ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
בגמרא מבואר שטעמו של ר' אליעזר הוא משום שהקניין הוא לצורך עשיית עירוב, כמו שמובא במשנה (חולין ה', ג) שבארבעה זמנים בשנה יכול אדם להכריח את מוכר הבהמות לשחוט את הבהמה גם אם קנה רק בשר בדינר ממנה, מפני שהמעות קנו. למרות שמדרבנן אין קונים מטלטלין בקניין כסף, אלא רק בקניין משיכה, כאן העמידו חכמים את הדין על דין דאורייתא שניתן להשתמש בקניין כסף. הסביר רש"י שגם כאן בעירוב 'משום תיקון שבת', העמידו דבריהם על דין תורה שמעות קונות.
מהרי"ל (ליקוטים לב, הובא ברמ"א חו"מ קצט סעיף ג) כתב שכמו שחכמים תיקנו שיקנו בכסף את העירוב, כך גם תיקנו שאם קנה ביום שישי יין לקידוש ושילם ולא משך אין המוכר יכול לחזור בו.
הקשה הגר"א (ו) שלכאורה יוצא שהמהרי"ל פסק כר' אליעזר ולא כדעת חכמים שחלקו עליו במשנה. וכן הקשה המג"א (שו"ע או"ח שסט, א) על דברי שו"ע ורמ"א שבהלכות עירוב פסקו כרבנן, שעירוב לא נקנה על ידי קניין כסף. ואילו בחושן משפט הביא הרמ"א את דברי המהרי"ל שיין לקידוש נקנה ע"י קניין כסף, ולא צריך גם משיכה?
האליה רבה (א) כתב שיש לחלק וסתם דבריו. יתכן לבאר שבשני המקרים הדבר עצמו שהוא קונה הוא המצווה, לאכול בשר ביום טוב זה מצווה, וכן לקנות יין לקידוש, ולעומת זאת, למרות שאין מערבין אלא לדבר מצווה, הקניין של העירוב אינו מצווה אלא הכשר מצווה, ולכן בזה לא העמידו חכמים את ההלכה על דין דאורייתא.
אמנם המוצל מאש (מב) כותב שברמב"ם (מכירה ט, ז) לא מוזכר שהטעם שקונה קניין כסף בדין ארבעה פרקים הוא משום המצווה, אלא "מפני שהעם כולם צריכים לבשר" אלא שלפי דבריו לא מבואר דמיון הגמרא בין עירוב לד' פרקים בשנה, לשיטת ר' אליעזר. חייבים לומר שהרמב"ם מתכוון שיש זמנים נוספים שבהם יש מצווה, אבל רק בזמנים אלו תיקנו חכמים בגלל המצווה מסיבה זו שכל העם רוצים בשר.
אלא שנראה לבאר (בדומה ערוה"ש ה) שהגם שיין לקידוש הוא מצווה אין כל הכרח לקנות יין לקידוש ביום שישי זמן קצר לפני שבת, וניתן לקנות זאת ימים מראש, ולבצע את הקניינים כמו שצריך, משא"כ בבשר, שכידוע בימי קדם לא היה איך לשמר אותו, וגם רצו שיצטברו קונים רבים על מנת שיהיה שווה כלכלית לשחוט אותו, לכן חייב להיות שיקנה את הבשר בערב החג בקניין כסף (כי גם למשוך את הבהמה לא נוח שכל אחד שרוצה לקנות יבוא לשוחט וימשוך, וכיון שהזמן לחוץ ביטלו את קניין המשיכה) משא"כ כאן. לפי"ז יש מקום אחרי בקשת המחילה, היה מקום לדחות את דברי המהרי"ל.
אלא שהמהרי"ל עוסק באופן שהאדם קנה את היין ביום שישי, וכותב שהמוכר לא יכול לחזור בו בשבת מהמכירה, וזה מטעם שכעת כבר אינו יכול לקנות יין אחר, ואם כן כעת אם הוא יחזור בו תתבטל המצווה לגמרי, ולא ניתן לקיים אותה, ובזה חכמים העמידו על דין תורה.
ביאור הלכה (סוף סימן תרנו) מביא מפמ"ג שמועיל לקנות אתרוג גם בקניין כסף, מכיון שהוא חפץ של מצווה, וכמו שמובא בשם המהרי"ל. אמנם לפי מה שכתבנו יש לומר שאם מדובר בכמה ימים לפני החג, אין כל מקום לומר שלא יוכל לחזור ורק בסוכות עצמו לא יוכל לחזור אם הזמין את האתרוג ושילם עליו לפני החג, והגיע החג.
וכמובן שלפי מה שכתבנו אין מקום למש"כ במשנה הלכות (ז, רסד) שאולי גם הנותן מעות על ספרים קנה בקניין כסף, שהרי שם אף שיש מצווה בעצם קניית הספרים, כמו מצוות ספר תורה, מ"מ אין שום מקום ללחץ בעניין זה, ואינו דחוף לקנות עכשיו.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
חכמת התורה ומדעים
למה ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
