ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות תשובה לרמב"ם
ידיעת ה'
ה1 שֶׁמָּא תֹּ אמַר: וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה קֹ דֶם שֶׁיִּהְיֶה; יָדַע שֶׁזֶּה צַדִּיק אוֹ רָשָׁע, אוֹ לֹא יָדַע? אִם יָדַע שֶׁהוּא יִהְיֶה צַדִּיק - אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה צַדִּיק; וְאִם תֹּ אמַר שֶׁיָּדַע שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה רָשָׁע - הֲרֵי לֹא יָדַע הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ•!
ה2 דַּע שֶׁתְּשׁוּבַת שְׁאֵלָה זוֹ "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם" (איוב יא,ט), וְכַמָּה עִקָּרִים גְּדוֹלִים וַהֲרָרִים רָמִים תְּלוּיִים בָּהּ. אֲבָל צָרִיךְ אַתָּה לֵידַע וּלְהָבִין בְּדָבָר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר.
ה3 כְּבָר בֵּאַרְנוּ• בְּפֶרֶק שֵׁנִי מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה (הלכה י) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּדֵעָה שֶׁהִיא חוּץ מִמֶּנּוּ, כִּבְנֵי אָדָם שֶׁהֵן וְדַעְתָּן שְׁנַיִם, אֶלָּא הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְדַעְתּוֹ - אֶחָד, וְאֵין דַּעְתּוֹ שֶׁלָּאָדָם יְכוֹלָה לְהַשִּׂיג דָּבָר זֶה עַל בֻּרְיוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין כֹּ חַ בָּאָדָם לְהַשִּׂיג וְלִמְצֹ א אֲמִתַּת הַבּוֹרֵא•, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג,כ), כָּךְ אֵין כֹּ חַ בָּאָדָם לְהַשִּׂיג וְלִמְצֹ א דַּעְתּוֹ שֶׁלַּבּוֹרֵא. הוּא שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר: "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי, נְאֻם יי" (ישעיה נה,ח). וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא - אֵין בָּנוּ כֹּ חַ לֵידַע הֵיאַךְ יֵדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַבְּרוּאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם*.
ה4 אֲבָל נֵדַע בְּלֹא סָפֵק שֶׁמַּעֲשֵׂה הָאָדָם בְּיַד הָאָדָם, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשְׁכוֹ וְלֹא גּוֹזֵר עָלָיו, לֹא לַעֲשׂוֹת כָּךְ וְלֹא שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כָּךְ. וְלֹא מִפְּנֵי קַבָּלַת הַדָּת• בִּלְבַד נֵדַע דָּבָר זֶה, אֶלָּא בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת מִדִּבְרֵי הַחָכְמָה. וּמִפְּנֵי זֶה נֶאֱמַר בַּנְּבוּאָה שֶׁדָּנִין אֶת הָאָדָם עַל כָּל מַעֲשָׂיו כְּפִי מַעֲשָׂיו, אִם טוֹב וְאִם רַע. וְזֶה הָעִקָּר שֶׁכָּל דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה תְּלוּיִין בּוֹ.
עַל בֻּרְיוֹ - לאמתו, בשלמותו. כְּבָר בֵּאַרְנוּ - הרמב"ם עוקר את השאלה מיסודה ואומר ששאלות בני האדם יסודן בבורות במושגי האלוהות. בני אדם שואלים על ידיעת ה' מתוך השוואה לידיעת האדם, אבל מושג זה אינו קיים בקשר לה'. מרכיביו המציאותיים של התיאור 'האדם יודע' הם שניים, האדם והידיעה, ואילו ה' הוא אחד, ונמצא שידיעתו היא חלק ממנו. לכן, כשם שאין האדם מבין את ה' לאמתו, הוא אינו מסוגל להבין את אופן ידיעתו. אֲמִתַּת הַבּוֹרֵא - מהותו. קַבָּלַת הַדָּת - המסורת.
