ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
חסידים מספרים כי אל המגיד מקוז'ניץ בא אדם שהיה מסגף עצמו, לובש שק על בשרו וצם משבת לשבת. אמר אליו המגיד: האם סבור אתה שיצר הרע ירא מפניך? הוא מערים עליך ולוכד אותך בשק! חייך, שטוב יותר למי שמתיימר לצום משבת לשבת ובסתר הוא אוכל בכל יום - שהוא מרמה אחרים בלבד, ואילו אתה הנך כולך תרמית עצמית ואשליה גדולה.
הסיפור שלפנינו משקף בראש ובראשונה את גישתה של החסידות כלפי הסיגוף העצמי וכלפי הנסיון להשיג דרגות רוחניות באמצעות סיגופים אלו. ספרי החסידות מלאים בביקורת כלפי הגישה שלפיה הדרך אל עבודת ה' עוברת בסיגופים ובתעניות.
התנגדות החסידות לסיגופים היא על רקע אידיאולוגי עמוק. התפיסה החסידית, הרואה את הנוכחות האלוקית בכל המציאות כולה, רואה כחלק מהכלל הזה גם את הצדדים החומריים והעכורים של העולם ככלים לנוכחות זו. הנטיות הגשמיות, הצרכים החומריים והתאוות השונות אינם משקפים מציאות שהיא ריקה מנוכחות אלוקית, אלא ההיפך: המציאות החומרית על כל רבדיה מלאה היא באלוקות.
אדם הדוחה מעליו את ההתייחסות אל צרכי החומר של גופו, דוחה בעצם מעל עצמו את הנגיעה בעולם הזה, על הופעותיו האלוקיות. הבורא ברא את האדם בכוונת מכוון כך שיהיה זקוק לצרכים החומריים הללו, וזאת על מנת שיהיה אנוס לגעת בעולם הזה ולהתייחס אליו. כדי שיהיה חייב לתת לעולם הזה את המשמעות האלוקית המגיעה לו.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
55 - אין יאוש בליל הסדר
56 - תרמית בתוך שק
57 - אש הנשמה החסידית
טען עוד
אדם האוכל מן המאכלים שהבורא ברא בעולמו מתוך כוונה והכרה כי המאכלים הללו הם בעצם סוג של הופעה ושל גילוי הנוכחות האלוקית בעולם, מממש את הרעיון החסידי. הצהרת "שהכל נהיה בדברו" בטרם אכילה כמוה כהכרה כי המציאות האלוקית מלאה את הכל, ומתוך כך הולכת האכילה ומתקדשת, הולכת ומקבלת את משמעותה העמוקה והאמיתית.
בסיפור שלנו נוסף לעניין זה של הסיגוף והיחס אליו נושא נוסף, והוא ההטעיה העצמית שמביא על עצמו מי שמדמה בנפשו כי באמצעות הסיגוף ישיג את מטרותיו הרוחניות. האדם שבא אל המגיד מקוז'ניץ בטוח כי הדרך שבה הוא הולך היא הדרך שתוביל אותו אל השלמות. כאן מגיעה ההטעיה: בעצם אין הוא חי בשלום עם עצמו. הוא רעב, הוא רוצה לאכול, אבל משכנע את עצמו כי באמצעות הסיגוף יגיע לכלל מעלה שכזו שכדאי היה להשקיע את המאמץ כדי להשיג את המעלה הזו.
האדם הזה מטעה את עצמו. הוא חושב שהנה, הוא משיג השגות גבוהות, אבל בעצם הוא מתמלא גאווה. הוא משכנע את עצמו כי בכך שעינה את עצמו כבר יצא ידי חובה, כשבעצם לא עבר שום תהליך פנימי משמעותי של בניין עצמי.
אם נשים לב, הרי שהמגיד מקוז'ניץ תוקף את המסתגף הבא אליו בצורה מאוד מעניינת: המסתגף נוהג לצום משבת לשבת וללבוש שק על בשרו. מטרת לבישת השק היא כדי לייסר את עצמו בגירוד מתמיד, הבא בשל העובדה שהשק עשוי מחומר גס ובלתי מעובד.
המגיד שם את האצבע על הנקודה הזו, ואומר למסתגף: "האם סבור אתה שיצר הרע ירא מפניך? הוא מערים עליך ולוכד אותך בשק!" היצר הרע לוכד את המסתגף באותו שק עצמו שבו הוא מתעטף כשהוא רוצה לסגף את עצמו.
המסתגף בטוח שהוא לובש שק, ואילו המגיד אומר לו שהוא לכוד בשק. יש כאן שתי נקודות מבט על אותו אדם הלבוש בשק. המסתגף בטוח כי הוא המחליט ללבוש שק, על מנת לייסר את עצמו. לדעתו, האדם שבו הוא שעומד במרכז העבודה הרוחנית הזו, והשק מולבש עליו נועד על מנת לתקן אותו. המגיד מסביר לו כי הוא כבר מזמן איננו הנושא של סיגופיו. האמת היא שהוא זה שנתון בתוך השק. השק הפך להיות המרכז של העבודה הרוחנית שלו, והוא בעצם לכוד בשק שהוא עצמו עטה.
זאת ועוד, המגיד מדבר איתו על הלבוש, על השק. הלבוש הוא דבר חיצוני לאדם. הוא איננו מעיד כלום על מה שמתחולל בתוכו של האדם. המגיד מנסה להסביר לו כי בעצם השינויים שאותם הוא גוזר על עצמו הם שינויים חיצוניים, שינויי לבוש, שאינם מביאים לשינוי של מהות באישיותו של המסתגף.
זו הסיבה שבגללה הוא אומר למסתגף כי טוב היה לו היה אוכל בלילה, משום שאז לפחות לא היה מרמה את עצמו אלא אחרים בלבד. הבעיה האמיתית של המסתגף היא הרמייה העצמית. המגיד ממקד את הבעיה בדרישה המשמעותית של החסידות מן האדם: הצורך של האדם לעבוד על עצמו, ולא לבנות תדמית חיצונית.
המסר הזה מועבר אל המסתגף בצורה קיצונית, כשהמגיד מעדיף את מי שמרמה את האחרים בעוד את עצמו איננו מרמה, על פניו של מי שחושב שהוא צדיק גדול, בעוד האמת היא שהוא מרמה גם את עצמו וגם את האחרים.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
