ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
נשמת פרץ בן מנחם מנדל ז"ל
וְעַל כֵּן רָאוּי שֶׁנָּדוּן הַדְּרָשׁוֹת הַהֵן לְכַף זְכוּת, וְנֵיטִיב לְעַיֵּן בָּהֶן, וְאַל נְמַהֵר לְהַרְחִיק• דָּבָר מֵהֶן. אֲבָל כְּשֶׁיִּרְחַק בְּעֵינֵינוּ דָּבָר מִדִּבְרֵיהֶם — נַרְגִּיל נַפְשֵׁנוּ בַּחָכְמוֹת, עַד שֶׁנָּבִין עִנְיְנֵיהֶם בַּדָּבָר הַהוּא, אִם יוּכְלוּ לְהָכִיל לִבּוֹתֵינוּ הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה. שֶׁהֲרֵי הַחֲכָמִים אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לָהֶם מִן הַתַּאֲוָה לִלְמֹד, וְטוֹב הָרַעְיוֹן וְהַיְגִיעָה, וְחֶבְרַת הַלּוֹמְדִים הַנִּכְבָּדִים, וְהַרְחָקַת הָעוֹלָם בְּכָל מַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ — הָיוּ מְיַחֲסִים הַחִסָּרוֹן לְנַפְשָׁם כְּשֶׁהֵם מַעֲרִיכִים נַפְשׁוֹתָם לְאוֹתָם הַחֲכָמִים שֶׁקָּדְמוּ לָהֶם. וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ: "לִבָּם שֶׁל רִאשׁוֹנִים כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם•, וְשֶׁל אַחֲרוֹנִים — אֲפִלּוּ כְּמַחַט סִדְקִית אֵינוֹ" (עירובין נג א). וְכָל שֶׁכֵּן אֲנָחְנוּ שֶׁהַחָכְמָה נִפְסְקָה וְנֶעְדְּרָה מִמֶּנוּ, וְכַאֲשֶׁר הוֹדִיעָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר" (ישעיהו כט יד) – שֶׁיִּחֵד הַכָּתוּב כָּל אֶחָד מִמֶּנוּ בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים: בְּחֻלְשַׁת הַשֵּׂכֶל, וְחֹזֶק הַתַּאֲוָה, וְעַצְלוּת בְּבַקָּשַׁת הַחָכְמָה, וּזְרִיזוּת בְּבֶצַע הָעוֹלָם — אַרְבַּעַת שְׁפָטָיו• הָרָעִים — אֵיךְ לֹא נִסְמֹך הַחִסָּרוֹן לְנַפְשׁוֹתֵינוּ, כְּשֶׁנַּעֲרִיךְ אוֹתָנוּ אֲלֵיהֶם?!
אזהרה לא לזלזל
וּמִפְּנֵי אֲשֶׁר יָדְעוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם בְּרוּרִים וּנְקִיִּים, וְאֵין בָּהֶם סִיגִים — צִוּוּ עֲלֵיהֶם וְהִזְהִירוּ שֶׁלֹּא יִלְעָג אָדָם עֲלֵיהֶם. וְאָמְרוּ: "כָּל הַמַּלְעִיג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת" (עירובין כא ב). וְאֵין לְךָ צוֹאָה רוֹתַחַת גְּדוֹלָה מִן הַכְּסִילוּת, אֲשֶׁר הִשִּׁיאַתּוּ• לְהַלְעִיג. וְעַל כֵּן לֹא תִמְצָא לְעוֹלָם מַרְחִיק דִּבְרֵיהֶם, אֶלָּא אִישׁ מְבַקֵּשׁ תַּאֲוָה, וְנוֹתֵן יִתְרוֹן לַהֲנָאוֹת הַמֻּרְגָּשׁוֹת, אֲשֶׁר לֹא הֵאִיר לִבּוֹ בְּדָבָר מִן הַמְּאוֹרִים הַבְּהִירִים.
