ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב ברוך בן מאיר ז"ל
הַשְׁפָּעַת הַתְּשׁוּבָה עַל מַהַלְכֵי הָרוּחַ הַחַיִּים וְהַמַּעֲשֶׂה בִּכְלָל
השב מרומם את העולם
א. הַתְּשׁוּבָה מְרִימָה אֶת הָאָדָם לְמַעְלָה מִכָּל הַשִּׁפְלֻיּוֹת הַנִּמְצָאוֹת בָּעוֹלָם, וְעִם זֶה אֵינֶנּוּ נַעֲשֶׂה זָר אֶל הָעוֹלָם, אֶלָּא הוּא מְרוֹמֵם עִמּוֹ אֶת הָעוֹלָם וְאֶת הַחַיִּים*. אוֹתָן הַנְּטִיּוֹת שֶׁל הַחֵטְא• הֵן מִזְדַּכְּכוֹת בּוֹ. הָרָצוֹן הָעַז, הַפּוֹרֵץ כָּל גְּבוּל, שֶׁגָּרַם לַחֵטְא, הוּא בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה כֹּחַ חַי וּפוֹעֵל גְּדוֹלוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. וּגְדֻלָּה שֶׁל חַיִּים• מִמְּקוֹר הַקֹּדֶשׁ הָעֶלְיוֹן חוֹפֶפֶת תָּמִיד עַל הַתְּשׁוּבָה וְעַל כָּל נוֹשְׂאֵי דִּגְלָהּ, שֶׁהֵם הֵם• הַסֹּלֶת• שֶׁל כָּל הַחַיִּים, הַקּוֹרְאִים לְתִקּוּנָם, לַהֲסָרַת מִכְשׁוֹלִים וּלְשִׁיבָה אֶל טֶבַע הַטּוֹב וְהָאֹשֶׁר הָאֲמִתִּי, אֶל הָעֶלְיוֹנִיּוּת הַנִּשְׂגָּבָה הַחָפְשִׁית בֶּאֱמֶת, הָרְאוּיָה לָאָדָם הָעוֹלֶה לְמַעְלָה עַל פִּי מְקוֹרוֹ הָרוּחָנִי וִיסוֹדוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים.
מקור הגבורה
ב. כָּל מַה שֶּׁיַּעֲמִיק הָאָדָם יוֹתֵר בְּמַהוּתָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה יִמְצָא בָּהּ אֶת מְקוֹר הַגְּבוּרָה•*, וְאֶת הַתֹּכֶן הַיּוֹתֵר יְסוֹדִי לַחַיִּים הַמַּעֲשִׂיִּים וְהָאִידֵאָלִיִּים•.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
26 - לימוד שבועי כ"ט תמוז - ו אב
27 - פרק י"ב א'-ג'
28 - פרק י"ב ד'-ו'
טען עוד
ג. הַתְּשׁוּבָה - כַּמָּה נְחוּצָה וְנִכְבָּדָה הִיא לְהָאִיר אֶת אֹפֶק הַחַיִּים• כֻּלָּם. הַצִּנּוֹרוֹת הָרוּחָנִים נִסְתָּמִים מִפְּנֵי חַטַּאת הָאָדָם. הַצִּמָּאוֹן הָאֱלֹהִי•, וְכֵלָיו כֻּלָּם, שֶׁהֵם הֶאָרוֹת הַמּוּסָר• הַמַּעֲשִׂי וְהַתְּכוּנִי• בְּמַהוּת