ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
מפה לאוזן הייתה עוברת השמועה בין התלמידים – היום יעביר הרב שיעור ב'כתב יד'. לשיעורים אלו היו נוהרים התלמידים בהמוניהם, ומסכמים בדבקות כל הגה וכל מילה. חשים שהם נוגעים במופלא מהם.
יום אחד, בעת שיעור ב'כתב יד', הרים הרב את עיניו, הבחין בהמונים הצובאים על חדר השיעורים, והפטיר – 'חבל שהוציאו לאור את ספר ישעיהו. אם היו משאירים אותו בכתב יד, הייתם רצים ללומדו. הרי יש שם דברים מופלאים'.
סיפור זה מבטא את נטייתו של האדם לחפש את התשובות לשאלותיו בספרים מאוחרים, כשיסודות העניין מצויים בספרים הקדמונים. לעיתים, אפשר לשמוע יהודי שמצטט את ה'משנה ברורה' או ה'בן איש חי', כשמקורם של הדברים הוא בגמרא.
כל הקורא בתשומת לב בפרשת וילך, יגלה שפשט הכתובים עוסק בתשובה לאחת השאלות המחשבתיות הגדולות, המנסרות בחלל עולמינו ב70 השנים האחרונות.
את יסוד התשובה לשאלה הקלאסית – היכן אלוקים היה בשואה? לא צריך לחפש בספרי מחשבה בני זמננו. אלוקים ענה עליה בעצמו במפורש בפרשת וילך. וכך נאמר:
"ויאמר ה' אל משה: הנך שוכב עם אבותיך, וקם העם הזה וזנה... וחרה אפי בו ביום ההוא, ועזבתים... ומצאוהו רעות רבות וצרות, ואמר ביום ההוא – הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה. ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא...
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת (שירת האזינו), ולמדה את בני ישראל... והיה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד... כי ידעתי את יצרו... בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי".
גם הכופר הגדול ביותר מודה שפרשות וילך – האזינו נכתבו אלפי שנים לפני השואה וצרות הגלות. ה' עונה כאן במפורש – יהיו צרות, ובכל זאת אני שם ומסתיר פני.
יתר על כן, כל הסיבה לכתיבת שירת האזינו היא כדי שעם ישראל ידע בעת הצרות, שהצרות אינם בניגוד לתוכנית האלוקית. להיפך, הם חלק מהתוכנית האלוקית. אלוקים לא נכשל בתוכניותיו, הכל מתוכנן.
עכשיו נותר לשאול – למה? מה עומק התוכנית האלוקית? שאלה נכבדת וחשובה, שיסודות תשובתה גם כן מצויים בפרשות ניצבים – וילך, אך על השאלה הקלאסית – היכן? נאמרה כאן תשובה מפורשת.
אם לתורה היה חשוב להדגיש שצריך ללמוד את שירת האזינו, למען נלמד את התשובות לשאלות אלו, עליו להאזין לה.
בימים אלו של ראש השנה, עת שבים אנו לראשוניות של הבריאה, עלינו גם לשוב לראשוניות של התורה. לזכור ולהפנים שאלוקים בורא העולם, מנהיג אותו בדרך הטובה ביותר עבורנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.