דוגמה לדרשה
וּמִפְּנֵי שֶׁיָּדְעוּ אֲמִתַּת דִּבְרֵיהֶם, כִּלּוּ בָעֵסֶק הַהוּא כָּל יְמֵיהֶם, וְצִוּוּ לִשְׁקֹד עָלָיו כָּל הַלַּיְלָה וּמִקְצָת הַיּוֹם, וְשָׂמוּהוּ תַּכְלִית הַחָכְמָה, וְכֵן הוּא. וְאָמְרוּ: "אֵין לְהָקָדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אַרְבָּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבַד" (ברכות ח א). וְהָשֵׁב לִבְּךָ לְזֶה הַדָּבָר, שֶׁאִם תִּסְתַּכֵּל אוֹתוֹ עַל פְּשׁוּטוֹ, תִּמְצָאֶנּוּ רָחוֹק מְאֹד מִן הָאֱמֶת: כְּאִלּוּ ד' אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבַד הִיא הַתְּכוּנָה הַנִּדְרֶשֶׁת, וּשְׁאָר הַחָכְמוֹת וְהַדֵּעוֹת מֻשְׁלָכוֹת אַחַר גֵּווֹ. וּבִזְמַן שֵׁם וָעֵבֶר וְאַחֲרֵיהֶם, שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם הֲלָכָה, הֲנוּכַל לוֹמַר שֶׁאֵין לְהָקָדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חֵלֶק בָּעוֹלָם כְּלָל? אֲבָל אִם תְּעַיֵּן זֶה הַדָּבָר עִיּוּן שִׂכְלִי, תִרְאֶה בּוֹ מִן הַחָכְמוֹת דְּבַר פֶּלֶא, וְתִמְצָאֶנוּ אֹסֶף כְּלָל גָּדוֹל מִן הַמֻּשְׂכָּלוֹת. וַאֲנִי אֲבָאֲרֵם לְךָ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְךָ דִּמְיוֹן לַשְׁאָר מַה• שֶׁיָּבֹא לְיָדְךָ, וְלָכֵן שִׂים לִבְּךָ אֵלָיו כָּרָאוּי.
___________________________________
לְהַרְחִיק – לדחות. אוּלָם – פתח המקדש שהיה רחב ביותר. שְׁפָטָיו - פורענויות. הִשִּׁיאַתּוּ – פיתתה אותו. לַשְׁאָר מַה – אגדות מדברי חז"ל.
ביאורים
בתקופת הרמב"ם הפילוסופיה שגשגה מאוד ונשאה איתה זלזול בתורה ובדברי חז"ל, לכן הוא נדרש ללחום בתופעה החולה הזו. דבריו רלוונטיים במיוחד לזמננו, משום שגם כיום יש יחס של זלזול לכל דבר עתיק, ולצערנו, הוא אינו פוסח על דבריהם הקדושים של חז"ל. עם עליית המדע תופעת הזלזול רק התעצמה, והנחת היסוד של רבים היא שאנחנו חכמים ואילו בעבר היו דעות משונות ופרימיטיביות. כאשר אדם חושב עצמו כטוב יותר מחברו הוא אינו מסוגל ללמוד ממנו דבר, כי הגאווה וההתנשאות אוטמים את ליבו. את הגאווה והזלזול הללו מתכוון הרמב"ם לעקור, ולשם כך הוא נותן לנו מקור השראה ללמוד ממנו – חז"ל הקדושים. כשמתבוננים בדבריהם רואים את הכבוד שהם נתנו איש לדברי רעהו, ועל דברי הדורות הקודמים אף לא העזו לחלוק. בזכות חכמתם ומידותיהם הטובות הם ידעו לזהות את העמקות בדברי הדורות הקודמים ולמדו אותם ללא הרף. לכן המשנה היא המקור לגמרא, ואמורא לא יחלוק על תנא. וכן גאונים וראשונים אינם חולקים על אמוראים אלא רק מפרשים, מסבירים ופוסקים הלכה כאחת הדעות. הרמב"ם נוטל את העוקץ מהגאווה שפושה בחברה, הוא מסייע לנו להביט נכוחה על הליקויים שיש בנו ואנו מעדיפים להתעלם מהם. הרצון ללמוד, יכולת הריכוז בעת הלימוד וגם הכישרונות השכליים, בעבר היו גבוהים יותר. אם בעבר היו לומדים גם מתוך דחקות ועניות, כיום אנו מפונקים יותר, הרצון הדוחף ללימוד נחלש ומשפיע ישירות על איכותו. ישנם גם גורמים רבים המסיחים את הדעת מהלימוד, ובכלל, העצלות היום מתגברת. לכן הרמב"ם אומר שקודם כל עלינו לתת יחס של כבוד לדבריהם הקדושים של חז"ל, לדעת שהם עמלו רבות על לימודם ועל כתיבת דבריהם לדורות הבאים, והוציאו מתחת ידם דברים נקיים מטעויות. אם רואים דבר שאינו מובן בעינינו, נתלה את החיסרון בנו ולא בהם חלילה, ונשתדל להתאמץ יותר בהבנת דבריהם. בהמשך ידגים הרמב"ם את הדרך ללימוד אגדות חז"ל באמצעות מאמר "אין לקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה".
