ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
כשהם מכותרים באויב שגמר אומר להשמיד את המדינה היהודית ואת הדת היהודית ומותקפים על ידי אויב מבית שמוכן להתייוון, נלחמו החשמונאים בשני האויבים בכל הכוח ובהצלחה. אך להם היה המזל שבמאה השנייה לפני הספירה לא היו ארגונים לא-ממשלתיים, איחוד אירופי, אמצעי תקשורת מוטים ושפע של צדקנים.
היום ודאי היו מאשימים את החשמונאים בפשעי מלחמה, בתוקפנות ובכיבוש של ארץ שהיתה בעצם שלהם. לכן התזמון שלהם היה מושלם. לפי אמות המידה המקובלות היום, חג חנוכה לא יכול היה להתקיים. אין להסיק מכאן שלא היו צביעות ומוסר כפול בימי החשמונאים. טבע האדם לא השתנה עד כדי כך מאז שאדם וחווה גורשו מגן עדן.
אך עם התפתחות הציוויליזציה, הטכנולוגיה והפצת המידע - אמיתי וגם כוזב - אי אפשר שלא להסכים שהצביעות והשיפוט הלא הוגן הגיעו לשיאים חדשים בתקופתנו. לדאבון הלב, המדינה הקטנה שלנו עם העם הגדול היושב בה הם הקורבנות הראשיים של הנכלוליות הנעלה והחדשה הזאת.
אולי החכמים שקבעו את ימי החנוכה הבינו שיקום בעתיד דור, יהודי ולא יהודי, שלא יהיה גאה באומץ הלב ובעוז הרוח של החשמונאים, דור שהיה מעדיף שהחשמונאים יישאו ויתנו עם היוונים במקום להביס אותם בקרב. אולי משום כך בחרו חז"ל את נס פך השמן והדלקת הנרות במנורה לנושא העיקרי של מצוות החנוכה.
קשה למצוא פגמים בלהבה הקטנה שמישהו הדליק ובאורח נס דלקה שמונה ימים כשהיה שם מספיק שמן רק ליום אחד. בנס של האור הקטן הזה היה צידוק לאפוס הגדול של מאבק החשמונאים ביוונים ובמתייוונים. אם החשמונאים טעו כשנלחמו ביוונים בכל הכוח, הקב"ה לא היה מחולל את נס השמן.
חנוכת המקדש מחדש וטיהורו מטומאת עבודת האלילים היו עוד סימן לכך שהקב"ה ראה בעין יפה את המלחמה של החשמונאים ואת התנהגותם. הגנה על העם היהודי ושמירה על ערכי התורה הן המטרה האסטרטגית הנעלה של העם שלנו מאז ימי אברהם אבינו. המטרה הזאת לא השתנתה גם בימינו, ולמעשה, האירועים היום רק עוזרים להבהיר לנו שזאת המטרה, הסוגיה המרכזית שלידה מתגמדות כל הסוגיות האחרות בחברה היהודית ובעולם.
חז"ל ניסחו את אחת הברכות על נרות חנוכה באופן שמכיר בכך שאירועי ימי החנוכה התרחשו "בימים ההם בזמן הזה". אנחנו תמיד צריכים לשים לב ולהבין איך אירועי העבר מתבטאים בזירה של ההווה. מחובתנו לוודא שמדיניות שגויה וטעויות לאומיות שנעשו בימים ההם לא יחזרו על עצמן בזמן הזה.
עלינו להיות מודעים גם לכך שהחוכמה, המסורת והשכל הישר של העבר אינם דברים שאפשר להשליך הצדה כך סתם לטובת אופנות ומוסכמות חולפות רק כדי להתאים את עצמנו לתקופה המודרנית, לכאורה, ולתקינות הפוליטית של ימינו. בדור שלנו האיזון בין העבר להווה, בין מה שהיה למה שישנו הוא עדיין אתגר.
למדנו שהתעלמות מהעבר שלנו היא טעות קטלנית מבחינה רוחנית וגשמית למיליוני היהודים שבחרו בה במאות השנים האחרונות. לעומת זאת, התעלמות מהמציאות של ההווה מגבילה אותנו בהתמודדות עם הבעיות והקשיים שעדיין פוקדים אותנו. נרות חנוכה מזכירים לנו שאנחנו חיים בד בבד בימים ההם ובזמן הזה. נרות חנוכה דולקים כבר כמעט 2,300 שנה וממשיכים לשמש מקור השראה לאמונתנו שעלינו להשיג ריבונות יהודית בארץ הקודש ולהרחיב את הערכים הרוחניים שלנו ואת לימוד התורה וקיום מצוותיה.

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

כאב הגלות ותקוות הגאולה

הלכות שטיפת כלים בשבת

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

הפסוק המיוחד והמשונה בתורה

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

עבודת ה' ליום העצמאות

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

למה ללמוד גמרא?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















