ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת עירובין
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
רב אמר מאברין ושמואל אמר מעברין וכו', תמן תנינן אין מברכין על הנר עד שייאותו לאורו - רב אמר יאותו ושמואל אמר יעותו וכו', תמן תנינן לפני אידיהן של גוים - רב תני אידיהן ושמואל תני עידיהן.
בבבלי כאן נחלקו רב ושמואל ב"מעברין", אך לא מפורש מי אומר "מעברין" ומי "מאברין". וכן בעבודה זרה ב. הם נחלקו ב"אידיהן" ולא מפורש מי אומר איזו דעה. המחלוקת ב"יאותו" אינה בבבלי כלל, ופשוט שהגירסא "יאותו".
גדלות דורו של רבי יוסי בבלי נג.
הירושלמי דן בזה בגיטין פ"ו ה"ז [לח:], ועיין מה שכתבנו שם.
מקבל פני רבו וחברו כאילו מקבל פני השכינה, אליהו ושמואל פ"ה ה"א [לא.]
שכל המקביל פני רבו כאילו מקבל פני שכינה וכו'. והלא אליהו טירונין לנביאים (מקטני הנביאים) היה, אלא מלמד שכל עמידות שעמד לפני אחיה השילוני רבו כילו (כאילו) עמד לפני השכינה. שכל שירות ששרת (שמואל) לפני עלי רבו, כילו שרת לפני שכינה וכו'. לאכול לחם עם חתן משה לפני האלהים וכו' - שהמקבל פני חבירו כילו מקבל פני שכינה (ומביא לכל זה פסוקים).
בבבלי שבת קכז. גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה, אך לא הובאו הדרשות עם אליהו ושמואל. ובברכות סד. במקום "המקבל פני חבירו" הובא "הנהנה מסעודה שתלמיד חכם בתוכה כאילו נהנה מזיו השכינה".
חש בראשו יעסוק בתורה - אינו בירושלמי בבלי נד. • פ"ה ה"א [לא.]
בבבלי האריך כאן באגדות על לימוד תורה, והביא שהחש בראשו וכו' יעסוק בתורה. ובירושלמי לא הובא 1 .
מהיכן מודדים עיר על שפת הנחל בבלי סא. • פ"ה ה"א [לב.]
עיר שהיא בנויה על שפת הנחל - אם יש בינה לנחל ארבעה טפחים מודד מן החומה, שלשה מודד משפת הנחל החיצונה, ובלבד שלא יהא בנחל יותר משבעים ושיריים וכו'.
בבבלי אם יש לפניה דקה (מחיצה) ארבע אמות מודדים לה משפת הנחל, ואם לאו מפתח ביתו.
האם המשכן נחשב לעולם או לשעה בבלי נה: • פ"ה ה"א [לב:]
ולא לשעה היתה? אמר רבי יוסה: מכיון שהיו חונין ונוסעין על פי הדיבור כמי שהיו חונין לעולם. אמר רבי יוסי בי רבי בון: מכיון שהבטיחן הקדוש ברוך הוא שהוא מכניסן לארץ כמי שהוא לשעה.
בבבלי פשוט שכמאן דקביע להו דמי.
מקום החמה בזמני התקופות, הארון היה מכוון את הרוחות בבלי נו. • פ"ה ה"א [לג.]
כמה יגעו נביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצמצמת בו באחד בתקופת טבת ובאחד בתקופת תמוז וכו'. ובמדבר מי היה מכוין להן את הרוחות? אמר רבי אחא: ארון היה מכוין להם את הרוחות.
בבבלי כל זה לא הובא.
הלשון "צובה" בבלי נז. • פ"ה ה"ב [לד.]
בר קפרא אמר: בעשויים צובה.
בבבלי (עירובין פה:, בבא מציעא כה.) הלשון: חצובה.
מחלוקת האם מקדרים בהרים בבלי נח: • פ"ה ה"ג [לה.]
מה פליגין כנגד לבו, רבי מאיר אומר: מקדדין, וחכמים אומרים: אין מקדדין.
בבבלי משמע שדברי רבי מאיר שמקדרים בהרים הם לכו"ע (וכן כתב היפה עיניים).
מקדרין בחבל של חמישים אמה בבלי נח: • פ"ה ה"ג [לה.]
אין מקדרין אלא בחבל של חמישים אמה.
בבבלי אין מקדרין אלא בחבל של ארבע אמות.
קבורה בערי הלוויים בבלי נז. • פ"ה ה"ג [לה.]
שלא היו קוברין בתחום ערי הלוים.
בבבלי מכות יב. הלשון: ערי מקלט לא ניתנו לקבורה.
התחום מדאורייתא י"ב מיל פ"ה ה"ד [לה:]
רבי שמעון בר כרסנא בשם רבי אחא: אין לך מחוור מכולם אלא תחום שנים עשר מיל כמחנה ישראל.
בבבלי נא. הביא מקור לאלפיים אמה, ולא הוזכר השיעור של י"ב מיל. להלכה שתחומין (אלפיים אמה) דרבנן, נחלקו הפוסקים האם י"ב מיל הם דאורייתא כדברי הירושלמי (הרמב"ם (שבת פכ"ז ה"א) סובר שדאורייתא והגר"א סובר שדרבנן, דן בזה במשנה ברורה סי' שצז ס"ק א וסי' תד ס"ק ז).
חמישים דיורין לתחומין צריכים להיות ישראלים בבלי ס. • פ"ה ה"ה [לו.]
כעיר חדשה שביהודה כגון צנן וחדשה ומגדל גד שיש בה חמשה (פני משה וקרבן העדה הגיהו: חמישים) דיורין, אפילו אנשים נשים וטף. אסי אמר: ובלבד ישראל.
בבבלי לא הובא שצריכים להיות דווקא ישראלים.
גדרי עיר חדשה וישנה פ"ה ה"ז [לז.]
אי זו היא חדשה ואי זו היא ישנה? רבי זעירא בשם רב חסדאי: בנה בתים ואחר כך בנה חומה זו היא חדשה, בנה חומה ואחר כך בנה בתים זו היא ישנה.
בבבלי כו. הגדרים הפוכים: הוקפה ואח"כ ישבה היא חדשה, ישבה ואח"כ הוקפה היא ישנה.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
פסח שני
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך עושים קידוש?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
