ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת פסחים
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
מה תלמוד לומר טמא נפש? אלא איש טמא נפש נדחין לפסח שני ואין ציבור טמא נפש נדחה לפסח שיני (שני), טמא זיבה וטמא צרעת נדחין לפסח שני (אפילו בציבור).
בבבלי פ: סובר שרוב זבים לא נדחים לפסח שני.
גולגולתו של ארוונה היבוסי נמצאה תחת המזבח בבלי צב: • פ"ט ה"א [סד.]
גולגולתו של ארנן היבוסי מצאו תחת המזבח (ולכן הכהנים והכלים נטמאו. פני משה סוטה (פ"ה ה"ב [כג.]): מצאו אותה כשבאו מהגולה ובדקו וטיהרו את הבית, ועל זה הוכיחם חגי ששהו בטהרת הבית עד אז. שיירי קרבן (שם) ומראה הפנים נדרים (פ"ו ה"ח [כב:]) הקשו שבסוטה שם משמע שמצאו אותה בימי בית שני, ובפסחים כאן משמע שמצאו זאת בימי חזקיהו).
בבבלי לא הובא 1 .
טבלה של רפואות פ"ט ה"א [סד.]
ששה דברים עשה חזקיה מלך יהודה וכו' גנז טבלה של רפואות.
בבבלי נו. וברכות י: הלשון: ספר רפואות.
איך דורשים מילה מנוקדת בתורה בבלי צג: • פ"ט ה"ב [סד:]
ורבנן אמרי: בשעה שהכתב רבה על הנקודה - את דורש את הכתב ומסלק את הנקודה, ובשעה שהנקודה רבה על הכתב - את דורש את הנקודה ומסלק את הכתב. אמר רבי: אע"פ שאין שם אלא נקודה אחת מלמעלן - את דורש את הנקודה ומסלק את הכתב.
בבבלי לא נמצא, ותוס' (בבא מציעא פז. ד"ה למה) הביאו כלל זה בשם המדרש.
זמנם של איילת השחר, עלות השחר והנץ החמה בבלי צד.
הירושלמי דן בזה ביומא פ"ג ה"ב [יד.], ועיין מה שכתבנו שם.
גודלו של גן עדן, עץ חיים בבלי צד.
הירושלמי דן בזה בברכות פ"א ה"א [ה.], ועיין מה שכתבנו שם.
עובי הרקיע בבלי צד:
הירושלמי דן בזה בברכות פ"א ה"א [ה.], ועיין מה שכתבנו שם.
כיצד משערים את רוב הנכנסים לעזרה בבלי צד:
הירושלמי דן בזה בפסחים פ"ז ה"ו [נא.], ועיין מה שכתבנו שם.
מחלוקת אם מומים פוסלים בפסח מצרים פ"ט ה"ה [סה:]
אית תניי תני דוקים ותבלולים פוסלין בו (בפסח מצרים), אית תניי תני אין דוקים ותבלולים פוסלין בו.
בבבלי לא הובא.
המשקוף ושתי המזוזות בבלי צו. • פ"ט ה"ה [סה:]
ותני כן: שלש מזבחות היו לאבותינו במצרים - משקוף ושתי מזוזות. אית תניי תני: ארבעה - סף ומשקוף ושתי מזוזות. אית תניי תני: סף - כלי, אית תניי תני: סף - אסקופה.
בבבלי הובאה רק הדעה שהיו שלושה מזבחות.
גם ר"ש סובר שאין מביאים קודשים לבית הפסול בבלי צח: • פ"ט ה"ח [סז.]
והתנינן נתערב בבכורות רבי שמעון אומר אם חבורת כהנים יאכלו, ותני עלה יאכלו כחמור שבהן (ומוכח שרבי שמעון לא חושש להביא קודשים לבית הפסול)! אמר ליה: אוכלי פסחים בשעתן זריזין הן כאוכלי תרומה (ואין חשש שישאר בשר וייפסל).
סובר שלרבי שמעון כן מביאים קודשים לבית הפסול.
^ 1.הירושלמי מביא בכמה מקומות שעם ישראל טעו (שהתברר שהגולגולת היתה שם מימי דוד ושהו מלטהר את הבית עד ימי בית שני), והבבלי לא כותב זאת. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף מ.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
