ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
תוך כדי הנסיעה שאל לפתע החייל: "מה אתה קורא?"
"חוברת שכתב הצדיק מיבנאל. שמעת עליו?" שאל צור.
"כן", ענה החייל והוסיף בהתלהבות, "אבל תראה על מה החוברת מדברת - 'תפסיק להתעצבן', זה תפור עלי! בזמן האחרון עברו עלי דברים לא פשוטים והייתי כל כך עצוב ועצבני. אפשר לקרוא את החוברת?" ביקש.
"בשמחה", ענה צור, ובעת שהעבירה נתן לו עוד כמה עצות וחיזוקים בעל פה.
החייל אמר: "אחי, נפלת עלי משמיים. בזמן האחרון, אחרי תקופה קשה שעברתי, מצאתי חברים חדשים וטובים שהחזירו לי את השמחה שכל כך היתה חסרה לי. יש לי רק בעיה אחת..."
"מהי?" שאל צור בסקרנות.
"אמא שלי כועסת עלי מאוד בגלל שהתחברתי אליהם", ענה, "היא טוענת שבגללם אני חוזר הרבה פעמים הביתה מאוחר בלילה, ובבוקר אני קם מאוחר ולא מספיק להגיע לצבא בזמן. אני חייל בקבע והיא מפחדת שבגלל זה יזרקו אותי מהצבא. כשיצאתי היום מהבית היא אפילו לא אמרה לי שלום, וזה מאוד כואב לי. אני לא רוצה לפגוע בה. היא כל כך דואגת לי ורוצה בטובתי. אתה נראה אדם טוב שיודע לדבר יפה, אולי תוכל לדבר איתה ותצליח לגשר בינינו?"
לאחר כמה לבטים הסכים צור, בחושבו כי יכולים לצאת מכך רק דברים טובים.
החייל התקשר לאמו וצור דיבר עם האם במשך עשרים דקות על בנה, איך אפשר לעזור לו ולדאוג לכך שלא ייפגע. היא נשמעה כאישה נחמדה ביותר, ואמרה בין השאר: "ישראל הוא הגאווה שלנו. הוא חייל מצטיין בקבע, יש לו תפקיד טוב, אבל יש לי בעיה עם החברים שלו. למרות השמחה שהם החזירו לו, הרבה פעמים לימדו אותו שטויות והרסו אותו. פעם היה קם מוקדם ואפילו מניח תפילין לפני העבודה, ואילו היום הוא הולך לישון מאוחר וקם מאוחר, אפילו ענד עגילים ורוצה לעשות קעקוע. שמחה זה טוב, אבל בשביל זה יש סופי שבוע", היא הוסיפה, "אני גם רוצה שהוא יתחזק יותר בתורה, ימשיך להניח תפילין וילבש ציצית, לאט לאט, שלא ייפול מהר, שיהיה במגמת עלייה. זאת השמחה שלי!"
בסיומה של השיחה אמר צור: "שמע, צדיק. אמא שלך אוהבת אותך ודואגת לך באמת. היא רוצה באמת בטובתך, ואפילו רוצה שתתחזק קצת. תמשיך להניח תפילין, תלבש ציצית, וככה תשמח אותה!"
ישראל הכריז לפתע: "אתה יודע מה? למרות שאני קצת ממהר, כשנגיע לתחנה המרכזית נלך לחנות לתשמישי קדושה ונקנה ציצית".
צור שמח על הזכות שנפלה בחלקו לחזק חייל ביהדות.
מיד כשהגיעו לתחנה המרכזית הלכו יחדיו לקנות ציצית בחנות קרובה. ישראל בחר ציצית מתאימה ובירך בהתרגשות "שהחיינו" ו"על מצוות ציצית", ואף קנה כיפה יפה.
כשיצאו מהחנות חיזק אותו צור בעניין הציצית והוסיף: "זו מצווה ששקולה כנגד כל המצוות. תשמור על הציצית הזאת והיא תשמור עליך". הוא רצה לספר לישראל סיפור כיצד הציצית שמרה והצילה חבר שלו בצבא, אך הלה אמר שהוא ממהר מאוד כי הוא מאחר לחזרות לקראת יום העצמאות.
השניים נפרדו בחיבוקים ובנשיקות, החליפו מספרי פלאפון וצור סיים: "תתקשר בשמחה, מתי שתרצה ועל מה שתרצה".
כעבור עשרים וחמש דקות נשמע צלצול בפלאפון של צור. ישראל היה על הקו כשהוא בוכה ונסער ואמר בגמגום: "הצלת לי את החיים... הצלת לי את החיים..."
"מה קרה?" תמה צור.
"בחרו אותי מתוך כמה חיילים מצטיינים להיות דגלן בטקס המרכזי של יום העצמאות בהר הרצל", סיפר, "איך שאני מגיע לרחבה של החזרות, אני רואה את הבמה עם כל מה שעליה קורסת על החיילים. יש פצועים קשה וכנראה הרוגים, כולם חברים שלי... תחשוב לרגע, אם לא היינו מתעכבים כמה דקות בחנות לתשמישי קדושה כדי לקנות ציצית, הכל היה נופל גם עלי... הצלת אותי!", סיים בדמעות.
"הקדוש ברוך הוא שולח שליחים לכל מקום, והפעם הוא שלח אותי", אמר צור, ולאחר רגע הוסיף, "ואת הציצית".
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
