ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נתיב התשובה למהר"ל
נתיב התשובה למהר"ל פרק א' חלק ג
המדרש שואל "חוטא מה ענשו?". שאלה זו נשאלה לחכמה, לנבואה, לתורה ולבסוף לקב"ה. כל אחד מהנשאלים ענה תשובה שונה מהאחר. מהי משמעות התשובה של כל אחד? מדוע דווקא הוא ענה תשובה זו?
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
דוד שמשון בן שלמה הלוי
וְאָמַר: שָׁאֲלוּ לַחָכְמָה: חוֹטֵא מָה עָנְשׁוֹ? וְהֵשִׁיבָה: "חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה", וְזֶה כִּי הַחֵטְא הוּא חִסָּרוֹן בָּעוֹלָם•, וְאֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה נִמְצָא חִסָּרוֹן בָּעוֹלָם, וּלְכָךְ תְּרַדֵּף אוֹתָם הָרָעָה לְהַאֲבִידוֹ מִן הָעוֹלָם, וּמִכָּל מָקוֹם אֵין הַחָכְמָה אוֹמֶרֶת: "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת תָּמוּת", כִּי נִמְצָא בָּעוֹלָם הָרָע גַּם כֵּן,
תשובת הנבואה
אֲבָל הַנְּבוּאָה שֶׁהִיא מִן ה' יִתְבָּרַךְ, וְאֵין דָּבָר רַע יוֹרֵד מִלְמַעְלָה, לְכָךְ הַנְּבוּאָה אוֹמֶרֶת: "הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת תָּמוּת", שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִמְצָא הַחוֹטֵא שֶׁהוּא רַע כְּמוֹ שֶׁלֹּא נִמְצָא רַע לְמַעְלָה.
תשובת התורה
וְאָמַר: שָׁאֲלוּ לַתּוֹרָה: חוֹטֵא מָה עָנְשׁוֹ? וְהַתּוֹרָה שֶׁהִיא תִּקּוּן הָאָדָם, שֶׁהֲרֵי כָּל הַתּוֹרָה הִיא תִּקּוּן הָאָדָם, וְגַם בָּזֶה הַתּוֹרָה הִיא תִּקּוּן הָאָדָם, וּלְכָךְ הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת: יָבִיא אָשָׁם וְיִתְכַּפֵּר, שֶׁזֶּה תִּקּוּן שֶׁל הַחוֹטֵא*,
תשובת ה'
אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ אוֹמֵר שֶׁיַּעֲשֶׂה תְשׁוּבָה, כִּי הַחוֹטֵא אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה עַל חֶטְאוֹ – הוּא יִתְבָּרַךְ מְקַבְּלוֹ בִּשְׁבִיל זֶה, וְזֶהוּ מִדַּת ה' יִתְבָּרַךְ.
___________________________
הַחֵטְא הוּא חִסָּרוֹן בָּעוֹלָם - החטא הוא פגיעה בהרמוניה של העולם וגורר קלקולים נוספים שבראשונה פוגעים בח וטא עצמו.
ביאורים
א. החכמה והנבואה מבטאות את העקרונות והכללים של העולם הרוחני. כמו שעולם הטבע מגיב מיד על כל חריגה מהכללים ואינו מקבל התנצלות, כך מבחינתם גם עולם הרוח. אין שום אפשרות לאדם לתקן את החטא, אלא נגזר עליו לסבול ולהיפגע כתוצאה ישירה ממעשיו הרעים. החכמה מתארת את החיסרון שגרם האדם בעולם שה' ברא. העולם מושתת על הרמוניה וסדר רוחני, כך שכל היצורים שבו ממלאים את תפקידם נאמנה. האדם שחטא, בחר שלא להיות נאמן לתפקיד שנועד עבורו, ובזה הוא הפר את האיזון השורר בבריאה. פריצת המסגרת הזו גורמת לפגיעה בשלמותו של האדם, ולכן הוא סובל ומתייסר. הנבואה מתארת את החיסרון בכך שהאדם סטה מרצון ה'. רצונו של ה' הוא טוב ושלם, ולכן אין מקום בעולם שהוא ברא, למציאות שאינה עולה בקנה אחד עם רצונו. לפי הנבואה, לאדם שחטא אין זכות קיום, כי לא ייתכן שיהיה רוע וחוסר שלמות ביצירה אלוהית. לכן אין להסתפק במנת ייסורים שתבוא על האדם, אלא הוא צריך לעבור מן העולם לגמרי.
