בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • מדינת וממשלת ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עמרם בן סולטנה

תורה בכותרות

סמכותה, תפקידה וגבולותיה של ממשלת ישראל

לקראת ההערכה ה"דמוקרטית" בנושא ארץ ישראל ועוד... ראינו לנכון לברר את מקור סמכותה של ממשלה בישראל.

undefined

הרב יניב חניא

כ"ו ניסן, התשס"ד
3 דק' קריאה
לקראת ההערכה ה"דמוקרטית" בנושא ארץ ישראל ועוד... ראינו לנכון לברר את מקור סמכותה של ממשלה בישראל.

הכוונה ללימוד המקורות.

1. במקור הראשון ניתן לראות שישנה מחלוקת האם יש מצוה למנות מלך. לפי דעת רבי נהוראי נראה שעדיף ללא מלך כי אם קשר ישיר לריבונו של עולם דרך הנביאים כמשה ושמואל בשעתם ולא מלך ככל הגוים , אולם רבי יהודה סובר שיש הכרח למנות מלך.

2. במקור השני ניתן לראות שהרמב"ם פוסק להלכה כדעה שיש מצוה למנות מלך - דהיינו שיהיה לעם ישראל שלטון מסודר כמו שאר האומות.
אולם במקור השלישי, גם הוא מהרמב"ם, ניתן לראות שכדי להעמיד מלך צריך למלאות תנאים מסוימים – לא כל אדם ראוי להיות מלך , וישנם דרכים לבחור את המלך.

3. אולם במקור השלישי, גם הוא מהרמב"ם, ניתן לראות שכדי להעמיד מלך צריך למלאות תנאים מסוימים – לא כל אדם ראוי להיות מלך , וישנם דרכים לבחור את המלך .

4. לפיכך, כאשר אנו דנים בממשלת ישראל האם זה מותר, בעצם ישנם 2 שאלות : א. האם צריך דווקא מלך או אפשר גם שיטת שלטון אחרת? ב. היום אין נביא ואין סנהדרין, אז גם אם מותר להעמיד צורת שלטון אחרת (ממלך), צורת שלטון אחרת אינה אפשרית !?

5. ממקורות 4-5, ניתן ללמוד על דעת הרב קוק והצי"ץ אליעזר שהם עונים בצורה חיובית על שתי השאלות. מותר להחיל צורת שלטון שונה ולאו דווקא מלך, וכן הסכמת רוב העם נותנת תוקף לממשלה, אך עדיין צריך לברר האם כל דיני המלך חלים עליה.

6. במקור 6 ניתן ללמוד על תפקידיה העיקריים של ממשלה בישראל לדעת הרמב"ם: משפט – דהיינו טיפול בבעיות פנים , סדר במדינה. מלחמות – טיפול באויבים מבחוץ שמאיימים על המדינה.

7. אולם גם סמכות זו מסוייגת, כפי שניתן לראות במקור 7, גם אחרי שנתנו לממשלה סמכות דומה לזה של המלך עדיין יש מעל המלך ןכל שכן מעך הממשלה – ריבונו של עולם. בלי להכנס לנושא של סירוב פקודה ודאי שלממשלה אין סמכות לפעול נגד התורה וההלכה.




מקורות:

1. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כ עמוד ב

וכן היה רבי יהודה אומר: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה. רבי נהוראי אומר: לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן, שנאמר (דברים י"ז) ואמרת אשימה עלי מלך וגו'.



2. רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה א

שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך, ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק, ולבנות בית הבחירה שנאמר לשכנו תדרשו ובאת שמה.



3. רמב"ם הלכות מלכים פרק א הלכה ג

אין מעמידין מלך בתחילה אלא על פי בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא, כיהושע שמינהו משה רבינו ובית דינו, וכשאול ודוד שמינם שמואל הרמתי ובית דינו.



4. שו"ת משפט כהן (עניני א"י) סימן קמד ד"ה טו - א

וחוץ מזה נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם ג"כ מה שנוגע למצב הכללי של האומה , חוזרים אלה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה. וביחוד נראה שגם כל שופט שקם בישראל דין מלך יש לו, לענין כמה משפטי המלוכה, וביחוד למה שנוגע להנהגת הכלל.



5. שו"ת ציץ אליעזר חלק י סימן א ד"ה אך גם

ױוא"כ גם בימינו הנשיא והממשלה והכנסת וכו' (על כל מגרעותיהם בשטח הדת, ואשר ברור שבנוגע לדת אין להחלטותיהם נגדו כל תוקף שהוא) שנבחרו מדעת רוב ישראל היושבים על אדמתם, ואשר המה גם יותר מס' ריבוא, במקום מלך הם עומדים בכל הנוגע למצב הכללי של האומה הדרושים לשעתם ולמעמד העולם.



6. רמב"ם הלכות מלכים פרק ד הלכה י

תהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת, ולמלאות העולם צדק, ולשבור זרוע הרשעים ולהלחם מלחמות ה', שאין ממליכין מלך תחלה אלא לעשות משפט ומלחמות, שנאמר ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו.



7. רמב"ם הלכות מלכים פרק ג הלכה ט

המבטל גזרת המלך בשביל שנתעסק במצות, אפילו במצוה קלה הרי זה פטור, דברי הרב ודברי העבד דברי הרב קודמין ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצוה שאין שומעין לו.


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il