ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
יט אָמַר הַכּוּזָרִי: זֶה מַסְפִּיק לְמַזְכֶּרֶת. וְאֵין סָפֵק שֶׁזֶּה אֲשֶׁר הִזְכַּרְתָּ בְּעִנְיַן הַנֶּפֶשׁ וְהַשֵּׂכֶל וְאֵלֶּה הָאֱמוּנוֹת, אָמְנָם הוּא מֻעְתָּק מִזָּכְרְךָ מַה שֶּׁאֲמָרוֹ זוּלָתְךָ, וַאֲנִי אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא טַעַמְךָ וֶאֱמוּנָתְךָ, וּכְבָר אָמַרְתָּ לִי כִּי אַתָּה מִתְנַגֵּד לַחֲקִירָה בָּזֶה וְהַדּוֹמֶה לוֹ. אַך אֲנִי סָבוּר שֶׁאֵין לְךָ מָנוֹס מִן הַחֲקִירָה בִּשְׁאֵלַת הַגְּזֵרָה וְהַבְּחִירָה, הוֹאִיל וְהִיא שְׁאֵלָה מַעֲשִׂית, וְאִם כֵּן אֱמֹר לִי דַּעְתְּךָ בָּהּ.
כ אָמַר הֶחָבֵר: לֹא יַכְחִישׁ טֶבַע הָאֶפְשָׁרִי אֶלָּא עִקֵּשׁ, מִתְוַכֵּחַ, אוֹמֵר מַה שֶּׁאֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ, לְפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה מֵהִתְכּוֹנְנוּתוֹ לְמַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה בּוֹ אוֹ חוֹשֵׁשׁ מִמֶּנּוּ, מַה שֶּׁמּוֹרֶה לְךָ שֶׁהוּא מַאֲמִין שֶׁהַדָּבָר אֶפְשָׁרִי וְתוֹעִיל בּוֹ הַהִתְכּוֹנְנוּת. וְאִלּוּ הָיָה מַאֲמִין שֶׁהוּא הֶכְרָחִי, הָיָה נִכְנָע, וּלְמָשָׁל לֹא הָיָה מִתְכּוֹנֵן בִּכְלֵי נֶשֶׁק לִקְרַאת אוֹיְבוֹ וְלֹא בְּמָזוֹן לְרַעֲבוֹנוֹ. וְאִם יִטְעַן שֶׁזֹּאת הַהִתְכּוֹנְנוּת מֻכְרַחַת גַּם הִיא לְמִי שֶׁמִּתְכּוֹנֵן, וַעֲזִיבַת הַהִתְכּוֹנְנוּת מֻכְרַחַת לְמִי שֶׁאֵינוֹ מִתְכּוֹנֵן, הֲרֵי כְּבָר הוֹדָה בַּסִּבּוֹת הָאֶמְצָעִיּוֹת, וְשֶׁבָּהֶן קִיּוּם הַמְאֻחָרוֹת, וְהוּא יִפְגַּע בָּרָצוֹן בִּכְלַל הַסִּבּוֹת הָאֶמְצָעִיּוֹת. וְאִם יִהְיֶה יָשָׁר וְלֹא יִתְעַקֵּשׁ יוֹדֶה כִּי יִמְצָא עַצְמוֹ שֶׁהָרְשׁוּת נְתוּנָה לוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ בַּדְּבָרִים הָאֶפְשָׁרִיִּים לוֹ, אִם יִרְצֶה יַעֲשֵׂם וְאִם יִרְצֶה יַעַזְבֵם. וְאֵין בָּאֱמוּנָה הַזֹּאת הוֹצָאַת דָּבָר מִדִּין ה' יִתְעַלֶּה, אֶלָּא הַכֹּל שָׁב אֵלָיו בָּאֳפָנִים שׁוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאֲבָאֵר.
אֹמַר, כִּי כֹּל הָעֲלוּלִים מְיֻחָסִים אֶל הָעִלָּה הָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁנֵי אֳפָנִים: אוֹ בַּכַּוָּנָה הָרִאשׁוֹנָה, אוֹ עַל דֶּרֶך הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת. מְשַׁל הָאֹפֶן הָרִאשׁוֹן, הַסִּדּוּר וְהָעֲרִיכָה הַנִּרְאִים בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים וּבַצְּמָחִים וּבַגַּלְגַּלִּים, אֲשֶׁר לֹא יִתָּכֵן לַמַּשְׂכִּיל הַמִּתְבּוֹנֵן שֶׁיְּיַחֲסֵהוּ לְמִקְרֶה, אֶלָּא לְכַוָּנַת עוֹשֶׂה חָכָם, מַנִּיחַ כֹּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ וְנוֹתֵן לוֹ חֶלְקוֹ. וּמְשַׁל הַשֵּׁנִי, שְׂרֵפַת הָאֵשׁ הַזֹּאת, לְמָשָׁל, אֵת בּוּל הָעֵץ הַזֶּה. כִּי הָאֵשׁ גּוּף עָדִין, חַם, פּוֹעֵל, וּבוּל הָעֵץ גוּף נַקְבּוּבִי נִפְעָל, וּמִדֶּרֶך הֶעָדִין הַפּוֹעֵל שֶׁיִּפְעַל בְּנִפְעָלוֹ, וְהַחַם הַיָּבֵשׁ שֶׁיְּחַמֵּם וִיכַלֶּה לַחֻיּוֹת הַנִּפְעָל עַד שֶׁיִּתְפָּרְדוּ חֲלָקָיו. וְסִבּוֹת הַפְּעֻלּוֹת הָאֵלֶּה וְהַהִפָּעֲלֻיּוֹת הָאֵלֶּה אִם תְּבַקְּשֵׁן לֹא תִּרְחַק מִמְּךָ הַשָּׂגָתָן, וְאֶפְשָׁר שֶׁתִּמְצָא סִבּוֹת סִבּוֹתָם עַד שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הַגַּלְגַּלִּים, וְאַחַר כֵּן אֶל עִלּוֹת הַגַּלְגַּלִּים, וְאַחַר כֵּן אֶל הָעִלָּה הָרִאשׁוֹנָה, וּבְצֶדֶק אָמַר הָאוֹמֵר כִּי הַכֹּל בִּגְזֵרַת ה' יִתְעַלֶּה, וּבֶאֱמֶת אָמַר אַחֵר: בַּבְּחִירָה וּבַמִּקְרֶה, מִבְּלִי שֶׁיַּחְרֹג דָּבָר מִזֶּה מִגְּזֵרַת ה'.
___________________________
הגזרה והבחירה – האם הכול נקבע על ידי ה' או שהאדם בעל בחירה חופשית. שאלה מעשית – שיש ממנה השלכה מעשית. טבע האפשרי – יש לאדם בחירה חופשית במעשיו. שהדבר אפשרי – ולא גזור מראש. הכרחי – נקבע ונגזר מראש על ידי ה'. היה נכנע – לגזרת ה'. שזאת ההתכוננות מוכרחת – עצם רצונו להתכונן זו גזירת ה'. כבר הודה וכו' – הודה בכך שגזרת ה' יכולה לצאת לפועל באמצעים ולא דווקא בצורה ישירה. יפגע ברצון וכו' – הגזרה יכולה להתקיים באמצעים שונים ובכללם רצון האדם. העלולים – הנבראים. העִלה הראשונה – סיבת הסיבות, ה'. בכונה הראשונה – רצון אלוקי ישיר (בהשגחה פרטית). דרך השתלשלות – מבואר בהמשך הפִסקה. הגלגלים – השפעת מערכת הכוכבים. בבחירה ובמקרה – בבחירת האדם או במקרה טבעי.
ביאורים
המלך מעלה בפני החבר את שאלת 'הגזרה והבחירה' (בשונה משאלת 'הידיעה והבחירה', המופיעה בהמשך), המציבה קושיה אמונית בנוגע לבחירה החופשית. מצד אחד, היהדות מאמינה בהשגחת ה' על העולם - הכול מאת ה'. מצד שני, היהדות מכריזה על הבחירה החופשית של האדם, כלומר, האדם הוא האחראי הבלעדי למעשיו, והתוצאות של התנהגותו תלויות רק בו. לדעת המלך, גם החבר יסכים שאין מנוס מלהתמודד עם שאלה זו, כיוון שהיא מעלה סתירה הגיונית שמטרידה כל אדם מאמין, ויש לה השלכה מעשית על כל התנהגות האדם. החבר מציג שתי דרכים אפשריות להתמודד עם הסתירה:
א. צמצום המשמעות של הבחירה החופשית. דעה זו מקבלת את המונח 'השגחת ה'' כמות שהוא - ה' משגיח באופן ישיר ומוחלט על כל הנעשה בעולם. אם כן לבחירה של האדם אין השפעה של ממש על מה שיתרחש, היות שרק ה' קובע בסופו של דבר את המציאות. החבר מוכיח שגם הדוגלים בדעה זו לא מאמינים בה בלב שלם, כיוון שהיא מובילה בהכרח למסקנה שאין שום תועלת ברכישת כלי נשק לקראת יציאה לקרב, או בהצטיידות במצרכי מזון לקיום הגוף, אולם בשעת מבחן, כשהם עומדים בפני סכנה קיומית כמו רעב או מלחמה, הם יעשו כל מאמץ כדי לשמור על עצמם. מאחר שדעה זו אינה עומדת במבחן המציאות, אין טעם לדון בה.
