ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
- ספריה
- מועדים
- דרשות לימי הפסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
הב"י (סי' ת"ל) שואל למה לא נקראו כל הימים שמיום י' ניסן גדולים, כיון שהנס היה בכל יום.
אולם יש לדעת כי לא השבת ההיא לבד היא הגדולה, באשר לא הגדלות תלויה בהתגלותה, אלא ביותר ובעיקר באיתכסיא. והאיתכסיא הרי לא השבת היחידה הזאת האחרונה במצרים, כי כל השבתות כולם השתזרו יחד במסכת החיים העבריים והוו מציאות אחת גדולה - שבת הגדול. ולא בכדי משמש שבת הגדול הקדמה המבשרת את בוא הפסח - השבתות וגדולתם הם שהכשירו את הקרקע, והם שעשו את ישראל למה שהיו, בכדי שיהיו ראויים לאותה גדולה.
"מגילות היו בידם מאבותיהם שהיו משתעשעין בהן משבת לשבת לומר שהקב"ה גואלן, לפי שהיו נוחין בשבת" (שמו"ר ה'). כאן גנוז הסוד, אם רוצים אנו לעמוד על עיקרה של תופעה זו, שעם שהתחכמו לאבדו, שעשו כל מיני תחבולות לשם כך. שגיסו את כל כשרון המוח של ההנהגה הממשלתית וכל האמצעים החמריים הממשיים שישנן בידי ממשלה בכדי לאבדם, בכדי לשעבדם, בכדי להוציא מהם כל מחשבה על גאולה ועל תמורה. אם עמל מאות שנים של חכמה להרע הלך לבטלה, והעם נשמע לקריאת הגאולה וניתק בבת אחת את כבלי עבדותו - הרי אין לנו למצוא את פתרונה אלא בזה - בימי השבתות.
ימי החול האפורים, ימי בוז וקיקלון, ימי יריקה בפנים, לעג ואדישות. הגב מתכופף ואתו יחד גם הנשמה נהפכת לכפופת גב, לנמוכת קומה. ואולם בא יום השבת, ובאה שבת באה מנוחה. ויחד עם אור הנר המועלה לכבוד השבת עולה נר הנשמה המתעמם בגוף העבד, והאור מרמז והאור מזכיר. מזכיר ימי ילדות, מזכיר דברי הורים, מזכיר על עבר רחוק, עבר מזהיר, עבר של חיים במולדת ותקוה לעתיד יפה אף הוא. והכבלים על הנשמה הולכים ונמוגים, הולכים ורפים, ויחד עם זה מתישר אט אט הגב הכפוף והעינים נדלקות בשביב תקוה ואמונה, אמונת הגאולה, אמונת העתיד. ואב לילד סיפר, ואם לחשה באזני הבת את המלים השתים אשר בהם הקסם, אשר בהם הסוד, אשר בהם הכח לחולל את המהפכה, אשר יסירו את הכישוף מהעם המעונה וישוב והיה בן חורין - "פקד יפקד".
ואם בימי החול "הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז" (שמו"ר כ"א, ובזהר ח"ב ק"ע) הרי "כל המשמר שבת כהלכתו אפי' עובד ע"ז כדור אנוש מוחלים לו" (שבת קי"ח ב'). באשר השבת גונזת בתוכה את הכח העצום שהוא סכנת מות לע"ז, באשר האמונה באדון העולם מאירה את הצללים מעמקי הירידה של נפש האדם, ועז נפש ותעצומות נצח צומחות ממנה. שוב יודע הוא בשביל מה הוא חי, שוב יודע הוא כי מטרת חייו היא הצדק העולמי. המצרי מקבל את הפרצוף המתאים לו - נוגש עובד לזרוע ידו, מושל ממשל בכח הטומאה, בכח הרשע. ואם כח בידו לדכא ולהשפיל, הרי טוהר הלב ויושר הנפש הם הם דוקא קנינם של המשועבדים והמדוכאים. ומעתה אין לקנא בו, אף אין לקבל את הגורל בשווי נפש. הרגש היחידי הוא רגש הבוז והביטול כלפי המנוול, כלפי החומס.
וכאן נתחשלה הנפש הישראלית וכאן נטהרה. השבתות הן שנטעו את הכח להתנגד לע"ז של "לי יאורי ואני עשיתני". ואם בא הדבר לידי ביטוי באותו מעשה של שבת הגדול, אם היתה אפשרות ברגע אחד להתנער מכל אבק ההרגלים והאמונות הטפלות ולקחת את הכבש ששימש לאל על מנת לשוחטו, הרי אין זה אלא תוצאה מאותן שבתות של גדולה ושל קדושה שקדמו לה, ושנטעו בישראל את התכונה הזאת של שבירת האלילים.
ואם אנו רואים בזמן קצר עַם משוחררים הצועדים באון לקראת העתיד המזהיר, הרי זה הודות לאותו שבת הגדול, הודות לאותה גדולה של השבת שזבחה את הע"ז המצרית, ושהקנתה לנפש את הקוממיות הדרושה. שבת הגדול היה ההקדמה הראויה לפסח. ומאז ועד עולם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











