ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
חסידים מספרים כי אל המגיד מקוז'ניץ בא אדם שהיה מסגף עצמו, לובש שק על בשרו וצם משבת לשבת. אמר אליו המגיד: האם סבור אתה שיצר הרע ירא מפניך? הוא מערים עליך ולוכד אותך בשק! חייך, שטוב יותר למי שמתיימר לצום משבת לשבת ובסתר הוא אוכל בכל יום - שהוא מרמה אחרים בלבד, ואילו אתה הנך כולך תרמית עצמית ואשליה גדולה.
הסיפור שלפנינו משקף בראש ובראשונה את גישתה של החסידות כלפי הסיגוף העצמי וכלפי הנסיון להשיג דרגות רוחניות באמצעות סיגופים אלו. ספרי החסידות מלאים בביקורת כלפי הגישה שלפיה הדרך אל עבודת ה' עוברת בסיגופים ובתעניות.
התנגדות החסידות לסיגופים היא על רקע אידיאולוגי עמוק. התפיסה החסידית, הרואה את הנוכחות האלוקית בכל המציאות כולה, רואה כחלק מהכלל הזה גם את הצדדים החומריים והעכורים של העולם ככלים לנוכחות זו. הנטיות הגשמיות, הצרכים החומריים והתאוות השונות אינם משקפים מציאות שהיא ריקה מנוכחות אלוקית, אלא ההיפך: המציאות החומרית על כל רבדיה מלאה היא באלוקות.
אדם הדוחה מעליו את ההתייחסות אל צרכי החומר של גופו, דוחה בעצם מעל עצמו את הנגיעה בעולם הזה, על הופעותיו האלוקיות. הבורא ברא את האדם בכוונת מכוון כך שיהיה זקוק לצרכים החומריים הללו, וזאת על מנת שיהיה אנוס לגעת בעולם הזה ולהתייחס אליו. כדי שיהיה חייב לתת לעולם הזה את המשמעות האלוקית המגיעה לו.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
55 - אין יאוש בליל הסדר
56 - תרמית בתוך שק
57 - אש הנשמה החסידית
טען עוד
אדם האוכל מן המאכלים שהבורא ברא בעולמו מתוך כוונה והכרה כי המאכלים הללו הם בעצם סוג של הופעה ושל גילוי הנוכחות האלוקית בעולם, מממש את הרעיון החסידי. הצהרת "שהכל נהיה בדברו" בטרם אכילה כמוה כהכרה כי המציאות האלוקית מלאה את הכל, ומתוך כך הולכת האכילה ומתקדשת, הולכת ומקבלת את משמעותה העמוקה והאמיתית.
בסיפור שלנו נוסף לעניין זה של הסיגוף והיחס אליו נושא נוסף, והוא ההטעיה העצמית שמביא על עצמו מי שמדמה בנפשו כי באמצעות הסיגוף ישיג את מטרותיו הרוחניות. האדם שבא אל המגיד מקוז'ניץ בטוח כי הדרך שבה הוא הולך היא הדרך שתוביל אותו אל השלמות. כאן מגיעה ההטעיה: בעצם אין הוא חי בשלום עם עצמו. הוא רעב, הוא רוצה לאכול, אבל משכנע את עצמו כי באמצעות הסיגוף יגיע לכלל מעלה שכזו שכדאי היה להשקיע את המאמץ כדי להשיג את המעלה הזו.
האדם הזה מטעה את עצמו. הוא חושב שהנה, הוא משיג השגות גבוהות, אבל בעצם הוא מתמלא גאווה. הוא משכנע את עצמו כי בכך שעינה את עצמו כבר יצא ידי חובה, כשבעצם לא עבר שום תהליך פנימי משמעותי של בניין עצמי.
אם נשים לב, הרי שהמגיד מקוז'ניץ תוקף את המסתגף הבא אליו בצורה מאוד מעניינת: המסתגף נוהג לצום משבת לשבת וללבוש שק על בשרו. מטרת לבישת השק היא כדי לייסר את עצמו בגירוד מתמיד, הבא בשל העובדה שהשק עשוי מחומר גס ובלתי מעובד.
המגיד שם את האצבע על הנקודה הזו, ואומר למסתגף: "האם סבור אתה שיצר הרע ירא מפניך? הוא מערים עליך ולוכד אותך בשק!" היצר הרע לוכד את המסתגף באותו שק עצמו שבו הוא מתעטף כשהוא רוצה לסגף את עצמו.
המסתגף בטוח שהוא לובש שק, ואילו המגיד אומר לו שהוא לכוד בשק. יש כאן שתי נקודות מבט על אותו אדם הלבוש בשק. המסתגף בטוח כי הוא המחליט ללבוש שק, על מנת לייסר את עצמו. לדעתו, האדם שבו הוא שעומד במרכז העבודה הרוחנית הזו, והשק מולבש עליו נועד על מנת לתקן אותו. המגיד מסביר לו כי הוא כבר מזמן איננו הנושא של סיגופיו. האמת היא שהוא זה שנתון בתוך השק. השק הפך להיות המרכז של העבודה הרוחנית שלו, והוא בעצם לכוד בשק שהוא עצמו עטה.
זאת ועוד, המגיד מדבר איתו על הלבוש, על השק. הלבוש הוא דבר חיצוני לאדם. הוא איננו מעיד כלום על מה שמתחולל בתוכו של האדם. המגיד מנסה להסביר לו כי בעצם השינויים שאותם הוא גוזר על עצמו הם שינויים חיצוניים, שינויי לבוש, שאינם מביאים לשינוי של מהות באישיותו של המסתגף.
זו הסיבה שבגללה הוא אומר למסתגף כי טוב היה לו היה אוכל בלילה, משום שאז לפחות לא היה מרמה את עצמו אלא אחרים בלבד. הבעיה האמיתית של המסתגף היא הרמייה העצמית. המגיד ממקד את הבעיה בדרישה המשמעותית של החסידות מן האדם: הצורך של האדם לעבוד על עצמו, ולא לבנות תדמית חיצונית.
המסר הזה מועבר אל המסתגף בצורה קיצונית, כשהמגיד מעדיף את מי שמרמה את האחרים בעוד את עצמו איננו מרמה, על פניו של מי שחושב שהוא צדיק גדול, בעוד האמת היא שהוא מרמה גם את עצמו וגם את האחרים.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
למה ללמוד גמרא?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מהפרי ועד הגאולה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך עושים קידוש?
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
