ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
ברור כי איננו יכולים לקיים בימינו את מצוות הבאת הביכורים מדאורייתא, העוסקת בהודאה על היציאה ממצרים אחרי מאתים ועשר שנות גלות, אך אין זה פותר אותנו מלקיים את רוח המצווה, ולחפש דרכים להודות לקב"ה על כל הטוב אשר גמלנו וגומלנו בכל יום. אנחנו צריכים להודות לקב"ה על יציאה מבין המצרים של שעבוד נורא לאומות אכזריות לא פחות מן המצרים, במשך אלפיים שבע מאוד שנים. מאז גלות עשרת השבטים - כשחרבה ממלכת ישראל, רוב העם היהודי נמצא תחת שלטון של אומות קשות כמו האשורים, הבבלים, הפרסים, היוונים, הרומאים ויורשיהם הנוצרים והמוסלמים, שרוב הזמן גם שלטו בארץ ישראל.
הקללה שהיא גם ברכה, התקיימה ב"הידור רב" בארץ ישראל: "וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ" וגם הפסוק הבא, שהוא רק קללה התקיים: "וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה" (ויקרא כו, לב-לג).
גם אחרי מסעי הצלב, גירוש ספרד ופורטוגל ופרעות מסוגים שונים ומשונים, הגיעה הרעה הגדולה - שואת יהדות אירופה. ששה מיליון יהודים ובתוכם מיליון וחצי ילדים נטבחו ללא רחם. ריח המשרפות ועשן הארובות של אושוויץ, מיידנק ושאר מרכזי הרשע, עדיין עולה באפם של רבים.
'כחול מאפר', התנער כלביא עם ישראל בארצו, ובנה בה מדינה יהודית לתפארת. זה לא קרה ביום אחד! שלש שנים אחרי השואה, נגד כל הסיכויים, הכריז דוד בן גוריון על הקמת המדינה. וצה"ל, בסייעתא דשמיא אדירה, ניצח את צבאות ערב, שכולם כאחד התנפלו על המדינה הצעירה וניסו לחסלה. מלחמת העצמאות הסתיימה בהרחבת גבולות המדינה מאילת ועד מטולה, הרבה יותר מגבולות החלוקה עליהם הסכים האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947. גבולות המדינה היו גם אז שבריריים והם הוגדרו, בצדק, על ידי רבים כ"גבולות אושוויץ". המצב הכלכלי היה גרוע, והונהג משטר צנע, אף על פי כן ניתן לומר כי התקיים בנו: "וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ: וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים: וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת".
המילה מִּצְרַיִם קיבלה משמעות של מיצר, "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ" (תהלים קיח, ה).
שש מאות אלף אזרחי המדינה קלטו מספר עצום של עולים חדשים, חסרי כל, חלקם שורדי שואה וחלקם שורדי פרעות שנמלטו ממדינת ערב. תשע עשרה שנים מאוחר יותר צבאות מצרים, סוריה וירדן בתמיכת מדינות נוספות כמו עירק וסודן התנפלו שוב על מדינת ישראל, כפושעי מלחמה, הפגיזו אזרחים וניסו לרצוח אלפים ורבבות. שוב, רק בעזרת שמיא לכוחות צה"ל שפעלו בגבורה, אפשר היה להכריז: "עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ" (שם). עם ישראל ברחבי העולם החסיר פעימה בלב לשמע הכרזת מח"ט חטיבת הצנחנים מוטה גור: "הר הבית בידנו". מדינת ישראל הלכה והתחזקה, גם הניסיון הנואל לחסלה ביום הכיפורים תשל"ד לא צלח. לאחר קרבות גבורה ומסירות נפש של רבים, בסייעתא דשמיא, המלחמה הסתיימה 70 ק"מ מקהיר ו30 ק"מ מדמשק. מאז, במאמץ אדיר, ישראל הפכה לאחת המדינות הטובות והמובילות בעולם במדדי האושר, המדע, הטכנולוגיה, הרפואה ועוד.
מדינת ישראל הפכה גם למרכז תורני שלא היה כדוגמתו בשום דור.
חובה גדולה, לפחות משלוש בחינות, מוטלת על כולנו. א. להודות לקב"ה על כל הטוב הנפלא שעם ישראל קיבל אי פעם - מדינת ישראל. כך מופיע בפסוקים הקודמים בתהילים, ארבע פעמים "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ". ב. להתאחד, לחפש את המשותף, להקשיב לרחשי לב של כל חלקי הציבור ולהתחשב בכולם. יחד נהיה הרבה יותר חזקים. יחד אמיתי שכולל גם ויתורים איש לרעהו. יחד שמושג בהסכמה ולא בכפיה על חלק מהציבור. יחד שמושג בהצמדות לשביל הזהב ולא בנהיה אחרי "מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים" (איכה ב, יד) של קיצוניים. ג. חובה גדולה מוטלת על כלל הציבור להיכנס תחת האלונקה ולשמור מפני אויבנו, על המתנה המיוחדת שקיבלנו מהקב"ה.
הרשו לי להציע בענווה כי גדולי התורה יקראו לכלל הציבור שבכל שנה, בין שבועות-עצרת לסוכות שמיני עצרת, כל אחד ואחת יביא לירושלים, "מעין ביכורים" לטובת החלקים החלשים של החברה: "הַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ". מדי חודש יקבע יום בו תוכרז התרומה לעזרת הזקוקים לה. כך נזכה לקיים מעין 'מצוות ביכורים', גם אם עדיין אי אפשר לקיים אותה בשלמותה.
בתפילה לרפואה שלימה לפצועים, פדות לחטופים,
נחמה משמיים למשפחות השכולות ולניצחון גדול במערכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
