברי הפילוסוף, הוא 'רואה' שהם יותר אמיתיים.
הרחבות
הכרת אברהם אבינו את בוראו
* וְרָאָה מַה שֶּׁרָאָה מִן הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּטַעַם, לֹא בְּהֶקֵּשׁ. הרמב"ם האריך לתאר כיצד הכיר אברהם את בוראו, ובדבריו מצאנו שלפחות חלק מתהליך הכרת הבורא כן היה מתוך חשיבה והיקש: "התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה והיה תמיה היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי יסבב אותו... ולבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה, וידע שיש שם אלוה אחד והוא מנהיג הגלגל והוא ברא הכל ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו, וידע שכל העולם טועים ודבר שגרם להם לטעות זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות עד שאבד האמת מדעתם, ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו, כיון שהכיר וידע התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה, ושיבר הצלמים והתחיל להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם... ויצא לחרן, והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד" [הלכות עבודה זרה א, ג].
שאלות לדיון
"טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה' ", כיצד "טועמים"?
מי שלא מצליח לראות בחייו איך הקב"ה משגיח עליו. מה עליו לעשות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
שבועות מעין עולם הבא!
איך נהנים כשעובדים קשה?
למה ללמוד גמרא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
