ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נתיב התשובה למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
וּבַמִּדְרָשׁ (ילקו"ש תהלים, רמז תשב): שָׁאֲלוּ לַחָכְמָה: חוֹטֵא מָה עָנְשׁוֹ*? אָמְרָה: "חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה" (משלי יג, כא), שָׁאֲלוּ לַנְּבוּאָה: חוֹטֵא מָה עָנְשׁוֹ? אָמְרָה: "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת" (יחזקאל יח, ד), שָׁאֲלוּ לַתּוֹרָה: חוֹטֵא מָה עָנְשׁוֹ? אָמְרָה: יָבִיא אָשָׁם וְיִתְכַּפֵּר, שָׁאֲלוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חוֹטֵא מָה עָנְשׁוֹ? אָמַר: יַעֲשֶׂה תְשׁוּבָה וְיִתְכַּפֵּר, הָדָא הוּא דִכְתִיב: "טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ" (תהלים כה, ח). לָמָה הוּא טוֹב? בִּשְׁבִיל• שֶׁהוּא יָשָׁר, וְלָמָה הוּא יָשָׁר? בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא טוֹב, עַד כָּאן.
התשובה ראויה מה'
בַּמִּדְרָשׁ הַזֶּה בָּא לְבָאֵר, כִּי אִם שֶׁהָאֱמֶת הוּא שֶׁמִּצַּד הַשֵּׂכֶל• אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לַחוֹטֵא תְּשׁוּבָה*, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָאָדָם תְּשׁוּבָה, וְאַף כִּי נִפְלָאת הִיא בְּעֵינֵינוּ. וְזֶה שֶׁאָמַר: "טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ", וְרָצָה לוֹמַר שֶׁה' יִתְבָּרַךְ הוּא מוֹרֶה לַחוֹטֵא הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר שֶׁה' יִתְבָּרַךְ הוּא הַיָּשָׁר, וּמֵאַחַר שֶׁהוּא הַיָּשָׁר – הוּא גַּם כֵּן מוֹרֶה הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לָאָדָם, וְעוֹד כִּי מִפְּנֵי כִּי הָרָעָה מוּכָן לָרְשָׁעִים בַּסּוֹף וְהוּא יִתְבָּרַךְ טוֹב וְהַטּוֹב רוֹצֶה בַּטּוֹב וְלֹא בָּרַע שֶׁיִּהְיֶה לָרָשָׁע, וּלְפִיכָךְ מִצַּד ב' בְּחִינוֹת• מַה שֶּׁהוּא יִתְבָּרַךְ טוֹב וְיָשָׁר, רָאוּי שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מוֹרֶה לַחַטָּאִים שֶׁהֵם הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ מְעֻקָּם, מוֹרֶה לָהֶם אֶל דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וּלְהַצִּיל אוֹתָם מִן הָרָעָה אֲשֶׁר מוּכָן לָרְשָׁעִים.
___________________________
בִּשְׁבִיל - בגלל. שֶׁמִּצַּד הַשֵּׂכֶל - לא ניתן לתקן את המעשים הרעים שכבר נעשו. ב' בְּחִינוֹת - כשהאדם חטא הוא גם נטה מהדרך הישרה וגם סופו להיענש והקב"ה מורה לאדם את היכולת לשוב ולתקן את שני הדברים.
