ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
חסידים מספרים כי הרבי מקאליב ביקש מאת תלמידו הגדול של ר' אורי מסטרליסק, ר' יהודה צבי מסטרטין, לומר לו דברי תורה ששמע ממורו. השיב ר' יהודה צבי: "תורת רבי היא כמו המן, שמכניס ואינו מוציא". כיוון שהרבי מקאליב לא פסק מלהפציר בו, פתח ר' יהודה צבי את מעילו על חזהו וקרא: "יביט מעלתו בתוך לבי וידע מהו רבי".
הרבי מקאליב רוצה לעמוד על טיבו של ר' אורי מסטרליסק. הדרך המקובלת לתהות על קנקנו של רב ומורה דרך לרבים היא על-ידי שמיעה של דברי התורה שלו. זו הסיבה שבגללה הוא פונה אל ר' יהודה צבי, בבקשה שיאמר לו תורה משמו של ר' אורי. ההנחה העומדת בבסיס הבקשה של הרבי מקאליב היא שאם ישמע דברי תורה משמו של ר' אורי, יוכל לצרפם יחד ולשרטט מתוך המארג המחשבתי העולה מתוכם את דמותו של ר' אורי.
בדיוק בשל כך ר' יהודה צבי אינו נענה לו. מי שישב שנים במחיצתו של הרב הגדול ר' אורי מסטרליסק איננו מסוגל לפרוס את דמותו של רבו הגדול לפרוסות של דברי תורה. הרושם שהשאיר המורה על התלמיד הוא רושם פנימי, רושם שאין לאל ידו לפרטו לפרוטות.
התשובה שמשיב ר' יהודה צבי מעניינת: "תורת רבי היא כמו המן, שמכניס ואינו מוציא".
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
70 - תשובה מאירה
71 - הרבי הוא הלב
72 - זכרו - תורת משה
טען עוד
מובן שהדברים תמוהים. אנו יודעים עד כמה השקיעה החסידות בהפצת מעיינותיה החוצה. אנו יודעים את ערך ההעברה של תורות חסידיות מחסיד אחד לרעהו - ואם כן, מה טיבה של השתמטות זו של ר' יהודה צבי, בתואנה של השוואה למן, שמכניס ואינו מוציא?
עיון מעמיק יותר במקורו של הביטוי הזה - "מכניס ואינו מוציא" - ביחס למן, יביא אותנו להבנה טובה יותר של התייחסותו של ר' יהודה צבי. במדרש מובא ביטוי זה בהקשר לתלונותיהם של ישראל על המן. הם אמרו שכיוון שלאחר אכילת המן אין כל הפרשה של פסולת מן הגוף, הרי עתיד המן לתפוח במעיהם והם ימותו ממנו, שכן אין מאכל שאוכלים ממנו ואין מוציאים בגללו. אך בני ישראל לא ידעו שהמן "מכניס ואינו מוציא". הוא היה נבלע באיברים, וישראל היו כמלאכי השרת, מכניסים ואינם מוציאים.
יש לחם ויש לחם. יש לחם מן הארץ ויש לחם מן השמים. יש לחם שהוא שילוב של מרכיבים חומריים שנועדו להזין את הגוף. חלק ממרכיבים אלו הם הפסולת, שאינה נקלטת בגוף ויוצאת כפסולת. המן הוא הלחם מן השמים. הוא איננו המזון, אלא התזונה. המזון החומרי צומח מן הארץ. הוא ההזנה עצמה, הוא השבע, המילוי, הסיפוק. הוא שאמרו חכמים שהיה המן נבלע באברים - אין צורך להעביר את המן דרך כלי העיכול, משום שהוא איננו בא מן הארץ. המן מדבר בתזונה, בכוח המזין, ומשום כך הוא מכניס ואינו מוציא.
זוהי הנקודה בה אנו יכולים לשוב לדבריו של ר' יהודה צבי. הרבי מקאליב רוצה לקבל מר' יהודה צבי פרוסות של רבו, ר' אורי. הרבי מקאליב רוצה לקבל ממנו את המרכיבים שבסופו של דבר ייתנו את סך כל דמותו של ר' אורי. אולם ר' יהודה צבי אומר שהרבי הגדול היה כמו המן מכניס ואינו מוציא. הרבי איננו מרכיבים, הרבי הוא כוח ההזנה בעצמו. הרבי הוא הכל, הוא מציאות מופשטת שאי אפשר לנתח אותה בסכין חד של דברי תורה, ומתוכם להגיע להבנה של הדמות הגדולה.
משחש ר' יהודה צבי שאינו יכול לעמוד שוב בהפצרותיו של הרבי מקאליב, פתח את כפתורי מעילו, הצביע על לבו ואמר: "יביט מעלתו לתוך לבי וידע מהו רבי".
הוא אשר אמרנו: הרבי איננו חומר שאפשר להעביר אותו בשיעור. הרבי הוא הלב. הרבי הוא הדמות הנוצרת בתפיסתו של התלמיד, של החסיד היונק ממנו את דרכו בקודש. אפשר לנתח, לשרטט, לצייר ולאבחן את הלב; אבל את כוח הלב, את המצוי בין קירות הלב, אין איש שיוכל לדעת.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.