הרחבות
ירידת הדורות
וְכָל שֶׁכֵּן אֲנָחְנוּ שֶׁהַחָכְמָה נִפְסְקָה וְנֶעְדְּרָה מִמֶּנוּ. מתוך מספר מקומות בדברי חז"ל אנו למדים שישנה 'ירידת הדורות', וכל דור קטן מקודמו בחכמה ובמידות (עיין למשל עירובין נג.). ר' צדוק הכהן מלובלין אומר שאנו אמנם 'קטנים', אבל אנחנו כמו ננס על גבי ענק. זאת משום שאנו לומדים את דברי התורה של הדורות הקודמים במסורת מאבותינו ומרבותינו, ומתוך ספרי הקודש שהורישו לנו. בכך אנו מוסיפים על דבריהם, וכל תוספת בונה קומה נוספת [צדקת הצדיק רלח]. על פי דבריו כותב הרב קוק שכלפי חוץ נראה שישנה ירידת הדורות, דבר המתבטא באנשים הפרטיים. אבל בפנימיות – נשמת ישראל עולה וצומחת תמיד, ומצד כלל האומה כל דור גדול יותר מקודמו [אגרות ראי"ה א, שלב]. לכן תלמידי החכמים בדורות שלנו אינם חכמים ובעלי מידות כמו תלמידי החכמים בדורות הקודמים, אולם הדור כולו מוכשר לקבל רעיונות עליונים יותר לעומת הדורות הקודמים.
אמונת חכמים
אֵיךְ לֹא נִסְמֹך הַחִסָּרוֹן לְנַפְשׁוֹתֵינוּ. לצערנו, פעמים רבות מדי אנו נתקלים בתופעה קלוקלת של זלזול בדברי חז"ל. הרב קוק מסביר שהדבר נובע מכך שאנשים מייחסים את מידותיהם הרעות אל רבותינו [אדר היקר עמוד מט]. למשל, אדם שהמניע למחשבותיו ולמעשיו הוא הגאווה, חושב שכך פועלים כולם ומודד את סובביו לפי אמת המידה שלו. כך גם אנשים בעלי מידות מקולקלות מייחסים את חולשותיהם לרבותינו הקדושים ומודדים אותם בכליהם הקטנים. על כך מעירים הרמב"ם והרב קוק שזוהי טעות יסודית, ועלינו לקנות לעצמנו אמונת חכמים.
שאלות לדיון
"וְצִוּוּ לִשְׁקֹד עָלָיו כָּל הַלַּיְלָה וּמִקְצָת הַיּוֹם, וְשָׂמוּהוּ תַּכְלִית הַחָכְמָה" כמה זמן יש להקדיש לאגדות חז"ל?
"וְאֵין לְךָ צוֹאָה רוֹתַחַת גְּדוֹלָה מִן הַכְּסִילוּת". האם גם אנו מתייחסים כך ל"כסילות"?
למה ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
