ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עֵרֶךְ הָרָצוֹן הַמִּתְגַּלֶּה עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה
יסוד האופי
א. קְבִיעוּת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הַתְּשׁוּבָה הִיא מְיַסֶּדֶת אֶת אָפְיוֹ שֶׁל הָאָדָם עַל יְסוֹד הָאֲצִילוּת•, וְהוּא סוֹפֵג אָז תָּמִיד אֶל תּוֹכוֹ רוּחַ עָדִין, וּמַעֲמִידָתוֹ הִיא בָּזֶה עַל הַבָּסִיס הָרוּחָנִי• בַּחַיִּים וּבַמְּצִיאוּת.
רצון הטוב
הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁרוּיָה בַּלֵּב תָּמִיד, מְוַדֵּאת לָאָדָם אֶת הָעֵרֶךְ הַגָּדוֹל שֶׁל הַחַיִּים הָרוּחָנִיִּים, וְהַיְסוֹד הַגָּדוֹל, שֶׁהָרָצוֹן הַטּוֹב הוּא הַכֹּל•, וְכָל הַכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם אֶלָּא מִלּוּאָיו*, נַעֲשֶׂה תֹּכֶן מֻטְבָּע בְּנַפְשׁוֹ עַל יְדֵי אוֹר הַתְּשׁוּבָה הַקָּבוּעַ בּוֹ, וּמִמֵּילָא חָל עָלָיו שֶׁפַע גָּדוֹל שֶׁל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּתְדִירוּת, וְרָצוֹן נִשְׂגָּב בִּקְדֻשָּׁה, לְמַעְלָה מֵהַמִּדָּה הַקְּבוּעָה• שֶׁל בְּנֵי אָדָם רְגִילִים, הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר בּוֹ, וְהוּא בָּא לְהַכִּיר אֶת הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁל הַהַצְלָחָה הַגְּמוּרָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה כִּי אִם בָּאָדָם עַצְמוֹ, וְלֹא בְּשׁוּם תְּנַאי חִיצוֹנִי, וְהוּא רַק הָרָצוֹן הַטּוֹב•. וְהַצְלָחָה זוֹ הִיא הָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל מִכָּל אוֹצָרוֹת וּסְגֻלּוֹת, וְרַק הִיא מְאַשֶּׁרֶת אֶת כָּל הָעוֹלָם וְאֶת כָּל הַמְּצִיאוּת. כִּי הָרָצוֹן הַטּוֹב, הַשּׁוֹרֶה בַּנְּשָׁמָה תָּדִיר, מְהַפֵּךְ הוּא אֶת כָּל הַחַיִּים וְהַמְּצִיאוּת לְטוֹבָה•, וּמִתּוֹךְ הָעַיִן הַטּוֹבָה, שֶׁהוּא מַבִּיט אָז עַל יָדָהּ בַּאֲמִתַּת הַמְּצִיאוּת, פּוֹעֵל הוּא עַל הַמְּצִיאוּת וְעַל אָרְחוֹת הַסִּבּוּךְ שֶׁבַּחַיִּים שֶׁיֵּצְאוּ מִכְּלַל קִלְקוּלָם, וְהַכֹּל פּוֹרֵחַ וְחַי בְּאֹשֶׁר, מִתּוֹךְ הָעֹשֶׁר וְהַשֹּׂבַע הַנִּשְׁמָתִי שֶׁבָּרָצוֹן הַטּוֹב. וְתוֹרָה זוֹ, שֶׁכָּל שְׁאֵלוֹת הָעוֹלָמִים תְּלוּיוֹת רַק בָּרָצוֹן הַטּוֹב, מִתְפַּשֶּׁטֶת בָּעוֹלָם עַל יְדֵי מָרֵי דִּתְיוּבְתָא•, שֶׁתֹּכֶן הַתְּשׁוּבָה הִיא מַשְׂאַת נַפְשָׁם הַתְּדִירָה. וּמִתּוֹךְ כָּךְ הוֹלֵךְ, בֶּאֱמֶת, הָרָצוֹן וְנַעֲשֶׂה עָדִין וָטוֹב, וְהָעוֹלָם הוֹלֵךְ וּמִתְבַּסֵּם•.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
