ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות תשובה לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אהרן אביחי עמוס בן מלכה ורחל בת אורי
פֶּרֶק שִׁשִּׁי
ביאור הבחירה במקרא
הקשיים במקרא
א1 פְּסוּקִים הַרְבֵּה יֵשׁ בַּתּוֹרָה וּבְדִבְרֵי הַנְּבִיאִים שֶׁהֵן נִרְאִין כְּסוֹתְרִין עִקָּר זֶה, וְנִכְשָׁלִין בָּהֶן רֹ ב הָאָדָם, וְיַעֲלֶה עַל דַּעְתָּן מֵהֶן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר עַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה, וְשֶׁאֵין לִבּוֹ שֶׁלָּאָדָם מָסוּר לוֹ לְהַטּוֹתוֹ לְכָל אֲשֶׁר יִרְצֶה. וַהֲרֵינִי מְבָאֵר עִקָּר גָּדוֹל, שֶׁמִּמֶּנּוּ תֵּדַע פֵּרוּשׁ כָּל אוֹתָן הַפְּסוּקִים.
עונשו של החוטא
א2 בִּזְמַן שֶׁאָדָם אֶחָד חוֹטֵא אוֹ אַנְשֵׁי מְדִינָה חוֹטְאִין, וְעוֹשֶׂה הַחוֹטֵא חֵטְא שֶׁעָשָׂה מִדַּעְתּוֹ וּבִרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְנוּ - רָאוּי לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ•, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ הֵיאַךְ יִפָּרַע. יֵשׁ חֵטְא שֶׁהַדִּין נוֹתֵן שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ עַל חֶטְאוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּגוּפוֹ אוֹ בְּמָמוֹנוֹ אוֹ בְּבָנָיו הַקְּטַנִּים; שֶׁבָּנָיו שֶׁלָּאָדָם הַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת וְלֹא הִגִּיעוּ לִכְלַל מִצְווֹת, כְּקִנְיָנוֹ הֵן•; כָּתוּב: "אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָת" (מלכים ב יד,ו; בדברים כד,טז: יוּמָתוּ) - עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה 'אִישׁ'.
א3 וְיֵשׁ חֵטְא שֶׁהַדִּין נוֹתֵן שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵין עוֹבֵר עָלָיו שׁוּם נֶזֶק בָּעוֹלָם הַזֶּה; וְיֵשׁ חֵטְא שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁלֹּא עָשָׂה תְּשׁוּבָה. אֲבָל אִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה - הַתְּשׁוּבָה כִּתְרִיס לִפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת•*. וּכְשֵׁם שֶׁאָדָם חוֹטֵא בִּרְצוֹנוֹ וּמִדַּעְתּוֹ, כָּךְ הוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בִּרְצוֹנוֹ וּמִדַּעְתּוֹ.
לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ - לשלם לו רעה כגמולו. כְּקִנְיָנוֹ הֵן - כאילו בבעלותו, שהרי הם באחריותו, ולכן פגיעה בהם היא בגדר פירעון מהוריהם (ולא נזכר ברמב"ם עניין הברכה "ברוך שפטרני". ראה ק'). כִּתְרִיס לִפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת - כמגן המונע את הפורענויות והפגעים מלבוא על האדם (פה"מ אבות ד,יג).
ביאורים
בפרק הקודם האריך הרמב"ם לבאר את העיקר של הבחירה החופשית, והתמודד עם טענות שונות שמגיעות מחוץ ליהדות. בפרק זה הרמב"ם מסביר פסוקים הנראים כסותרים את הבחירה החופשית בתוך התורה בעצמה . קריאה לא נכונה של פסוקי התורה גורמת ל'רוב האדם', כלשון הרמב"ם, לטעות ולחשוב שאין בחירה חופשית.
הרמב"ם יבאר יסוד גדול שממנו נבין את כל הפסוקים הללו.
