ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יהושע בן יהודה אריה לייב יעקובוביץ’ הי"ד
ח*. הַתְּשׁוּבָה בִּיסוֹדָהּ הִיא תְּנוּעָה לָשׁוּב אֶל הַמְּקוֹרִיּוּת, אֶל מְקוֹר הַחַיִּים וְהַהֲוָיָה הָעֶלְיוֹנָה בִּשְׁלֵמוּתָם*, בְּאֵין גְּבוּלִים וּמְצָרִים, בִּמְגַמָּה הַיּוֹתֵר אֲצִילִית וּבְרוּכָה מִזֹּהַר הָעֶלְיוֹן הַפָּשׁוּט וְהַמַּבְהִיק. אָמְנָם הַשֶּׁטֶף שֶׁל הַחַיִּים הוּא מוֹרִיד אוֹתָנוּ לְהָעֲנָפִים הַמִּתְפַּשְּׁטִים•, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהֵם הוֹלְכִים וּמִתְרַחֲקִים וְכָל מַה שֶּׁהֵם קוֹנִים יוֹתֵר תְּפִיסָה בְּמַעֲשֶׂה•, בְּמִפְעָל וּבְהִתְגַּשְּׁמוּת, הֵם יוֹתֵר קְרוֹבִים לְאַמֵּץ• אֶת מַהוּתֵנוּ הַמֻּגְבָּלָה, וְהִנְנוּ חוֹשְׁבִים אֶת עַצְמֵנוּ עַל יָדָם לְבַעֲלֵי חֹזֶק וְאֵיתָנִיּוּת. וּבִשְׁבִיל כָּךְ הֲרֵי אָנוּ מַרְגִּישִׁים אֶת עַצְמֵנוּ רָפִים וְכוֹשְׁלִים• בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁתּוֹקֵף אוֹתָנוּ הָרָצוֹן לָשׁוּב לְהַמָּקוֹר הָרָאשִׁי, הַמִּתְעַלֶּה מִכָּל הִתְפַּשְּׁטוּת עֲנָפָיו. וּמִפְּנֵי הַכִּשָּׁלוֹן הַזֶּה שֶׁל הַכֹּחַ גַּם הַשְּׁאִיפָה הָרוּחָנִית מִתְחַלֶּשֶׁת. וּבִשְׁבִיל כָּךְ הַרֵינוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּכָל זְמַן שֶׁאָנוּ עוֹלִים בְּדַרְגַּת הַתְּשׁוּבָה, אֲחוּזִים• יָפֶה גַּם בְּהַעֲנָפִים הַמַּעֲשִׂיִּים, וְשִׂיחָם וְשִׂיגָם, הֶגְיוֹנוֹתֵיהֶם וּשְׁאִיפוֹתֵיהֶם, וּלְהַעֲלוֹת אוֹתָם יַחַד עִם עֲלִיַּת מַהוּתֵנוּ לִמְרוֹם הָאֲצִילוּת וְהִתְנַשְּׂאוּת הַדְּבֵקוּת הַמְּקוֹרִית. כִּי סוֹף–סוֹף הֲרֵי כַּמָּה שֶׁהַחַיִּים הִתְפַּשְּׁטוּ הֲרֵי הֵם כֻּלָּם מְפַכִּים• מֵאוֹר הַמְּקוֹרִי, וְיַחַד עִם מַהוּתֵנוּ הַנִּשְׁמָתִית צְרִיכִים גַּם לָשׁוּב אֶל הָרוּם הָעֶלְיוֹן, וְאָז לְעוֹלָם לֹא נַעֲלֶה בְּחֹסֶר–רְכוּשׁ, וְלֹא נִכָּשֵׁל בְּהַחְלָשַׁת כֹּחַ, כִּי לֹא עֲרֻמִּים נַעֲלֶה לַמְּרוֹמִים, כִּי עִמָּנוּ אֲחֻזַּת לְבוּשֵׁנוּ רַבֵּי הַגְּוָנִים וַעֲשִׁירֵי הַצְּבָעִים, אֲשֶׁר רָכַשְׁנוּ לָנוּ מֵהִתְפַּשְּׁטוּתָם שֶׁל הַחַיִּים כֻּלָּם, וְהִנְנוּ עוֹלִים וּבָאִים בַּיָּמִים*, עִם כָּל תּוֹלְדוֹת הַמִּפְעָל, הַמַּעֲשֶׂה וְהַחַיִּים אֲשֶׁר עִמָּהֶם.
