בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לימוד יומי באמונה
  • נתיב התשובה למהר"ל
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם שפירא זצ"ל

אין תשובה מצד השכל
וּבַמִּדְרָשׁ (ילקו"ש תהלים, רמז תשב): שָׁאֲלוּ לַחָכְמָה: חוֹטֵא מָה עָנְשׁוֹ*? אָמְרָה: "חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה" (משלי יג, כא), שָׁאֲלוּ לַנְּבוּאָה: חוֹטֵא מָה עָנְשׁוֹ? אָמְרָה: "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת" (יחזקאל יח, ד), שָׁאֲלוּ לַתּוֹרָה: חוֹטֵא מָה עָנְשׁוֹ? אָמְרָה: יָבִיא אָשָׁם וְיִתְכַּפֵּר, שָׁאֲלוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חוֹטֵא מָה עָנְשׁוֹ? אָמַר: יַעֲשֶׂה תְשׁוּבָה וְיִתְכַּפֵּר, הָדָא הוּא דִכְתִיב: "טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ" (תהלים כה, ח). לָמָה הוּא טוֹב? בִּשְׁבִיל• שֶׁהוּא יָשָׁר, וְלָמָה הוּא יָשָׁר? בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא טוֹב, עַד כָּאן.

התשובה ראויה מה'
בַּמִּדְרָשׁ הַזֶּה בָּא לְבָאֵר, כִּי אִם שֶׁהָאֱמֶת הוּא שֶׁמִּצַּד הַשֵּׂכֶל• אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לַחוֹטֵא תְּשׁוּבָה*, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָאָדָם תְּשׁוּבָה, וְאַף כִּי נִפְלָאת הִיא בְּעֵינֵינוּ. וְזֶה שֶׁאָמַר: "טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ", וְרָצָה לוֹמַר שֶׁה' יִתְבָּרַךְ הוּא מוֹרֶה לַחוֹטֵא הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר שֶׁה' יִתְבָּרַךְ הוּא הַיָּשָׁר, וּמֵאַחַר שֶׁהוּא הַיָּשָׁר – הוּא גַּם כֵּן מוֹרֶה הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לָאָדָם, וְעוֹד כִּי מִפְּנֵי כִּי הָרָעָה מוּכָן לָרְשָׁעִים בַּסּוֹף וְהוּא יִתְבָּרַךְ טוֹב וְהַטּוֹב רוֹצֶה בַּטּוֹב וְלֹא בָּרַע שֶׁיִּהְיֶה לָרָשָׁע, וּלְפִיכָךְ מִצַּד ב' בְּחִינוֹת• מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ טוֹב וְיָשָׁר, רָאוּי שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מוֹרֶה לַחַטָּאִים שֶׁהֵם הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ מְעֻקָּם, מוֹרֶה לָהֶם אֶל דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וּלְהַצִּיל אוֹתָם מִן הָרָעָה אֲשֶׁר מוּכָן לָרְשָׁעִים.

___________________________

בִּשְׁבִיל - בגלל. שֶׁמִּצַּד הַשֵּׂכֶל - לא ניתן לתקן את המעשים הרעים שכבר נעשו. ב' בְּחִינוֹת - כשהאדם חטא הוא גם נטה מהדרך הישרה וגם סופו להיענש והקב"ה מורה לאדם את היכולת לשוב ולתקן את שני הדברים.