ביאורים
ה' יצר בעולם מערכת כללים רוחנית בעלת מבנה מסודר. כמו בעולם הטבע, יש דברים שמועילים לאדם ויש שמזיקים לו, על פי מידת ההתאמה שלהם לגוף שלו. לגוף האדם צרכים מיוחדים ורגישויות מגוונות, ולכן הוא לא יכול להימצא בכל מזג אוויר, ולאכול מכל הבא ליד. אם הגוף נחשף לדבר שפוגע בו - נגרם לו נזק באופן טבעי. כל עוד הוא לא יקבל טיפול או תרופה ממוקדת כדי להתגבר על הבעיה, הוא לא יוכל להבריא. גם אם האדם יתחרט על מעשיו ויצטער על כך שהוא פגע בגופו, המצב לא ישתנה, כל עוד הוא יושב ללא מעש. על פי אותם כללים בעולם הרוח, לא אמורה להיות שום משמעות לתשובה ללא עשייה. הצער והחרטה אמנם מעידים שהרצון של האדם הוא טוב וטהור, אבל הם לא היו מסוגלים לחולל איזשהו שינוי במערכת שנפגעה מהחטא. התשובה היא חידוש שלא מובן על פי 'הכללים הרגילים', אלא חסד מאת ה'. כוח הפעולה של התשובה לתקן את הפגמים שהאדם יצר, נובע משתי מידות של ה':
1. יושר - החוקים הרוחניים רק מגדירים את הגבולות בין טוב לרע, ומגיבים בהתאם. כשהאדם הפר את החוקים ונהג בדרך לא טובה, הם גורמים לו באופן טבעי לנזק רוחני ולפגם, ולכן מבחינתו אין לתשובה שום ערך. אבל מי שיצר את החוקים, לא כפוף אליהם. ה' יכול לסייע לאדם ש'חצה את הגבולות', לחזור לתוכם. ה' רוצה שהאדם ינהג באורח חיים ישר ומתוקן, ולכן הוא עוזר לו להתיישר בכל מצב.
2. טוב - החוקים הרוחניים הם נוקשים. יש קוד התנהגות קבוע וחד-משמעי, ואין מקום לפשרות והתנצלות. אבל ה', שיצר את החוקים, יכול להתגמש. הוא לא השליך את האדם לתוך מערכת של כללים תובעניים, שקרוב לוודאי שלא יוכל לעמוד בכל דרישותיה, וממתין לראות מה יקרה. ה' חפץ בטוב האדם, ולכן הוא מתערב באופן פעיל ותומך בו, כדי שיישמר ולא יינזק.
הרחבות
* ההבדל בין החכמה, הנבואה והתורה ביחס לחוטא
חוֹטֵא מָה עָנְשׁוֹ. המהרש"א , כתב שלא נראה שישנה מחלוקת בין החכמה, הנבואה והתורה, אלא כל אחת מציגה עונש על סוג אחר של חטא: "ואמר כי החכמה תתן עונש למזיד שיתכפר ביסורין והיינו חטאים תרדף רעה כמו שכתוב ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך וגו' וזה שאמר הכתוב ביום רעה ראה דהיינו ביום רעה שיבואו עליך יסורין ראה תשובה והנבואה תתן עונש ל פושע ומורד שהמיתה ממרקת כמ"ש הנפש החוטאת היא תמות והתורה תתן עונש לשוגג שהוא הקרבן והקב"ה במדת חסדו אמר יעשה תשובה ויתודה כו' דאין לך דבר שעומד בפני התשובה וז"ש טוב וישר ה' וגו' שהוא יורה חטאים בדרך בלא עונש ומיתה רק בתשובה שלימה" [חידושי אגדות ליומא לו:].
* מציאותה של התשובה מעל ההיגיון
שֶׁמִּצַּד הַשֵּׂכֶל אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לַחוֹטֵא תְּשׁוּבָה. רבי חיים מטשרנוביץ , בספרו "סידורו של שבת ", כתב על דברי המדרש הללו: "שאם האדם חטא לפניו ועבר על רצונו וודאי שהי' שורת הדין נותן שלא יקבל בתשובה ... הנך רואה בעיניך כי החכמה האנושיית והמדריגה הנבואיית לא גזרו בחוטא שום תיקון כלל... כי באמת התשובה אין לה מקום לפי שורת הדין והשכל... אבל הוא על דרך חסד הגדול וגודל החנינה והחמלה ונדבה הנמשך מאת בורא כל עולמים ברוך הוא וברוך שמו שיקבלנו בתשובה על כי חפץ חסד הוא ולא יחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכיו וחיה ותגדל חסדו עם האדם לפתוח לו שערי תשובה כרחמיו וכרוב חסדיו להנטותו לתחיה" [חלק ב, דרוש ג, פרק א].
שאלות לדיון
א. מהו החידוש הגדול שיש בתשובה? מדוע זה "נפלא בעיננו"?
ב. אם התורה אומרת דבר מסוים בנוגע לתשובה והקב"ה אומר דבר אחר, אז היכן כתובה ההדרכה של הקב"ה לתשובה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו














