בית המדרש

  • מדורים
  • הרב מרדכי אליהו
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי אליהו זצ"ל

שיעור בהיסטוריה

הסיור במוזיאון הלובר הענקי והמפואר המשיך, והפמליה הגיעה לתמונתו של המלך לואי הארבעה עשר. הרב מרדכי אליהו שאל: "כמה התמונה הזאת עולה?"

undefined

הרב שמואל אליהו

סיון תשע"ג
3 דק' קריאה
הרב מרדכי אליהו נסע עם רעייתו, הרבנית צביה, לביקור בצרפת. מארגני הביקור לא רצו שהרב ידבר דברי פוליטיקה, אלא דברי נימוסים בלבד.
לפני הפגישה עם הנשיא ז'אק שיראק, לקחו את הרב אליהו לביקור במוזיאון הלובר בפריז. כאשר הציגו בפניו את כיסאו של נפוליאון, הרב התעניין: "מי היה נפוליאון?"
שגריר ישראל ויתר מלוויו והמארחים הצרפתים נדהמו ונבוכו: איך רב כל כך חשוב, שהיה הרב הראשי לישראל, לא שמע מעודו על נפוליאון?!
לאחר שנענה, הוסיף הרב לשאול: "מתי נפוליאון חי?"
"לפני מאתיים שנה", הייתה התשובה.
"כמה עולה הכיסא שלו?" שאל הרב לפתע.
תדהמת המארחים הצרפתים ומבוכת המלווים היהודים גברו עוד יותר.
"הכיסא לא עומד למכירה", ענה אחד המארחים.
"אבל אני מוכן לשלם על הכיסא ככל שיידרש!" הפציר בו הרב.
"זו המסורת שלנו. זו ההיסטוריה שלנו", מחה הצרפתי באוזני הרב, "אנחנו לא מוכרים את זה תמורת שום הון שבעולם!"
הסיור במוזיאון הענקי והמפואר המשיך, והפמליה הגיעה לתמונתו של המלך לואי הארבעה עשר.
הרב שאל: "כמה התמונה הזאת עולה?"
שוב נבוכו כולם: "כבוד הרב. זה מוזיאון לאומי, זו לא סתם גלריה רגילה..."
"אבל אני מוכן לשלם על זה ככל שתדרשו!" התעקש הרב, "למה שלא תאפשרו לי?!"
"זו ההיסטוריה שלנו", הסביר המארח הצרפתי, "זה המלך שהיה לנו. איך אפשר למכור דבר כזה?!"
אנשי השגרירות הישראלית היו במבוכה גדולה. הם לא הבינו מדוע הרב אליהו זקוק לפריטים ההיסטוריים הללו ואיך הוא לא מבין מה שכל אדם פשוט מבין - שמדינה לא מוכרת את סמליה הלאומיים בעד שום הון שבעולם.
לאחר הביקור במוזיאון הגיעה עת הפגישה בין הרב אליהו לנשיא שיראק. בתחילה נאם הנשיא הצרפתי. לאחר מכן אנשי השגרירות הישראלית, שחששו מדעותיו הידועות של הרב, סיכמו ביניהם שהרב ידבר בעברית ואילו המתורגמן יבדה מלבו נאום נימוסי ונחמד ולא יתרגם באמת את דבריו.
הרב החל לדבר והמתורגמן אמר, כפי שתוכנן, דברים אחרים לחלוטין. הרבנית צביה שמוצאה מרוקאי קלטה מיד שהמתורגמן אינו מתרגם באמת את דברי הרב, אלא אומר דברים אחרים. מבלי להתבלבל היא אמרה לבעלה באוזני כולם: "הוא לא מתרגם את דבריך!"
הרב אליהו הפסיק את נאומו וביקש מהשגריר הישראלי בעצמו שיתרגם את דבריו, והלה נאלץ לעשות זאת בעל כורחו.
ואז סיפר הרב: "ביקרתי היום בלובר, המוזיאון הלאומי של צרפת. הציגו בפניי את כיסאו של נפוליאון ועשיתי את עצמי שאיני מכיר אותו וביקשתי לקנות את כיסאו. אמרו לי שנפוליאון חי לפני מאתיים שנה וכי הוא יקר ללב עמו ולכן כיסאו אינו עומד למכירה בשום אופן. לאחר מכך הראו לי את תמונתו של המלך לואי הארבעה עשר, שחי לפני שלוש מאות וחמישים שנה, ואמרו לי שתמונתו היא נכס לאומי שאינו עומד למכירה".
ואז הרב הישיר את מבטו אל הקהל ואל הנשיא והגביה את קולו: "ואילו ירושלים עיר הקודש שלנו קיימת כבר שלושת אלפים שנה, ודורשים מאיתנו למוכרה ולחלקה. איך אתם דורשים מאיתנו לחלק את ירושלים?! זו ההיסטוריה שלנו! איך זה ייתכן?!" קרא בהתרגשות.
בסיום דבריו של הרב כל הנוכחים ניצבו על רגליהם ומחאו כפיים בהתלהבות. הנשיא ז'אק שיראק קם גם הוא מעל כיסאו ואמר: "ברצוני לנאום כעת פעם נוספת, בניגוד לפרוטוקול הטקס".
השגריר הישראלי נבהל ואמר לרב: "כבוד הרב. בוא נצא החוצה כעת, כי כנראה הסתבכנו..."
"מה פתאום שנצא?!" תמה הרב, "הנשיא ביקש שנישאר".
ואז הנשיא הצרפתי אמר: "כולי התפעלות מדברי הרב מרדכי אליהו. פעם בחיים שומעים דברים כאלה! יש לנו מדליית כבוד מיוחדת שאנחנו מעניקים רק לנשיאים ולראשי מדינות יחידי סגולה. כעת אני מתכבד להעניק אותה לרב מרדכי אליהו".
הנשיא העניק לרב את המדליה היוקרתית ברוב כבוד והדר, ושגריר ישראל, שרצה לפני רגע שהאדמה תבלע אותו, לא ידע את נפשו מרוב שמחה.
מתוך העיתון בשבע
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il