ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
באשר לסדר העדיפויות, נכון שבדרך כלל סביר שאנשים חושבים קודם כל על מה שלוחץ להם ביותר. לא פלא שהשאלה האסטרטגית היא השאלה שדואגים בה כולנו. אבל באופן כללי אולי נאמר מילה אחת איך קובעים את סדר העדיפויות. אחת הדרכים לקבוע סדר עדיפויות היא כמו שהורו לנו חז"ל לעניין תפילה. אף על פי שתפילה היא בלב, וודאי שאדם שואל את צרכיו לפי מה שהוא רוצה, חכמים קבעו לנו סדר מוגדר איך להתפלל. יש שלוש ברכות ראשונות, שבהן מדברים בשבחו של מקום, ואחר-כך האדם שואל את צרכיו מהקב"ה.
פעם שאל אותי תלמיד פיקח למה יש סדר מיוחד לתפילה, למה חז"ל לא נתנו לנו להתפלל כל אחד לפי מה שהוא צריך, לפי מה שהוא רוצה ובסגנון שלו. עובדה שכשאדם מתפלל על מה שהוא צריך כשיש לו חולה בבית או כשצריך פרנסה הוא מדבר בקלות רבה יותר. לומר את התפילה בסגנון ולפי סדר קבוע זה יותר שגרתי. התשובה היא פשוטה. אנשי כנסת הגדולה, שקבעו לנו את הסדר, ידעו שאנחנו קטנים ולא יודעים בדיוק מה אנחנו צריכים. לו יצויר שהיו קובעים לנו שכל אחד יתפלל לפי מה שהוא רוצה וצריך; עד האל הקדוש היינו אומרים את הנוסח, ומשם כל אחד יגיד לפי מה שהוא צריך. מסתבר שרוב הציבור היה קודם מבקש רפואה, פרנסה וכדו', אבל מי היה מתחיל ב"אתה חונן לאדם דעת"?? כולם צריכים פרנסה, צריכים ביטחון, יהודים רוחניים יותר ידאגו לירושלים ולקרן ירושלים וגם למשיח, אבל מי היה מתחיל ב"אתה חונן לאדם דעת"?! את זה כל אחד חושב שיש לו לבד, הוא חושב שאת זה צריך לתת לאחרים.
אבל חכמים קבעו שיש סדר. נכון שצריך פרנסה, רפואה וגאולה, אבל קודם כל צריך לעשות סדר. דבר ראשון שאדם צריך זה דעת. אדם לא מרגיש את זה, אבל זה היסוד הראשון. חכמים קבעו: "דעה קנית מה חסרת, דעה חסרת מה קנית". יש עושר שמור לבעליו לרעתו, עושר בלי דעת, פרנסה בלי דעת, אפילו גבורה בלי דעת, גם ישועה בלי דעת זה לא הולך. דעה קנית מה חסרת? כשיש לך את הדעה אמיתית, הבקשה הבאה שלך תהיה "השיבנו אבינו לתורתך", עוד לפני הפרנסה והגאולה.
האתגר היהודי
על אותו משקל, אם מדברים על סדר עדיפויות הלאומי של עם ישראל במדינת ישראל, "דעה קנית מה חסרת" בלי לימוד תורה ומורשת ישראל הרי אם אין לימוד תורה ומורשת ישראל אין חינוך יהודי, אם אין חינוך יהודי אין יהדות, ואז אין מדינת ישראל, ואין עלייה, ואין ציונות, ואין בטחון, ואין שום דבר. כשיש לך את הדברים האלה, את היהדות, אז אפשר להמשיך.
הרב סולבייצ'יק אמר פעם, שכל בוקר אנחנו אומרים "הנותן ליעף כוח" בלשון יחיד, אך כשמדברים על עם ישראל אומרים "אוזר ישראל בגבורה". מה ההבדל בין כוח לגבורה? אדם פרטי צריך כוח, ואנחנו מודים לקב"ה הנותן ליעף כוח, עוצמה. גבורה לא נמדדת בעוצמה ובכוח אלא באתגר, האפשרות להתגבר על האתגר. עם ישראל התפקיד שלו הוא להתמודד עם האתגר. אין לנו כוח, כי "לא מרובכם מכל העמים", ולא יהיה לנו כוח אף פעם. מה שיש לנו זה את הגבורה שלנו.
היסוד של לימוד התורה ומורשת ישראל הוא שיהודי חייב להקריב ולהתמסר, חייב לקבל את האחריות. היעוד שלו הוא הכוח שלו וזה היכולת שלו. אם אנחנו מדברים על הבעיה האסטרטגית במדינת ישראל, ברור שהכוח שלנו הוא "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה'". רוח הגבורה, הרצון להתגבר, הרצון למצוא את האתגר. זאת הבעיה שלנו גם היום, גם בצבא. החינוך לעמידה בכל מצב, בכל האתגרים, הוא החינוך לתורה ולמורשת ישראל. ואותו דבר גם מבחינה כלכלית. הזכירו כאן את "ואהבת לרעך כמוך", שהוא גם היסוד החברתי שלנו בלימוד התורה. אז נכון שיש בעיות קשות ביותר, אבל סדר העדיפויות צריך להיות כזה שלימוד התורה ומורשת ישראל יהיה בראש הכל, כי בלי יהדות, בלי חינוך יהודי, אין יהודים.