הַנֶּפֶשׁ, מְפַרְפֵּר• הוּא, מַתְחִיל לְפַרְכֵּס וּלְהִתְנוֹעֵעַ תְּנוּעַת חַיִּים וְחוֹזֵר וְנוֹפֵל, מִפְּנֵי שֶׁהָעַבְטִיט• שֶׁל זֻהֲמַת הַפְּשָׁעִים מַכְבִּיד עָלָיו. וְלֹא רַק חַטַּאת הָאָדָם הַיָּחִיד כִּי אִם בְּיוֹתֵר חַטַּאת הַצִּבּוּר. יְחִידֵי הַסְּגֻלָּה הַמְקַוִּים לְאוֹר ד', סוֹבְלִים מֵחַטַּאת הַצִּבּוּר כֻּלּוֹ. אַהֲבָתָם אֶל הַכְּלָל עֲזִיזָה• הִיא לְאֵין חֵקֶר. עַצְמוּת הַטּוֹב שֶׁבְּנִשְׁמָתָם עוֹרֶגֶת דַּוְקָא אֶל הַטּוֹב הַכְּלָלִי, וְהַכְּלָל - כְּשֶׁהֵם נִמְשָׁכִים אֵלָיו, הֲרֵי הוּא עָלוּל לְטַמֵּא אוֹתָם בְּמַגָּעוֹ• מִפְּנֵי הַחֲטָאִים הַנִּדְבָּקִים בּוֹ. אָמְנָם צַדִּיקֵי אֱמֶת סוֹבְלִים הֵם בְּרָצוֹן אֶת כָּל הַסִּתּוּמִים, כָּל הַיִּסּוּרִים הַחָמְרִיִּים וְהָרוּחָנִיִּים, וּבִלְבַד שֶׁיָּבוֹאוּ לְמַטְּרָתָם לְהַשְׂכִּיל וּלְהֵיטִיב, לְהַרְבּוֹת טוֹב וְאוֹר קֹדֶשׁ, לְפַלֵּס נָתִיב סָלוּל לְאוֹר ד' וְנָעֳמוֹ, שֶׁיִּכָּנֵס יָשָׁר בְּכָל לֵב וָרוּחַ, לְמַעַן יִתְעַנְּגוּ הַכֹּל עַל טוּב ד', לְמַעַן יִשְׂמַח ד' בְּמַעֲשָׂיו.
___________________________
הַנְּטִיּוֹת שֶׁל הַחֵטְא - הכוחות שגרמו לחטא. גְדֻלָּה שֶׁל חַיִּים - התגברות של חיים. שֶׁהֵם הֵם - התשובה ונושאיה (בעלי תשובה). הַסֹּלֶת - החלק המובחר. יִמְצָא בָּהּ אֶת מְקוֹר הַגְּבוּרָה - ישאב כוח והתגברות מן התשובה. לַחַיִּים הַמַּעֲשִׂיִּים וְהָאִידֵאָלִיִּים - לחיי היום-יום המעשיים, ולמגמות ולשאיפות. אֹפֶק הַחַיִּים - כל תחומי החיים לעומקם. הַצִּמָּאוֹן הָאֱלֹהִי - הכיסופים לדבקות בה'. הֶאָרוֹת הַמּוּסָר וכו' - גלויי המוסר שבאדם הם ביטוי לצימאון לה'. וְהַתְּכוּנִי - של תכונת הנפש והאופי הפנימי [הערת הרב צבי יהודה קוק]. מְפַרְפֵּר - הצימאון. הָעַבְטִיט - עב של טיט (על פי חבקוק ב ו) [הערת הרב צבי יהודה קוק]. עֲזִיזָה - עזה ביותר [הערת הרב צבי יהודה קוק]. לְטַמֵּא אוֹתָם בְּמַגָּעוֹ - לפגום במדרגתם הרוחנית כשהם מחוברים לכלל.