21 - פרק ח' י"ג- ט"ז
22 - פרק ט' א'
23 - פרק ט' ב'- ד'
טען עוד
הָרָצוֹן הַבָּא מִכֹּחָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה הוּא הָרָצוֹן הֶעָמֹק שֶׁל עֹמֶק הַחַיִּים, לֹא הָרָצוֹן הַשִּׁטְחִי שֶׁהוּא תּוֹפֵס רַק אֶת הַצְּדָדִים הָרָפִים וְהַחִיצוֹנִים שֶׁל הַחַיִּים•, כִּי אִם אוֹתוֹ הָרָצוֹן שֶׁהוּא הַגַּרְעִין הַיּוֹתֵר פְּנִימִי לִיסוֹד הַחַיִּים, וַהֲרֵי הִיא הָעַצְמִיּוּת הַגְּמוּרָה שֶׁל הַנְּשָׁמָה. וּמִתּוֹךְ שֶׁהָרָצוֹן קָבוּעַ לְטוֹבָה עַל יְדֵי עָמְקָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה•, נִקְבַּע הַטּוֹב בַּאֲמִתָּתָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה וּמַהוּתָהּ, וּמִמֵּילָא כָּל הַהַמְשָׁכוֹת הַתּוֹלַדְתִּיּוֹת•, כָּל זֶרַע שֶׁבַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁל אֱמֶת מֵבִיא לָעוֹלָם, נִשְׁאָב אוֹר הַחַיִּים שֶׁלָּהֶם מִיסוֹד הַטּוֹב. וְהֵם הֵם• בַּעֲלֵי הַנְּשָׁמוֹת הַמְאִירוֹת, שֶׁהָאוֹר הָאִידֵאָלִי שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה סָפוּג בָּהֶן.
___________________________
יְסוֹד הָאֲצִילוּת - עולם פנימי ועמוק, קרבת אלוהים. מַעֲמִידָתוֹ הִיא בָּזֶה עַל הַבָּסִיס הָרוּחָנִי - מעניקה לו יציבות רוחנית. הָרָצוֹן הַטּוֹב הוּא הַכֹּל - הוא עיקר הבריאה. לְמַעְלָה מֵהַמִּדָּה הַקְּבוּעָה - מעבר למה שמצוי אצל אנשים רגילים. הוּא רַק הָרָצוֹן הַטּוֹב - הטוב האמיתי הוא הרצון הטוב. מְהַפֵּךְ הוּא וכו' - על ידי השפעה לסביבה ועל ידי השפעה סגולית. מָרֵי דִּתְיוּבְתָא - בעלי תשובה, אנשים שתכונת חייהם היא התשובה. מִתְבַּסֵּם - מִתקן, מתנעם, משתכלל [הערת הרב צבי יהודה קוק]. תּוֹפֵס וכו' - מתאווה לדברים חיצוניים. עָמְקָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה - תשובה עמוקה. הַהַמְשָׁכוֹת הַתּוֹלַדְתִּיּוֹת - ילדיו, ובכלל זה השפעותיו, כל מעשיו, דיבוריו וכו'. וְהֵם הֵם - תולדותיו.
ביאורים
בפרק זה עוסק הרב קוק בכוח המרכזי בנפש האדם והוא הרצון . כמו כן הרב קוק מברר באיזו מידה הרצון הוא משמעותי בתהליך התשובה.
מהות התשובה היא לראות את הטוב שטמון באדם ולא את מעשיו הרעים. הנחת היסוד של התשובה היא האמון באדם וביכולתו להשתנות אם רק יבחר בטוב.
האדם מתרשם בדרך כלל מהמעשים החיצוניים של האחר. הוא רואה את מעשיו הרעים וחושב שהדבר מעיד על אופיו הרע. כך גם האדם מביט על הקלקולים שיש בעולם ומגיע למסקנה שהעולם הוא מקום מקולקל.
אדם שהתשובה וההתקדמות הרוחנית מעסיקות אותו ללא הרף, מסתכל בצורה שונה על המציאות.
