ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
פנחס מנחם בן מרדכי ז"ל
וְכַאֲשֶׁר כָּלַל• הַדֵּעוֹת וְהַדְּבָרִים — הֵחֵל לְחַבֵּר הַמִּשְׁנָה, שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת פֵּרוּשׁ כָּל הַמִּצְווֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה: מֵהֵן — קַבָּלוