ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נתיב התשובה למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמעון בן איז'ה מלכה ז"ל
וּמַה שֶּׁאָמַר: לָמָה הוּא טוֹב•? בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא יָשָׁר•, וְלָמָה הוּא יָשָׁר? בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא טוֹב, רָצָה לוֹמַר כִּי ה' יִתְבָּרַךְ הוּא טוֹב מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵיטִיב אֶל הַכֹּל, וְלֹא שֶׁהַטּוֹב הַזֶּה בְּלֹא טַעַם, שֶׁאִם יִהְיֶה ה' יִתְבָּרַךְ מֵיטִיב לַבְּרִיּוֹת וְלֹא הָיָה טַעַם אֶל הַטּוֹב – אֵין זֶה רָאוּי שֶׁיִּקָּרֵא טוֹב. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל הָאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְרָן – יִוָּתְרוּ לוֹ חַיָּיו•* (בבא קמא נ, א), וְלֹא נִקְרָא זֶה טוֹב, שֶׁאֵין מִדַּת הַיֹּשֶׁר נוֹתֵן זֶה לְוַתֵּר בְּחִנָּם, וּלְכָךְ אָמַר: לָמָה הוּא טוֹב בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא יָשָׁר, כְּלוֹמַר שֶׁהַיֹּשֶׁר עִם הַטּוֹב.
יושר עם טוב
וְכֵן מַה שֶּׁאָמַר: לָמָה הוּא יָשָׁר? בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא טוֹב, רָצָה לוֹמַר שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יָשָׁר, וְלֹא שֶׁהַיֹּשֶׁר שֶׁמַּעֲמִיד ה' יִתְבָּרַךְ מִדָּתוֹ עַל תַּכְלִית הַדִּין וּלְכַלּוֹת אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁאֵין רָאוּי שֶׁיִּקָּרֵא זֶה יֹשֶׁר, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם קַיָּם כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה ה' יִתְבָּרַךְ נוֹהֵג בְּמִדַּת הַדִּין לְגַמְרֵי? אֲבָל לָמָה ה' יִתְבָּרַךְ יָשָׁר? מִפְּנֵי שֶׁהוּא טוֹב, שֶׁעִם הַיֹּשֶׁר הוּא הַטּוֹב וְזֶהוּ הַיֹּשֶׁר הַגָּמוּר כַּאֲשֶׁר עִם הַיֹּשֶׁר הַטּוֹב.
___________________________
טוֹב - מידת החסד. יָשָׁר - מידת האמת. יִוָּתְרוּ לוֹ חַיָּיו - חייו יהיו מיותרים וה' לא ישמור עליו.
ביאורים
המדרש ציין שתי מידות של ה', שנותנות לתשובה את הכוח לפעול ולשנות את האדם. היה אפשר להבין שכל מידה עומדת בפני עצמה ואין קשר ביניהן, אבל המדרש מדגיש שהן תלויות זו בזו, ובעצם נחשבות לסיבה אחת בעלת שתי פנים.
