ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
הם עברו ממתפלל למתפלל, עד שהגיעו לקצה בית המדרש, שם ישב איש פשוט שקוע בהרהוריו. "זהו זה!", קרא רבי אלימלך, "אמור לי יהודי יקר, מי אתה וכיצד השגת את האתרוג הנפלא שברשותך?"
האיש המופתע שתק לרגע והשיב: "רבי, זהו סיפור לא קצר. התרצה לשומעו?"
"בוודאי", השיב הרבי, "אני בטוח שזהו סיפור שראוי להישמע".
"שמי אורי ובאתי מהעיר סטרליסק", פתח האיש, "ולמרות עוניי, אני משתדל לרכוש מדי שנה אתרוג מהודר. אני מלמד בעיר סמוכה ומחצית משכרי מיועדת לצורכי ביתי. במחצית השנייה אני רוכש אתרוג בלמברג, לשם אני הולך ברגל כדי לא לבזבז כסף על הנסיעה.
"גם השנה הלכתי ללמברג, כשבכיסי חמישים זהובים המוקדשים לאתרוג. בדרך עצרתי בפונדק כדי להינפש. בשעת מנחה נעמדתי באחת הפינות והתפללתי.
"כאשר הייתי באמצע שמונה עשרה, שמעתי לפתע צעקה נוראה ואחריה אנחות של מישהו שנשמע בצרה גדולה. מיהרתי לסיים את תפילתי כדי לראות אם אוכל לעזור לאיש. ראיתי אדם נרעש לבוש כאיכר המחזיק בידו שוט ומנפנף בו בהתרגשות".
"הסתבר כי מדובר בעגלון יהודי עני, בעל משפחה המתפרנס בקושי מהובלת אנשים בעגלה רתומה לסוס כחוש. עתה אירע אסון, כאשר סוסו כרע לפתע ומת. האיש צעק כי לא נותר לו אלא לתלות עצמו על עץ, כי מעתה אין לו פרנסה ואין לו מה לעשות בעולם הזה.
"לא יכולתי לראות בסבלו ואמרתי לו כי עליו לזכור שבורא העולם יכול להושיעו, למרות שאינו רואה כל פתרון. הפונדקאי ריחם על היהודי ואמר שהוא מוכן למכור לו סוס מצוין ששווה שמונים זהובים בחמישים, כדי לחלצו מהמצר. העגלון השיב במרירות כי אין לו בכיסו אפילו פרוטה אחת.
"הרגשתי שאיני יכול להחזיק את חמישים הזהובים בכיסי, כאשר חיי יהודי אחר תלויים מנגד. שאלתי את הפונדקאי מה המחיר הסופי שבו ימכור את הסוס במזומן. הפונדקאי המופתע אמר כי אם אשלם לו 45 זהובים, ימכור את הסוס.
"מיד הוצאתי את הסכום שדרש. העגלון הביט בנו בתדהמה ולא יכול היה להוציא הגה מפיו. 'אתה רואה', אמרתי לו, 'בורא העולם יכול לעזור גם במצב שנראה אבוד לחלוטין'. העגלון מיהר עם הפונדקאי לרתום את הסוס לעגלתו התקועה ביער.
"כאשר הלכו מיהרתי לצאת מהמקום, כי לא רציתי להיות מושא לרגשי התודה של העגלון המאושר. הגעתי ללמברג והסתפקתי בקניית אתרוג כשר ופשוט למראה. כל השנים היה אתרוגי המהודר ביותר בעיירתי ורבים באו אלי לברך עליו, ולכן התביישתי לחזור לביתי עם אתרוג כה פשוט. בהסכמת אשתי באתי לליז'נסק, מקום שאין איש מכירני, כדי שלא אתבייש", סיים אורי את סיפורו.
"רבי אורי!", קרא רבי אלימלך, "אתרוגך מיוחד במינו! כעת אני מבין מדוע יש לו ריח גן עדן! בוא ואספר לך את המשך הסיפור: העגלון שהצלת הגיע למסקנה שאתה היית אליהו הנביא בדמות אדם שהקב"ה שלח לו לחלצו ממצוקתו. הוא חיפש דרך להביע את תודתו לה', אבל בגלל שאינו יודע לקרוא ולבטא את עצמו בתפילה הניף את שוטו, נפנף בו בכל כוחו וקרא: 'ריבונו של עולם, אני אוהב אותך כל כך! אוהב אותך יותר מאשתי וילדיי! אצליף בשוט שבידי לכבודך כסמל לאהבתי!', והצליף באוויר שלוש פעמים.
"כל זה היה באחד מעשרת ימי תשובה. ביום הכיפורים ישב הקב"ה בבית דין של מעלה והאזין לתפילות בני ישראל. באותה שעה רבי לוי יצחק מברדיטשוב, סנגורם של ישראל, דחף קרון מלא מצוות שעשו היהודים במשך השנה לעבר שערי שמיים. אז הופיע השטן וזרע בדרכו את כל העבירות שעברו בני ישראל במשך השנה, ורבי לוי יצחק לא יכול היה להמשיך בדרכו. רבי זושא אחי ואנוכי נתנו לו כתף כדי לעזור בדחיפת הקרון, אך לשווא. כל מאמצינו לא הועילו.
"לפתע נשמע רעש מוזר. קול צליפת שוטו של העגלון פילח את החלל. הקול הפך לפתע לקרן אור אדירה שהאירה את כל היקום ואת כל העולמות העליונים. כאשר נשמע קולו של העגלון, שהכריז על אהבתו לה' בעודו מצליף בשוט, ענו כל הצדיקים וכל המלאכים: 'אשרי המלך שעבדיו משבחים אותו באמת כזאת'!"
"אז הופיע המלאך מיכאל, כשהוא מוביל אחריו סוס ואחריהם העגלון ושוטו. הוא רתם את הסוס לקרון המצוות של בני ישראל, כאשר העגלון ממשיך להצליף בשוטו. ואז באורח פלא הקרון דהר על גבי עוונותיהם של בני ישראל שחסמו את הדרך והגיע עד לכיסא הכבוד. הקב"ה קם מכיסא דין ועבר לשבת על כיסא רחמים, וכך נחתמה שנה טובה לכל בית ישראל".
רבי אלימלך סיים את סיפורו והוסיף: "וכל זה התגלגל בזכות מעשה החסד שעשית, רבי אורי היקר! לך לביתך והיה למנהיג בישראל המוביל את עדתו ביד רמה, מפני שהוכחת שאתה ראוי לכך. אולם לפני שתלך, הרשה לי לברך על אתרוגך המופלא...".
אותו אורי התפרסם ברבות הימים כרבי אורי השרף מסטרליסק.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