ביאורים
לאור דבריו של הרמב"ם בפרק זה, אודות הבחירה החופשית המוחלטת שיש לאדם, עולה שאלת הידיעה והבחירה . אם הקב"ה יודע מראש את כל מעשי האדם, בחירתו של האדם היא אשליה. האדם לא באמת בוחר, מכיוון שהוא צריך לעשות את מה שקבעה הידיעה האלוהית. ואם נאמר שהבחירה החופשית הוא מוחלטת, ואין הקב"ה יודע מה יבחר האדם, נמצא שאנו אומרים שה' לא יודע הכל, וממילא חסר בו מהשלמות.
הרמב"ם עונה תשובה מפתיעה לשאלה זו. יש שאלות שאנו צריכים לחפש להן תשובה. אך ישנן שאלות שלא צריך לחפש להן תשובה, מכיוון שהשאלה אינה שאלה. למשל, השאלה אם השמש מחממת או מקררת היא שאלה טובה שיש עליה תשובה. אך אם נשאל אם השמש מתוקה או מרה, זוהי שאלה שאין עליה תשובה. לא בגלל שהיא שאלה קשה מאוד אלא בדיוק להפך. השאלה כלל לא מתחילה, מכיוון שהמושגים מתוק או מר, לא מתייחסים לשמש. אלו שני קווים מקבילים שאינם נפגשים.
שאלה מעין זו היא השאלה על הידיעה והבחירה. הרמב"ם אומר שהנחת היסוד של השאלה הזו מוטעית. הנחת היסוד היא שידיעת ה' היא כמו הידיעה שלנו, אך בעצם אין הדבר כך. אצלנו, בני האדם, אנחנו והידיעה שלנו אלו שני דברים שונים. יש ידיעות שאנו לא יודעים ורק לאחר שנלמד נדע. אם כך, אנו יכולים לחיות גם בלי הידיעות האלה. לעומת זאת, הקב"ה וידיעתו הם דבר אחד. לא נתווספה לו בזמן מן הזמנים ידיעה שלא ידע מקודם. אנחנו לא יכולים להבין זאת עד תום מכיוון שלא נפגשנו עם סוג כזה של ידיעה.
ולכן השאלה על הסתירה בין ידיעת ה' לבחירה החופשית לא מתחילה. הבחירה החופשית קיימת, כמו שלמדנו והוכחנו. זה לא סותר את ידיעת ה' מכיוון שזו לא ידיעה אנושית שמתנגשת עם בחירה חופשית, אלא זה סוג אחר של ידיעה, שכלל לא נמצאת על אותו מישור של הבחירה החופשית.
הרחבות
* שאלת הידיעה והבחירה
אֵין בָּנוּ כֹּחַ לֵידַע הֵיאַךְ יֵדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַבְּרוּאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם. הראב"ד בהשגותיו, כתב: "לא נהג זה המחבר מנהג החכמים שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו והוא החל בשאלות קושיות והניח הדבר בקושיא והחזירו לאמונה וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים ולא יעורר לבם ויניח דעתם בספק ואולי שעה אחת יבא הרהור בלבם על זה". (בהמשך כתב הראב"ד שאין תשובה ניצחת על קושייתו של הרמב"ם, אולם בכל זאת כתב תשובה שהעיד עליה שאינה מספקת).
הרב יוסף קאפח , כתב על השגת הראב"ד: "ואין רבנו מעורר את השאלה כדי למצוא לה תירוץ או כדי לתרצה כפי שחשב הראב"ד? ודימה שהוא פתח בדבר שאינו יכול להשלימו ואין הדבר אמת אלא רבנו השלימו והשלימו גמרו וסיימו עד תומו כי רבנו בעומק הסבּרתו בא לעקור את השאלה מעיקרה . רבנו מלמדנו כי כל עצם השאלה מתעוררת מתוך בורותנו במושגי האלהות. כי אלו ידענו את ה' אלהי ישראל כפי יכלתנו לא היתה כאן שאלה , וכל כולה לא באה אלא מפני שדמינו והַזִינו שידיעתו דומה לידיעתנו או מעין ידיעתנו..." [פירוש הרב קאפח לרמב"ם, סעיף קטן יט].
שאלות לדיון
א. מהי כוונת הרמב"ם בדבריו שאצל הקב"ה הידיעה אינה חוץ ממנו?
ב. מדוע, בעצם, שאלת ה"ידיעה ובחירה" מטרידה כל כך?
הלכות תשובה (טקסט, ביאורי מילים וכותרות) ניתנו באדיבות 'מפעל משנה תורה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
