ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
המהר"ל מפראג קדם לחסידות בשנים רבות, אך תורת החסידות מצאה בו יסודות קדומים לשיטתה. המהר"ל פרץ דרך לחסידות בכך שהסביר בלשון פשוטה יחסית, רעיונות עמוקים ופנימיים, שיסודות רבים מהם שאובים מתורת הנסתר. בעל התניא היה אף מצאצאי המהר"ל, והמסורת החב"דית מציינת שההקדמה לספר התניא המציינת שהספר הוא על פי 'ספרים וסופרים', הרי שסופרים הם צדיקים חיים, וספרים הכוונה לספרי המהר"ל. גם מרן הרב קוק זיע"א ותלמידיו מצאו בספרי המהר"ל יסודות עיקריים לשיטה הרואה בסגולת עם ישראל, ובעיסוק בשיבת ישראל לארצו והבאת הגאולה, את היסוד המרכזי לעבודת דורנו.
כדרכם של צדיקי חסידות, עיטרה המסורת היהודית גם את המהר"ל בעטרת פלאים, וראתה בו מקובל עצום ובעל מופת, שהושיע את ישראל מעלילות הדם הנוראיות, בסיוע 'גולם' שברא בשמות קדושים.
סיפור מופלא מחבר גם בין הבעל שם טוב והמהר"ל מפראג. כידוע, בצעירותו הסתיר הבעל שם טוב את גדולתו. באותם ימים, התפרנסו הבעש"ט ואשתו מחפירת טיט והובלתו לאתרי בניה. עני מרוד היה הבעש"ט, ואת סחורתו הוביל בעזרת סוס כחוש הרתום לעגלה רעועה. לעיתים, לא היה בכוחו של הסוס לסחוב את המשא, והבעש"ט ואשתו היו מסייעים לסוס ודוחפים את העגלה בעצמם.
יום אחד, שמע הבעש"ט על מכניס אורחים גדול בשם רבי ברוך, שמעבר לאוכל ולינה, נהג להחליף את סוסיהם הכחושים של אורחיו, בסוסים חזקים מאורוותיו. נסעו הבעש"ט ואשתו לרבי ברוך, והוא אירחם למספר ימים, ואף הבטיח להם סוס טוב.
רבי ברוך לא זכה לפרי בטן. באחד הלילות, התעורר רבי ברוך משנתו, והבחין באור גדול הבוקע מחור המנעול של חדר האורח. הציץ רבי ברוך בחור, כי חשש מאש שהתלקחה בחדר האורח, אך להפתעתו – בתוך החדר שוחח עם האורח, זקן בעל הדרת פנים מופלאה, שהפיץ אור על כל סביביו. המראה שראה גרם לו להתעלף וליפול לארץ בחבטה עזה.
כשהתעורר, מצא את עצמו שוכב על מיטת האורח, כשהבעש"ט מטפל בו. אמר לו הבעש"ט – דע לך שהזקן שראית היה המהר"ל מפראג שאתה מצאצאיו. המהר"ל ירד מהעולם העליון כדי לומר לי, שבשכר הכנסת האורחים תזכה בשנה הבאה לבן שיאיר עיניהם של ישראל. בברית של הבן, תמתין לי, ואני אבוא ואברך אותו.
עברה שנה, ורבי ברוך ואשתו זכו לחבוק בן. לברית הזמין רבי ברוך את כל עניי הסביבה, וקיווה שגם האורח האלמוני יבוא עימהם. המתין רבי ברוך לאורח, אך זה בושש לבוא. החליט רבי ברוך, להעביר את הרך הנולד בין הנאספים, שיברכוהו, ואם האורח נמצא הרי שגם הוא יברך את הילד. הנוכחים בירכו את הילד בברכות שונות. והנה, הניח אחד העניים את ידו על ראש הילד ואמר בקול רם:
איני יודע ללמוד. אך שמעתי כתוב – "ואברהם זקן בא בימים". זקן זה סבא, אני מברך את הילד שיהיה הסבא של עם ישראל.
כל הנוכחים צחקו מהברכה המוזרה, אך רבי ברוך ידע שזו הברכה לה ציפה. גדל הילד, וכולם קראו לו 'סבא', הלא הוא רבי אריה ליב (הקרוי על שם המהר"ל) משפולי, ה'סבא משפולי'.
בברכה זו יש יסוד עמוק. המכניס אורחים זוכה לילדים (אברהם אבינו ועוד). מי שמכיל ומחזק את כוחות האחרים (אורחים), זוכה שה' יתן לו כוחות והמשכיות (ילדים). ומי שנוהג כך הרי הוא ה'סבא' הטוב של עם ישראל, המגדל ומטפח אותם ודואג להם. כך נהגו המהר"ל, הבעל שם טוב ובעל התניא.
ויהי רצון שזכות הצדיקים תעמוד לנו, ונזכה גם אנו לקחת אחריות ולחזק ישראל עם קדושים, ונחתם לשנה טובה ומבורכת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.