ב. העמקה במושג 'השגחת ה'', כך שהוא לא ישלול את משמעות הבחירה האנושית, אלא ילווה אותה. בדרך זו בוחר החבר כדי ליישב את הסתירה, ומעתה הוא פורס משנה רוחנית סדורה, שמסבירה בהרחבה כיצד ה' משגיח על עולמו.
המפתח להבנה הוא חלוקה יסודית בין שני סוגי השגחה: א. 'השגחה ישירה' , כלומר פעולה אלוהית טהורה שלא תלויה בגורמי הטבע כגון יצירת חוקי הטבע עצמם או מעשי נסים שפורצים את גבולות הטבע. ב. 'השגחה עקיפה' , כלומר פעולה אלוהית דרך אמצעים וכוחות שונים שמתווכים בינה לבין העולם, כגון פעולה כימית של שריפת עץ על ידי האש. ה' לא שרף את העץ, אלא יצר חוקיות כזו שתגרום לאש לשרוף את העץ.
הרחבות
* שתי גישות ביחס לחקירות שכליות כבסיס לאמונה
אַתָּה מִתְנַגֵּד לַחֲקִירָה בָּזֶה. לאורך כל הספר אנו רואים ש'החבר' נמנע מראיות ומחקירות שכליות כיסוד לאמונה, ומבסס אותה על המסורת ועל המופתים. ריה"ל טוען שיש חיסרון בהוכחות שכליות, שכן רבים בהם הספקות וחילוקי הדעות, ולרוב הטענות אין הוכחה חותכת [מאמר ראשון יג]. לעומתו, הרמב"ם, בספרו 'מורה הנבוכים', דוגל בהוכחות שכליות כיסוד לאמונה. וכך כותב הרמב"ם: "וכשיהיה האיש שלם... יגיע למדרגה שיאמין בדעות האמתיות ההם בדרכי האמונה האמיתית, אם במופת (הוכחה חותכת) במה שאפשר בו מופת, או בטענות החזקות במה שאפשר...".
* האם יש לאדם בחירה חופשית?
בִּשְׁאֵלַת הַגְּזֵרָה וְהַבְּחִירָה. בניגוד לגישתו של הכוזרי, שתתבאר בהמשך, הגורסת כי אין סתירה בין הבחירה החופשית של האדם לידיעה האלוהית את העתיד להיות, קיימות גישות שונות של גויים ביחס לסוגיה:
שיטת הפילוסופים – גורסת כי אין לאלוה ידיעה בדברים הקורים בעולם הזה. "וכן הוא (האלוה) נעלה אצל הפילוסופים מידיעת הפרטים מפני שהם משתנים עם העיתים, ואין בידיעת אלוהים שינוי" [מאמר ראשון, א].
שיטת ה'אשרעיה' – טוענת, שאין לאדם בחירה חופשית אלא הכול נגזר על ידי האלוה. [שיטה זו הובאה במורה נבוכים א, לד, שמונה פרקים לרמב"ם ח].
ריה"ל דוחה את גישות אלה, ובהמשך המאמר תתברר שיטתו.
שאלות לדיון
הכוזרי אומר שעל שאלתו יש לענות מהניסיון/הבירור האישי ולא ממה ששומעים מאנשים אחרים. מהו היחס הנכון בין הבירור האמוני האישי לבין הלימוד מספר ומרב?
בלשון פשוטה, העיסוק ב"סיבות" הוא בעצם "המדע". מה היחס שצריך להיות בין המדע לאמונה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד גמרא?
שופר
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