התשובה מלמדת אותו שאפשר לשנות את המציאות. הוא יודע שמה שנראה לנגד עיניו היא מציאות בר חלוף. כמו שהוא הסתכל על עצמו ועל עבירותיו כדבר הניתן לשינוי, כך בני האדם והעולם כולו יכולים להשתנות ולעשות תשובה.
המבט של האדם שעשה תשובה נעשה אצילי יותר. המילה אצילות נגזרת מהמילה 'אצלוֹ'. אדם אציל כביכול נמצא ליד הקב"ה ומסתכל מאותה עמדה על העולם. מבטו מחובר למבט האלוהי המלא אמון במציאות, למבט האבהי האוהב שיודע שבבן שלו, למרות כל מעשיו הרעים, ישנה נקודת טוב שאותה צריך לגלות.
מבטו האציל של בעל התשובה מתבטא בשני אופנים:
הוא מביט כך על עצמו. הוא יודע שהרצון שלו יכול להרים אותו לגבהים. מאחר שהוא נמצא קרוב לקב"ה, גם הרצון שלו מקבל כוחות והוא מסוגל לעשות דברים שמעבר ליכולת האנושית הרגילה.
הוא מביט כך גם על העולם. הוא יודע שאפשר לתקן את העולם אם רק נכוון את רצונות בני האדם למקום טוב, למקום שבו הם יגלו את נקודת הטוב שבתוכם ולא יתעסקו בדברים שוליים.
איך מגלים את הטוב שמסתתר בפנים? על ידי הרצון. הרצון הוא הדבר היסודי ביותר בנפש. כל הכישרונות של האדם ויכולותיו מבטאים את הרצון שלו. אם האדם רוצה להיות טוב - ישתמש בכישרונות לטובה. ואם חלילה רוצה לסור מדרך הטוב - כישרונותיו יעזרו לו ללכת בדרך זו.
ככל שיהיו יותר בעלי תשובה עם מבט כזה שמאמין בטוב שקיים בבני אדם - העולם יהיה מתוקן יותר. יהיו פחות ציניות וזלזול ויותר אמון בבני האדם שמסוגלים להפוך את חייהם לטובה.
באדם ישנם רצונות שונים שמתרוצצים בקרבו. איך יידע האדם אחרי איזה רצון ללכת? לשם כך יש צורך להבחין בין הרצון ששייך רק לי לבין רצונות שקיימים בי ומושפעים מהסביבה ומלחץ חברתי. הרצון שרוצה לגלות את הטוב שבתוכי הוא הרצון האמיתי שלי ואותו התשובה מביאה לידי ביטוי.
הרחבות
*כח הרצון
בשונה משאר כוחותיו של האדם, הרצון לא נתון לבחירה חופשית. אמנם האדם חופשי לבחור את רצונותיו, אך לעולם הוא מוכרח לרצות דבר מה. הרב חרל"פ כותב "כללות הרצון, להיות רוצה, זה אינו בגבול בחירתו (של האדם)... הוא חופשי ברצונו מה לרצות ואינו חופשי בעצם הרצון, מוכרח הוא לרצות כשם שבעל כורחו הוא חי" [לחם אבירים ג]. אם כן האדם מוכרח לרצות, אך תוכן הרצון, האם לרצות בטוב או חלילה ברע, תלוי בבחי
*חשיבות הרצון
שֶׁהָרָצוֹן הַטּוֹב הוּא הַכֹּל, וְכָל הַכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם אֶלָּא מִלּוּאָיו . ברצונו של האדם תלוי האם הוא יעשה מעשים טובים או חלילה רעים. יכול להיות אדם עם כישרונות רבים, אך אין זו מעלה אם הוא משתמש בהם לרעה. הרצון הטוב הוא שנותן משמעות לכישרונות של האדם כיוון שהרצון יקבע לאיזו מטרה האדם ישתמש בכישרונותיו. "בתפיסה האמתית צריך לראות את הכישרון כאמצעי ולא כמטרה, שהרי הכישרון אינו אלא כלי המסייע לאדם לגלות את רצונו. יתר על כן, טיבו של הכישרון נקבע בסופו של דבר לפי הרצון, האם יהוה הכישרון גורם בונה או חלילה סיבה לחורבן" [ הרב יעקב פילבר בהקדמתו לאורות התשובה].