ב. התורה מבטאת את ההדרכה שנמסרה לאדם, כדי ללכת בדרך הישר. כל מטרת התורה היא להיטיב עם האדם, ולהתוות עבורו את אורח החיים המתאים והמדויק ביותר עבורו. התורה לא מסתפקת בניסוח הכללים, אלא מנגישה אותם עבור האדם עם כל מגבלותיו. לכן היא לא מוכנה להביט באדישות על הכשלונות שלו, אלא רוצה לסייע לו לתקן את הנזק ולהבריא. אולם גם התורה לא מסתפקת בהרהורי חרטה, אלא דורשת פעולה מעשית, הבאת קרבן, שבזה האדם מתקרב לה' וכך מכפר על חטאיו.
רק ה' לבדו, מעניק את מלוא החשיבות לכוח הרצון של האדם. הוא מכיר במרכזיות של הרצון בתוך האישיות של האדם, ובמידת ההשפעה שלו על התפקוד של כל כוחות החיים. ה' מודד את האדם על פי רצונו, וזהו הסוד של התשובה. כשהאדם מתחרט על מעשיו ומעדיף שלא היו באים לעולם, הוא מעיד על רצון טהור ונקי שנמצא עמוק בתוכו, ובכוחו להעלות אותו על דרך המלך.
הרחבות
* כיצד הקרבת הקרבן קשורה לכפרה על החטא?
יָבִיא אָשָׁם וְיִתְכַּפֵּר, שֶׁזֶּה תִּקּוּן שֶׁל הַחוֹטֵא. ביום השמיני למילואים, כאשר מסופר איך אהרון הכהן זכה להתחיל לעבוד את עבודת המשכן, נאמר: "ויקרב אהרן אל המזבח" [ויקרא ט, ח], מילים אלו מיותרות, לכאורה, לשם מה עלינו לדעת שאהרון קרב אל המזבח? האור החיים הקדוש, בפירושו לפסוק זה, הסביר שמילים אלו רומזות לכך שהאדם צריך להרגיש בהקרבת הקרבן כאילו הוא עצמו המוקרב: "ירמוז לדבריהם ז"ל שאמרו שאלו לנבואה חוטא מה עונשו אמרה הנפש החוטאת היא תמות, ולצד רחמי ה' אמר יביא קרבן, שעיקר מעשה הקרבן היא מחשבת המקריב כי הוא החייב בכל המעשה אשר יעשה בקרבן ההוא ליזבח ולהשרף על האישים והיתה לו מחשבה זו לכפרה , והוא אומרו ויקרב אהרן אל המזבח פירוש הוא עצמו הכין לשום אשם נפשו, וקרב למזבח פירוש לזביחה לאישים, ועשה השחיטה במקומו לעגל לצד רחמי ה' שנתרצה להביא חליפתו".
במקום אחר, כתב המהר"ל שהקרבת הקרבן היא ההשבה וההתקרבות של האדם לקב"ה: "כי התמידים שצוה השם יתברך להודיע כי העולם הזה הוא שב ומתקרב אל השם יתברך ואם לא היה שב אל השם יתברך לא היה אל העולם קיום בעצמו... ולפיכך יש לאדם להקריב קרבן אל השם יתברך כי הקרבן הוא השבה והתקרבות אל השם יתברך " [נתיב העבודה פרק ג].
אדם המרגיש כאילו בהקרבת הקרבן הוא מקריב את נפשו, מעלה את העולם ומחברו לשורשו כנגד הניתוק שנוצר בשעת החטא.
שאלות לדיון
א. כתוב "כל התורה היא תיקון האדם" וגם "תורת ה' תמימה משיבת נפש" הסבר את הקשר ביניהם.
ב. נסה לתאר מה זה "לב נשבר ונדכה"? מה חש האדם במצב כזה?
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