האם רצון ה' להיטיב עם האדם הוא בעצם ויתור על הכללים? ה' יצר מערכת חוקים רוחנית שהעולם והאדם מתנהלים על פיה, ובכל זאת הוא מאפשר לחרוג מחוקים אלה משום שהוא מרחם על האדם. התפיסה הזו מציירת את טוב ה' כפשרנות, שחסר בה יושר. כביכול הכללים של עולם הטבע חזקים ורציניים הרבה יותר, לעומת הכללים של עולם הרוח שהם גמישים ומשתנים בגלל רחמיו של ה'. אבל האמת היא, שהתשובה לא באה על חשבון הכללים, אלא היא חלק מהכללים ואחד החשובים שבהם. מידת הדין, שבאה לידי ביטוי בחוקים הנוקשים, מציבה רף רוחני גבוה, ותביעה לשלמות ומצוינות. היא אמנם צודקת מצד עצמה, כי היא בסך הכול משרטטת את הגבולות של דרך הישר, אבל היא מתעלמת לחלוטין מכוחות החיים של האדם; יש בה אמת מוחלטת, אבל היא לא מתאימה לעולם שיש בו נוכחות מתמדת של שקר, ולאדם שחשוף לגירויים באופן קבוע. היא מדברת בשפה של מלאכים שלא מכירים מציאות אחרת מלבד רצון ה', ולא מדברת בשפה של בני האדם בעלי גוף מוגבל, שנמצאים במאבק ובהתמודדות יומיומית. הרחמים נועדו לאזן את הדין, כדי שהוא לא יהיה רק אמתי, אלא גם ישר. מידת היושר מחייבת להתחשב בחולשות ובתכונות האנושיות, כדי לקבוע את היחס והתגובה הראויה לאדם שחטא. כמו כן היושר נובע מכך שה' רוצה בהצלחת האדם ולא בכישלונו, ולכן הוא לא מסתפק בהגדרת הכללים, אלא בהתאמה שלהם לעולמו של האדם. מאותה הסיבה, טוב ה' לא נובע מוויתור, אלא מדרישה צודקת וישרה להתאים את המתח הרוחני הגבוה לעולם הזה.
הרחבות
* האם הקב"ה ותרן?
כָּל הָאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְרָן – יִוָּתְרוּ לוֹ חַיָּיו. במדרש נאמר: "ערב ראש השנה גדולי הדור מתענין והקב"ה מוותר להם שליש מעונותיהם, ומראש השנה ועד יום הכפורים יחידים מתענים והקב"ה מוותר שליש מעונותיהם וביום הכפורים כל ישראל מתענין ומבקשין רחמים אנשים ונשים וטף והקב"ה מוותר להם את הכל..." [מדרש תנחומא, פרשת אמור, סימן כב].
השל"ה הקדוש , התייחס לדברי המדרש הללו, וכתב: "והיה עולה על דעתי לומר, שהויתור הנזכר כאן, אינו על העבירות מה שהאדם עושה בעצמו, כי כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן כו', אלא קאי על העבירות שכל ישראל ערבין זה בזה [שבועות לט א]. והשם יתברך מוותר בערב ראש השנה שליש מהערבות של כל ישראל זה בעד זה . ואחר כך בעשרת ימי תשובה, השליש השני כו'". [של"ה, מסכת ראש השנה, פרק תורה אור, סעיף נו].
בספר נפש החיים , דן בדברי המדרש על "האומר הקב"ה ותרן", וכתב: "ולכאורה יפלא הלא אפילו אדם איש חסד מתנהג במדת וותרנות. אמנם הוא כמו שכתבנו לעיל שאינו על דרך העונש ונקימה חס ושלום רק חטאים תרדף רעה שהחטא עצמו הוא עונשו כי מעת הבריאה קבע הוא יתברך שמו כל סדרי הנהגת העולמות שיהיו תלוים כפי התעוררות מעשי האדם הטובים ואם רעים חס ושלום שכל מעשיו ועניניו נרשמים מאליהם כל אחד במקורו ושרשו ... לזאת אין שייך וותרנות בזה" [נפש החיים שער א, פרק יב]. בעל 'נפש החיים' מסביר כאן, שבעצם בריאת העולם נקבע שמעשי האדם הם עצמם יהיו הגורמים למה שיקרה בעולם, ולכן העונש הוא תוצאה ישירה של מעשי האדם ולא חלילה עונש ונקמה של הקב"ה.
שאלות לדיון
א. מה זה "להיות יהודי טוב"? האם יש מושג כזה בכלל?
ב. מדוע אסור לומר שהקב"ה ותרן ואילו מהאדם יש דרישה לוותר לפעמים?
ג. מדברי המהר"ל יוצא שהיושר והטוב מגדירים זה את זה. ניתן לומר זאת גם על רחמים ואכזריות. חישבו על עוד זוג מידות נוסף והסבירו את הקשר ביניהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