שאלות לדיון
א. איך ניתן לומר ש'הרצון הטוב הוא הכל', והרי יש רצוי ויש מצוי?
ב. כיצד ה'רצון הטוב' מהפך את כל החיים והמציאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת בבא מציעא
נושאי הפרקים במסכת בבא מציעא והסדר שלהם. ומה הוא הכלל השוזר את ההנהגות השונות בדיני ספיקות.
אורות ישראל ותחייתו יראת שמיים כאוצר האמת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ה
השיעור עוסק במהות המושג "יראת השם היא אוצרו" כבסיס השומר על טהרת האדם וחיבורו לאמת האלוהית האובייקטיבית. מודגש כי בעוד שהשכל, הרגש והאהבה תלויים בתפיסה האנושית המוגבלת, היראה מייצגת התבטלות מוחלטת המעניקה ערך נצחי לכל מעשי האדם והתורה.
סליחות שופר הלב: משברון לשמחה
השיעור יעסוק בתהליך התשובה לא כהתכנסות מצמצמת לחטא, אלא כהזדמנות לצמיחה רוחנית ולשמחה גדולה המשיבה את האדם אל המצב שבו "אלוקיי בקרבי". דרך דמותו של דוד המלך ודיני השופר הכפוף, נגלה כיצד דווקא מתוך כפיפות הלב והביטול בתפילה, האדם הופך לכלי להופעת השכינה ומגיע לשיא של "ששון ישעך".
עין אי"ה - הרב משה גנץ טהרת הדעת וביטול היראה
שבת א, קנ"ח, קנ"ט
השיעור עוסק במהות המושג "דעת" כסדר טהרות וככלי מעשי לניהול החיים החומריים בתוך גבולות הקודש. מעבר להבנות ולהרגשות האישיות של האדם, מודגש כי היסוד המוחלט והעמוק ביותר בעבודת ה' הוא הביטול וההכרה שביראת שמיים.
שמונה פרקים לרמב"ם נפש אחת, עולם אחד: משנת הרמב"ם
שיעור 2
השיעור עוסק בתפיסת הרמב"ם שלפיה נפש האדם היא יחידה הוליסטית אחת המנהיגה את כלל כוחותיו, ולא אוסף של נפשות נפרדות. מתוך כך מוסבר כי כשם שהנפש מחיה ומאחדת את האדם, כך הנוכחות האלוקית מהווה את "חי העולמים" המניע, מחיה ומחזיק את הבריאה כולה כיחידה אורגנית אחת.
אור החיים על הפרשה סוד המאבק ביצר הרע
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק ב'
השיעור מבאר את מקרא ביכורים כרמז למאבקו המתמיד של האדם ביצר הרע ולחשיבות העמל בעבודת השם על פי האור החיים הקדוש. דרך פנימיות הפסוקים מוסבר כיצד התורה, התפילה והמצוות כמו תפילין, ציצית ומזוזה מעניקות לאדם סיעתא דשמיא להינצל מהחטא.
אור החיים על הפרשה סוד השמחה והביכורים בארץ
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק א'
השיעור מבאר את תחילת פרשת כי תבוא ואת מצוות הביכורים לאור פירוש האור החיים הקדוש, המלמד כי שמחה אמיתית קיימת רק בישיבת הארץ. דרך פנימיות ורמזי הפסוקים מוסבר כיצד המצוות והמעשים הטובים בעולם הזה הם הפירות שאיתם זוכה האדם להגיע לעולם העליון.
רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת
כי תבוא פרשת כי תבוא– להתאהב מחדש
התורה נוקטת בלשון 'את השם האמרת' מה פשר הביטוי הזה? אנו בתקופה של אורות גדולים שיש להבינם ולהתחבר אליהם בהקדם
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תבוא
אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי - מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו. מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַמָּקוֹם הַזֶּה זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ורק אח"כ הזכיר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – היא ארץ ישראל. מה הטעם שבברכות נאמר וְהִשִּׂיגֻךָ בכתיב חסר ו', ואילו בקללות נאמר וְהִשִּׂיגוּךָ בכתיב מלא. בשלמא אָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע. אלא אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא, שהרי תינוק הוא. שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ - למה כֻּלָּם יבואו דווקא מִשְּׁבָא.