ביאורים
ה' יצר בעולם מערכת כללים רוחנית בעלת מבנה מסודר. כמו בעולם הטבע, יש דברים שמועילים לאדם ויש שמזיקים לו, על פי מידת ההתאמה שלהם לגוף שלו. לגוף האדם צרכים מיוחדים ורגישויות מגוונות, ולכן הוא לא יכול להימצא בכל מזג אוויר, ולאכול מכל הבא ליד. אם הגוף נחשף לדבר שפוגע בו - נגרם לו נזק באופן טבעי. כל עוד הוא לא יקבל טיפול או תרופה ממוקדת כדי להתגבר על הבעיה, הוא לא יוכל להבריא. גם אם האדם יתחרט על מעשיו ויצטער על כך שהוא פגע בגופו, המצב לא ישתנה, כל עוד הוא יושב ללא מעש. על פי אותם כללים בעולם הרוח, לא אמורה להיות שום משמעות לתשובה ללא עשייה. הצער והחרטה אמנם מעידים שהרצון של האדם הוא טוב וטהור, אבל הם לא היו מסוגלים לחולל איזשהו שינוי במערכת שנפגעה מהחטא. התשובה היא חידוש שלא מובן על פי 'הכללים הרגילים', אלא חסד מאת ה'. כוח הפעולה של התשובה לתקן את הפגמים שהאדם יצר, נובע משתי מידות של ה':
1. יושר - החוקים הרוחניים רק מגדירים את הגבולות בין טוב לרע, ומגיבים בהתאם. כשהאדם הפר את החוקים ונהג בדרך לא טובה, הם גורמים לו באופן טבעי לנזק רוחני ולפגם, ולכן מבחינתו אין לתשובה שום ערך. אבל מי שיצר את החוקים, לא כפוף אליהם. ה' יכול לסייע לאדם ש'חצה את הגבולות', לחזור לתוכם. ה' רוצה שהאדם ינהג באורח חיים ישר ומתוקן, ולכן הוא עוזר לו להתיישר בכל מצב.
2. טוב - החוקים הרוחניים הם נוקשים. יש קוד התנהגות קבוע וחד-משמעי, ואין מקום לפשרות והתנצלות. אבל ה', שיצר את החוקים, יכול להתגמש. הוא לא השליך את האדם לתוך מערכת של כללים תובעניים, שקרוב לוודאי שלא יוכל לעמוד בכל דרישותיה, וממתין לראות מה יקרה. ה' חפץ בטוב האדם, ולכן הוא מתערב באופן פעיל ותומך בו, כדי שיישמר ולא יינזק.

הרחבות
* ההבדל בין החכמה, הנבואה והתורה ביחס לחוטא
חוֹטֵא מָה עָנְשׁוֹ. המהרש"א , כתב שלא נראה שישנה מחלוקת בין החכמה, הנבואה והתורה, אלא כל אחת מציגה עונש על סוג אחר של חטא: "ואמר כי החכמה תתן עונש למזיד שיתכפר ביסורין והיינו חטאים תרדף רעה כמו שכתוב ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך וגו' וזה שאמר הכתוב ביום רעה ראה דהיינו ביום רעה שיבואו עליך יסורין ראה תשובה והנבואה תתן עונש ל פושע ומורד שהמיתה ממרקת כמ"ש הנפש החוטאת היא תמות והתורה תתן עונש לשוגג שהוא הקרבן והקב"ה במדת חסדו אמר יעשה תשובה ויתודה כו' דאין לך דבר שעומד בפני התשובה וז"ש טוב וישר ה' וגו' שהוא יורה חטאים בדרך בלא עונש ומיתה רק בתשובה שלימה" [חידושי אגדות ליומא לו:].
* מציאותה של התשובה מעל ההיגיון
שֶׁמִּצַּד הַשֵּׂכֶל אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לַחוֹטֵא תְּשׁוּבָה. רבי חיים מטשרנוביץ , בספרו "סידורו של שבת ", כתב על דברי המדרש הללו: "שאם האדם חטא לפניו ועבר על רצונו וודאי שהי' שורת הדין נותן שלא יקבל בתשובה ... הנך רואה בעיניך כי החכמה האנושיית והמדריגה הנבואיית לא גזרו בחוטא שום תיקון כלל... כי באמת התשובה אין לה מקום לפי שורת הדין והשכל... אבל הוא על דרך חסד הגדול וגודל החנינה והחמלה ונדבה הנמשך מאת בורא כל עולמים ברוך הוא וברוך שמו שיקבלנו בתשובה על כי חפץ חסד הוא ולא יחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכיו וחיה ותגדל חסדו עם האדם לפתוח לו שערי תשובה כרחמיו וכרוב חסדיו להנטותו לתחיה" [חלק ב, דרוש ג, פרק א].

שאלות לדיון
א. מהו החידוש הגדול שיש בתשובה? מדוע זה "נפלא בעיננו"?
ב. אם התורה אומרת דבר מסוים בנוגע לתשובה והקב"ה אומר דבר אחר, אז היכן כתובה ההדרכה של הקב"ה לתשובה?
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il