'ברוך שאמר' כמו הרבי

חסידים מספרים כי צדיק אחד שנתארח אצל רבי אורי מסטרליסק שאל אותו: "מה טעם שהחסידים של מעלתו אינם עשירים?" "זאת אראה למעלתו", השיב רבי אורי. "יקרא נא למי שהוא מן העומדים בפרוזדור לבוא לכאן". עשה הלה כדבריו. פנה רבי אורי אל החסיד הנכנס ואמר: "עתה שעה של חסד, המשאלה שתביע עתה תקוים". "אם רשאי אני להביע משאלה", אמר האיש בבושת פנים ובקול לוהט, "אם כן שואלת נפשי שאוכל לומר כל בוקר 'ברוך שאמר והיה העולם' כדרך שהרבי אומר".

השאלה הראשונה שאנו צריכים לשאול את עצמנו בבואנו לדון בסיפור שלפנינו היא מה ראה אותו צדיק לשאול את ר' אורי על מצבם הכלכלי של חסידיו. כבר אמרו חכמים כי יאה עניות לישראל, ולא על-פי גודל הנכסים תהיה דרגתם הרוחנית של החסידים. התשובה לכך נעוצה ביחס של החסידות לממון ולמקורו. כשאותו צדיק שואל את ר' אורי על מצבם הכלכלי של חסידיו, הריהו מצביע על תפקידו של הרבי.

דמותו של הרבי נתפסה בעיני החסידים כמביעה את הרעיון של צדיק יסוד עולם. הוא הצדיק שעליו נשען העולם, בכל היקפו ובכל מרכיביו, החומריים והרוחניים כאחד. החסידים ראו ברבי את הדמות שבזכותה ניזון העולם כולו, כמופקד על ירידת השפע לעולם. כשאותו צדיק שואל את ר' אורי על מצבם הכלכלי של חסידיו, הוא מפנה את תשומת הלב לעובדה שהרבי איננו דואג לחסידיו במישור החומרי, שאיננו מוריד את השפע למי שזקוק לו. התביעה כאן היא כלפי הרבי, לא כלפי החסידים.

ר' אורי רואה לעצמו חובה להסביר לאורחו בבירור מדוע איננו עוסק בהשפעה של שפע גשמי על חסידיו. הוא קורא לאחד החסידים שבפרוזדור. כל המצוי בחצרותיהם של רבנים יודע כי בפרוזדור עומדים הבאים לדבר עם הרבי, להיכנס אליו ל'יחידות', לבקש ממנו שיתפלל עבורם. הרבי רוצה להציג בפני אורחו את המטרות שלשמן באים חסידיו אליו, הסיבות המניעות אותם להמתין לברכתו של הרבי בפתח דלתו.

זאת ועוד, הפרוזדור מסמל את העולם הזה, כמאמר חז"ל: "עולם הזה דומה לפרוזדור ועולם הבא דומה לטרקלין". החסיד העומד בפרוזדור, בעולם הזה, ומן הדין שתהיה דעתו נתונה לבעיות של פרנסה. אבל כאן מתברר כי חסידיו של ר' אורי הם חסידים אחרים. הטרדה הממלאת את לבם בעמדם בפרוזדור היא דרגתם הרוחנית, והם באים אל הרבי כדי לשוחח עמו ולקבל ממנו את עצתו בענייני עבודת ה'.

הרבי מציג לפני החסיד הנכנס את האפשרות לבקש כעת ככל העולה על רוחו. הוא יכול לבקש עשירות ונכסים ויכול גם לבקש מעלה רוחנית. החסיד מבקש מעלה רוחנית. חסידים שכאלה, שכל מעייניהם נתונים להשגת דרגות רוחניות, אינם זקוקים להשתדלות רבם בענייני עולם הזה.

הסיטואציה המתרחשת בחדרו של הרבי מזכירה לנו את חלומו של שלמה, שניתנה לו האפשרות לשאול מאת הקב"ה ככל שירצה. למרות החשיבות הגדולה שבעוצמה הכלכלית הנחוצה לכל אדם, ולמלך בפרט, מעדיף שלמה לבקש את היכולת הרוחנית לדעת, להקשיב ולשמוע. כך גם ביחס לדרגתו של החסיד, שמעייניו נתונים להשגות רוחניות.

משאלתו של החסיד מיוחדת אף היא. חפץ הוא לומר 'ברוך שאמר' כדרך שאומר הרבי. תפילת 'ברוך שאמר' מסמלת בתוכנה את המסרים החסידיים בצורה חזקה ביותר. תפילה זו באה להכיר בנוכחותו של בורא עולם בכל הבריאה. תפילה זו יכולה לשקף בצורה חזקה ביותר את המסר שהחסידות הרבתה כל-כך לדבר עליו, שלית אתר פנוי מיניה, שאין מקום פנוי ממנו יתברך. הכרת שלטונו של הבורא בעולם מובילה בעומקה להכרה החד משמעית כי אין מקום פנוי ממנו יתברך.

המבקשים ממון, נכסים, עשירות, בעצם מנסים לשנות את העולם כך שיראה טוב יותר מזווית ראייתם. אולם המבקשים לדעת לומר ברוך שאמר, מבקשים לדעת להכיר את היפה והטוב שבעולם כפי שהוא כעת, ללא ניסיון לשנותו.

החסיד יכול לבקש השפעה של בני חיי ומזוני מאת הרבי, אבל הוא מעדיף לבקש מאת הרבי את האפשרות לראות את הנוכחות האלקית בתוך העולם כפי שהוא. מי שיש הכרה כגון זו, הרי כבר יש לו את הכל. הוא רואה בעיניו את הכל, ונפשו שמחה במה שרואות עיניו ובחלק שאותו נתן לו האלקים.

----------------------
פורסם גם בעיתון בשבע.