ההויה בכללותה ללא חטא
ט. הַמּוּסָר בְּקוֹלוֹ הָאֱלֹהִי, בָּא לְתוֹךְ הַנְּשָׁמָה מֵחַיֵּי כָּל עוֹלָמִים כֻּלָּם. הַהֲוָיָה הִיא בִּכְלָלוּתָהּ בְּלֹא שׁוּם חֵטְא, הַחֵטְא הוּא מָצוּי רַק בְּעֵרֶךְ הַפְּרָטִים, אֵצֶל הַכְּלָל הַכֹּל מַתְאִים לְהַרְמוֹנְיָה נִצְחִית, וְהַמַּעֲשִׂים שֶׁהַהַרְמוֹנְיָה הַנִּצְחִית מִתְגַּלָּה עַל יָדָם, הֵם הִנָּם הַמַּעֲשִׂים הַטְּהוֹרִים, הַמְשֻׁלָּלִים מִכָּל חֵטְא, עָווֹן וָפֶשַׁע. וְחַיִּים כָּאֵלֶּה•, שֶׁמַּעֲשִׂים כָּאֵלֶּה מֵהֶם מְפַכִּים - זֶה הוּא הַדָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה דּוֹרֶשֶׁת, וְהִיא מַשִּׂיגָה אוֹתָם בְּאוֹר מְקוֹר חַיֵּי כָּל הַחַיִּים•, אוֹר מְקוֹר יִפְעַת• אוֹר אֵין סוֹף, שֶׁהִיא אֵלָיו כָּל כָּךְ שְׁקוּקָה, קְשׁוּרָה וְעוֹרֶגֶת בְּאֵין קֵץ וְתַכְלִית, בִּתְשׁוּבָה עִלָּאָה, בְּחֹפֶשׁ עֶלְיוֹן, בַּעֲלִיצוּת דְּרוֹר וּבְחֶרְדַּת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים*, מְלֵאָה חָכְמַת עוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
___________________________
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
29 - פרק י"ב ז'-ח'
30 - פרק י"ב ח'-ט'
31 - פרק י"ב י'
טען עוד
הָעֲנָפִים הַמִּתְפַּשְּׁטִים - ביטויי החיים במציאות, למשל: מעשים, מחשבות, מילים. קוֹנִים יוֹתֵר תְּפִיסָה בְּמַעֲשֶׂה - יוצאים לפועל ובונים את המציאות. לְאַמֵּץ - לחזק. רָפִים וְכוֹשְׁלִים - חלשים, מנותקים מהמציאות המוחשית. אֲחוּזִים - קשורים, פועלים. מְפַכִּים - נובעים. וְחַיִּים כָּאֵלֶּה - טהורים ורחוקים מחטא. אוֹר מְקוֹר חַיֵּי כָּל הַחַיִּים - התורה. יִפְעַת - יפי הופעה [הערת הרב צבי יהודה קוק].
ביאורים
פעמים רבות, בני האדם בעולם הזה, מוצאים עצמם עסוקים בחטאים ובמעידות גדולות. דבר זה עומד לכאורה בסתירה לשלֵמות הבריאה האלוהית, שבה הכול מושלם ואין עניין של נגיעה בחטא ובחיסרון כלל.
הרב קוק מבאר שבאמת המציאות בכללותה היא מושלמת, ומה שדבק בשלֵמות זו הוא רק מעשיו הטובים של האדם. נשמתו של האדם טהורה, נקייה, שואפת שאיפה עצומה תמיד אל אותה השלֵמות, ודורשת מהאדם להיות חלק ממנה, חלק מאותו אור אינסופי. למרות שכל אדם הוא אדם פרטי, בנשמתו בעצמה טמון חלק מהכלל כולו, חלק מהמכנה המשותף הטהור והאלוהי שיש לכל עם ישראל. לכן, האדם צריך להקשיב לקולה של נשמתו, להבין שכל עיסוק שלילי אינו מתאים לטבע נשמתו ולא למציאות כולה, ועליו לדבוק דווקא בטוב הגנוז בה.
אולם, בכל זאת האדם מצוי בעולם הזה, במציאות גשמית שבה הרגשת החוזק של האדם קיימת דווקא ככל שהוא מצליח בדברים גשמיים ומוחשיים, ואילו כאשר הוא עוזב את כוחותיו הגשמיים ומשקיע את עיקר כוחו רק בענייני הרוח, מגיעה אליו הרגשת חולשה ורפיון. בשל כך חשוב להקפיד שהתשובה והדביקות בקודש תהיה מתוך התעלות ולא מתוך נטישה של הכוח הגשמי הקיים באדם. שהרי בסופו של דבר המקור של המציאות כולה, כולל הגשמית, הוא מהכוח הרוחני. ולכן על האדם להעלות את הכול כלפי מעלה, לקשר את כל חייו אל הקודש, וכך תתרומם כל המציאות, והאדם לא ירגיש חלישות כוח, אלא יוכל בשמחה ובחוזק להתעלות מעלה מעלה.
הרחבות
*ימים מלאי תוכן
וְהִנְנוּ עוֹלִים וּבָאִים בַּיָּמִים. "ואברהם זקן בא בימים" [בראשית כד, א]. "אברהם בא עם כל ימיו, כיוון שאף יום אחד מחייו לא הלך לאיבוד. בכל יום ויום עשה ופעל משהו, עד שבאו כולם בחשבון". [מובא במעיינה של תורה שם ע"פ זוהר ויחי, רכד, א]. (להרחבה עיין ב'צו וזירוז' לאדמו"ר מפיסצנא בעל חובת התלמידים אות ב).
*להכיל מורכבות
בַּעֲלִיצוּת דְּרוֹר וּבְחֶרְדַּת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. רגשות אלו, עליצות וחרדה, נראים כסותרים זה את זה. הרב קוק מלמד אותנו שאנחנו מסוגלים להכיל את המורכבות הזאת. יש לנו עולם רגשות עשיר, ואנחנו יכולים להשתמש בו בזמן רגשות שונים, בהתאם למציאות המורכבת שאנו חווים. מצב זה בו אנו משלבים רגשות שונים הוא שלם יותר; העליצות לא גורמת להתנהגות שאינה ראויה, מכיוון שאנו חשים גם חרדה, והחרדה לא גורמת חולשה ושיתוק מכיוון שאנו חשים גם עליצות. רעיון זה ניתן ללמוד גם מדברי הגמרא: "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה" [תהילים ב, יא]. מאי 'וגילו ברעדה'?... במקום גילה שם תהא רעדה ". [ברכות ל, ב].
שאלות לדיון
א. מקור המוסר ושורשו הינו אנושי או אלוהי רוחני?
ב. מניין לרב קוק ש'בַּכְּלָל' אין חטאים? מהי משמעותה של קביעה זו?
לעילוי נשמת יהושע בן יהודה אריה לייב יעקובוביץ’ הי"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
