ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
חסידים מספרים כי פעם אחת, כשהיו ר' אלימלך מליז'נסק ותלמידיו מסובים לסעודה, שכח המשרת להגיש לר' מנחם מנדל מרימנוב כף. הכל אכלו, ורק ר' מנחם מנדל לבדו לא אכל. הבחין הצדיק בדבר, ושאל: "מפני מה אינך אוכל?" "אין לי כף", השיב ר' מנחם מנדל. "ראה", אמר ר' אלימלך, "צריך לדרוש גם כף, ומכל שכן קערה". קלט ר' מנחם מנדל את דברי רבו בלבו, ומן היום ההוא נשתנה מזלו לטובה.
התשתית של הסיפור שלנו היא ריאלית לחלוטין. ר' מנחם מנדל היה מתלמידיו של ר' אלימלך. באותם ימים היה מצבו הכלכלי בכי רע.; העוני והדלות שלטו בביתו, ולעתים לא היה לו מה לתת לילדיו לאכול. על רקע זה יש לראות את הסיפור שלנו, העוסק בדלותו של ר' מנחם מנדל מרימנוב. את מה שאירע בסעודה אצל המורה הגדול, ר' אלימלך, מעניק ר' אלימלך עצמו כעצה טובה לתלמידו הדל. ר' אלימלך הופך את הסעודה הזו לבניין אב, האמור להדריך את התלמיד הצעיר בדרכו בעולם.
הכל יושבים סביב השולחן, האוכל מוגש בשפע, אולם לר' מנחם מנדל אין כף. לפנינו תפיסה אמונית, האומרת כי השפע מצוי בעולם. בורא העולם משפיע כל טוב לעולם: מזון, פרנסה וכיוצא באלו. הבעיה איננה בחוסר השפע בעולם, אלא שלחלק מן האנשים בעולם אין כלים לקלוט את השפע הזה.
לר' מנחם מנדל אין כף. ר' אלימלך מלמד אותו כי הבעיה שלו איננה העובדה שבורא העולם מסתיר את פניו ממנו, שהוא איננו מספק לו פרנסה. הבעיה של ר' מנחם מנדל איננה בעיית ה'מה' אלא בעיית ה'איך'. ר' מנחם מנדל חושב שהבעיה שלו היא חוסר מזל, שבורא עולם חסך ממנו את חסדו ואיננו מעניק לו את השפע החומר; אך ר' אלימלך אומר לו שאין הדבר כן: השפע מצוי, צריך רק לדעת איך להרים אותו, איך להכיל אותו.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
63 - הסחורה של ר' משה לייב
64 - מַן מן השמים
65 - דמעות ודין
טען עוד
שפת אמת באר את משמעות המילה 'כבישן' ככלים. כלומר, הברכה שנתן יצחק ליעקב היא שלא רק יקבל את הברכות, אלא יקבל גם כלים שבאמצעותם יוכל להכיל אותן. ברכה השופעת על אדם שלא הכין את עצמו לקבל את השפע עתידה ללכת לאיבוד. זה מה שלימד ר' אלימלך את ר' מנחם מנדל: יש צורך בכלים כדי לקבל את השפע.
זאת ועוד, ככל הנראה הבין ר' אלימלך כי תלמידו, ר' מנחם מנדל, מודע לחסר ולקושי השוררים בביתו, אלא שהתייחסותו לדברים היתה רוחנית-משהו. מושגים של פרנסה וכלכלה נתפסו אצלו במובנם הרוחני, ומשום כך הוא לא התייחס אליהם ביחס הגשמי הפשוט שהייה ראוי להם.
ר' אלימלך מחבר את התלמיד אל קרקע המציאות: כדי לקבל את השפע יש צורך בכלים. כדי להכיל את טובו של הקב"ה יש צורך בהכנות גשמיות ומעשיות, שיהוו תשתית הגשמית להכלת ברכתו של הקב"ה שתבוא ממעל.
נראה שהדברים קשורים לפן נוסף בדרכו הרוחנית של ר' מנחם מנדל מרימנוב. ר' מנחם מנדל נהג לדרוש מידי שבת על שולחנו בפני חסידיו על פרשיית המן. במשך שנים חידש והגה רעיונות ודרכים חדשות בהבנת פרשת המן. פרשת המן עוסקת בפן הרוחני של המזון, בשפע היורד מן השמים. היא מציגה דרך שכולה התייחסות רוחנית ורעיונית לפרנסה ולכלכלה של כל אדם ואדם.
פרשת המן איננה עוסקת בכלים, אדרבה - היא מתנגדת אליהם. בעלי הכלים הקטנים אספו בדיוק אותה כמות של מן שאספו בעלי הכלים הגדולים, אחד המרבה ואחד הממעיט. ר' מנחם מנדל מחובר בכל נימי נפשו אל פרשה זו. הוא זקוק ללקח של ר' אלימלך, להבנה כי יש צורך להוריד את פרשת המן אל עולם המעשה.
ואכן, ר' מנחם מנדל מרימנוב ייסד מנהג לומר מדי יום את פרשת המן, ולאחריה תפילה על הפרנסה. זאת למדנו ר' מנחם מנדל מרימנוב מתוך לקחו של ר' אלימלך: לקשר את פרשת המן אל ההשתדלות של כלי המעשה. אדם המסיים את תפילת הבוקר שלו באמירת הפרשה ובתפילה על הפרנסה, ומשם יוצא לעבודת יומו, מאמין בירידת השפע מן השמים, ומתפלל ומייחל כי הקב"ה יזמן לו את הכלים לאסוף את השפע הרב הזה, על מנת שיוכל להביא שבר רעבון ביתו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