הנחת היסוד להבנת הפסוקים היא שיש לאדם בחירה חופשית מוחלטת. שהוא בוחר מעצמו לעשות טוב או רע. וממילא ראוי לגמול לו שכר על מעשהו הטוב ולהענישו על מעשהו הרע שעשה בבחירתו. כשהקב"ה מעניש את האדם על מעשיו הרעים ישנם כמה סוגי עונשים;
א. עונש בעולם הזה – מתחלק לשלושה חלקים – עונש על עצמו (גופו), עונש על בניו הקטנים יוצאי חלציו (שהם מצד אחד חלק מגופו וההמשך שלו, ומצד שני כמו רכושו וקניינו), עונש על ממונו.
ב. עונש בעולם הבא – ייתכן שלא יארע לו כל נזק בעולם הזה.
ג. עונש בעולם הזה וגם בעולם הבא.
סוגי העונשים השונים יכולים לעורר תמיהה גדולה. שאלת צדיק ורע לו רשע וטוב לו, יכולה להתעורר במלוא עוזה. איך ייתכן שפלוני הצדיק סובל ואילו אלמוני הרשע נהנה?! על זה אומר הרמב"ם שנתינת העונשים השונים ניתנת רק על ידי הקב"ה שהוא אל דעות ויודע איך להיפרע מכל אחד.
הרמב"ם, בפרק השמיני מ'שמונה פרקים', מוסיף שאנו לא יודעים למה ה' מעניש כך ולא אחרת, כמו שאין אנו יודעים למה פלוני נברא בריא והשני בעל מום. אך הכלל שאנו צריכים לזכור הוא שכל דרכיו חסד ומשפט והעונש ניתן בדיוק לפי החטא.
כמובן, כל זה אם לא עשה תשובה. אם עשה תשובה היא עומדת לו כתריס בפני הפורענות. פירוש הדבר הוא שגם אם אדם חייב ייסורים על עברות שבידו, כמו שלמדנו בפרק א, התשובה תהיה כמגן לו ולא יאבד כליל מהייסורים, אלא לאחר שיבואו עליו ישוב לבריאותו ולאיתנו.
הרחבות
* מתי משמשת התשובה כתריס בפני הפורענות?
הַתְּשׁוּבָה כִּתְרִיס לִפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת. המקור לדברים אלו של הרמב"ם נמצא במשנה במסכת אבות: "תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות" [פרק ד משנה יא]. בספר חרדים מביא את קושיית רבינו מאיר מטוליטולא שהקשה מדברי רבי ישמעאל שהובאו בגמרא: "עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה - תשובה ויום הכפורים תולין, ויסורין ממרקין... אבל מי שיש חילול השם בידו - אין לו כח בתשובה לתלות, ולא ביום הכפורים לכפר, ולא ביסורין למרק. אלא כולן תולין, ומיתה ממרקת" [יומא פו.]. לפי זה, הקשה רבנו מאיר כיצד אמרה המשנה שתשובה משמשת כתריס בפני הפורענות, הרי בחטאים הללו התשובה אינה מספיקה, ויש מציאות של ייסורים למרות התשובה? ותירץ שבמשנה מדובר על אדם ששב מאהבה, עליו אמרו חז"ל שזדונותיו נעשות כזכויות [יומא פו:], והוא אינו זקוק לייסורים. וכתב על זה בעל ספר חרדים: "ולפי תירוצו אפשר דהיינו דקאמר תשובה ומעשים טובים, כלומר תשובה שיחשבו עונותיו כמעשים טובים... ".
אולם, בעל ספר חרדים עצמו הסביר באופן: "אמנם התירוץ הנכון אצלי דודאי אם לא יתחזק במעשים טובים יבואו עליו יסורין או יסורין ומיתה על חילול ה', אבל בהתחזקו במעשים טובים יגינו משניהם כדאמרו ז"ל על פסוק בחסד ואמת יכופר עון..." [ספר חרדים פרק סה].
שאלות לדיון
א. מדוע לא חשו התורה והנביאים שבני אדם יטעו ויבינו פסוקים בצורה שאינה נכונה?
ב. כיצד כותב הרמב"ם שייתכן שילדיו הקטנים של אדם ייפגעו בגלל עוון אביהם, כאשר התורה כותבת במפורש "ובנים לא יומתו על אבות"?
הלכות תשובה (טקסט, ביאורי מילים וכותרות) ניתנו באדיבות 'מפעל משנה תורה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