להציל את יהודי התפוצות
אם נדמה לנו שבעיית הבעיות של היהודים היום זה בארץ ישראל, הבעיות הביטחוניות והכלכליות וקיומו של עם ישראל בארץ ישראל, הבעיה היא לא זאת. יש בעיות ביטחוניות, אבל ברוך ה' מי שענה הוא יעננו, יש בעיות כלכליות, אבל "שאל אביך ויגדך" - היו מצבים הרבה יותר קשים. הבעיה היא כשהולכים בתפוצות ושומעים את ממדי ההתבוללות. מדברים היום על התבוללות של 60-70 אחוזים, שהם רוב עם ישראל שאולי רק חמישית מהם מקבלים חינוך יהודי. עשרים או עשרים וחמישה אחוזים שמקבלים חינוך יהודי שאולי יחזיק מעמד.
כשמסתכלים על זה, כל הבעיות הקשות שיש לנו בארץ הן לא הבעיה. הבעיה היא הקיום היהודי של עם ישראל בתפוצות, שהפתרון לה הוא רק אחד: חינוך לתורה ולמסורת ישראל, וכאן יש לנו את האתגר של "כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים". הדבר צריך בסדר היום ובסדר העדיפויות שלנו לא רק בשבילנו, כי ראשית כל אנחנו חייבים את זה מצפונית. ב"ה זכינו למדינת ישראל, אבל בחמישים השנה הראשונות, הכוח והגב הפוליטי והכלכלי שלנו היה מכל תפוצות הגולה. כשהתחלנו פה חצי מיליון יהודים, היה לנו גב גדול ביותר של יהודים שתמכו. אבל היום מדינת ישראל על הרגליים, והיום אנחנו צריכים להחזיר את החוב. היום כל תפוצות ישראל מחכות לחינוך יהודי, זועקות לחינוך יהודי. יש להן עתיד רק כשיש חינוך יהודי, ואנחנו חייבים ויכולים לתת להם את זה. "כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים" היום זה אידיאל שחייבים אותו לכל עם ישראל. היו כבר דורות שבהם לא היה לנו קיום מדיני, היו גזרות, היו בעיות קשות ביותר, אבל היהדות היתה יהדות, החינוך היה חינוך, המסורת היתה מסורת.
בעשר השנים האחרונות יש התקדמות מסוימת. הגיעו לדרגה שחייבים להתקדם קדימה, לכן התשובה היא רק אחת: אנחנו חייבים כמה שאפשר לחזק את החינוך היהודי, לראות את זה כיסוד לקיומנו. רק עם חינוך יהודי נוכל לעמוד בכל האתגרים. גם באתגרים הקשים כאן בארץ לא נוכל לעמוד בלי חינוך יהודי לאתגר ולמסירות לגבורת עם ישראל, וזה יש רק בלימוד תורה.
מסירות נפש ותורה
רק לפני שעתים הייתי בעצמונה. היתה אזכרה של חמשת הבחורים הקדושים במלאות שנתיים להירצחם. ברדיו שומעים על ההתנתקות, אך כשנמצאים שם רואים את כל היישובים מסביב, ורואים את הישיבה, רואים את הבחורים שעוסקים בתורה אחרי המשבר הקשה שחמישה מחבריהם נרצחו. היום במקרה סגרו שם את הציר. אצלם זה לחם חוקם כל יום. מאיפה החינוך הזה, מאיפה ההקרבה הזאת, אם לא מהחינוך היהודי ומסורת ישראל? בלי הבחורים האלה, איך היינו מחזיקים מעמד, איך נוכל להחזיק מעמד?
אלה רק פירות של החינוך לתורה ולמסורת ישראל, חינוך לאתגר, חינוך ל"אוזר ישראל בגבורה". עם ישראל נגזר עליו, וזה הזכות שלנו והחובה שלנו, לעמוד באתגרים ובמבחנים, להוכיח את עצמנו, לקבל אחריות עלינו ועל העולם כולו, ואת זה אפשר לעשות עם חינוך יהודי.
הרה"ג אליהו בקשי דורון זצוק"ל
הראשון לציון, הרב הראשי לישראל לשעבר
חידושים בגניקולוגיה והלכה תשע"ב קביעת ריקום אברים באמצעות באולטרא סאונד לעניין פדיון הבן
מתוך הקלטת השידור החי, כנס מכון פוע"ה תשע"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