ביאורים
מהתבוננות בכלל על אורות התשובה ניתן לראות שהרב קוק אינו משאיר את רעיון התשובה כרעיון ערטילאי. הרב קוק מתאר תהליכים נפשיים, רוחניים ומעשיים שאדם יכול או נדרש לעבור כחלק מעבודת התשובה. תופעה נוספת שנפוצה הוא לציין מיני אנשים מיוחדים ששייכים לעולם התשובה. הרב קוק מביא אל הפסקאות צדיקי אמת, בעלי גבורה, יחידי סגולה ועוד, ששייכים אל רעיון התשובה. נדמה שמגמת העניין היא בניית עולם דימויים בכלל ובפרט ביחס לתשובה. הכול מודים שיש ערך מסוים בסיפורי צדיקים לילדים, הדבר נוטע בקרבם מחשבות קדושות ושאיפות פנימיות להידמות לצדיקים אלה. אך כשגדלים אין די בסיפור היסטורי בלבד, אלא יש צורך ביותר מזה. הרב קוק רוצה שנתחנך לתשובה. נלמד את הפסקאות ונדע שאנשים גדולים – העיסוק שלהם בתשובה הוא תמידי. רעיון התשובה מהווה תרגום של מהלך חייהם. ממשיותו של רעיון התשובה מתבררת, והוא אינו נשאר בגדר הגדרות עלומות בלבד, אלא יש דמות לחיקוי. כך חיים חיי תשובה. הרב קוק מעיד על עצמו שרעיון התשובה תמיד מעסיק אותו. מתוך מהלך חייו של הרב קוק אנו יודעים שמצד אחד הוא הגיע לעולמות עליונים ומצד אחר הוא פעל גדולות ונצורות בעולם הזה. הרב קוק רוצה שנתחנך שגדולי ישראל הם אלה שעוסקים ברעיון התשובה, וכמובן שהתשובה היא לא לעצמם בלבד, אלא למען הכלל, כי זוהי מהותה של התשובה. הגבורה הישראלית, הגבורה האמיתית, קשורה בקשר אמיץ אל התשובה. בניית עולם דימויים של גיבורים אמיתיים ושל צדיקים אמיתיים ביחד עם הכרה מפורטת, ככל האפשר, של מהות הדברים - מקרבת אותנו לשאיפות נכונות ובריאות, למקום שאמנם הוא רחוק אבל "כי קרוב אליך הדבר מאוד".
הרחבות
*לחיות נכון
הוּא מְרוֹמֵם עִמּוֹ אֶת הָעוֹלָם וְאֶת הַחַיִים. הרב קוק מסביר שלמרות שתפקידה של התשובה הוא לנתק את האדם מאורח החיים הגרוע שלו, היא אינה מנתקת את האדם מן החיים, אלא להפך – מרוממת אותו למצב בו יחיה את החיים באופן נכון ועליון. הרב קוק מציין את כוח הרצון שמתהפך לטובה, ואת נטיות הנפש שמזדככות. לדוגמה, מידת הכעס יכולה להיהפך על ידי תשובה להתלהבות בעבודת ה' [הקדמה לספר 'חובת התלמידים']. הרב יעקב פילבר בספרו "ביאורים ומקורות לאורות התשובה" מציין שיש כאן הסבר נוסף למאמר חז"ל "זדונות נעשות כזכויות": שהרי אותן כוחות ששימשו את מעשה הזדון - החטא, ישמשו כעת לזכויות – עשיית הטוב.
*איזהו גיבור
יִמְצָא בָּהּ אֶת מְקוֹר הַגְּבוּרָה. מקור לדברי הרב קוק ניתן למצוא במשנה במסכת אבות [ד, א]: "איזהו גיבור הכובש את יצרו שנאמר [משלי טז, לב] טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר". מדברי המשנה אנו למדים שלפעמים התנהגות שעלולה להתפרש, כלפי חוץ, כחולשה, מבטאת בעצם גבורה פנימית עילאית.
*יחידי הסגולה
יְחִידֵי הַסְּגֻלָּה הַמְקַוִּים לְאוֹר ה', סוֹבְלִים מֵחַטַּאת הַצִּבּוּר כֻּלּוֹ . "ניתנה עליהם בת קול מן השמים יש כאן אחד שראוי שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו זכאי לכך" [סנהדרין יא, א]. עוד מצינו במסכת בבא בתרא [קלד, ב]: "שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, שלושים מהן ראויים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו, שלושים מהן ראויים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון, עשרים בינוניים". וכתב שם הרשב"ם בד"ה ראויים שתשרה: "אלא שעוון הדור גורם ואין הדור ראוי לכך".
שאלות לדיון
א. איך יתכן שאותו רצון של חטא, הוא בעצמו יהפך לרצון טוב?
ב. מהי גבורה? מדוע היא קשורה באופן ישיר לתשובה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












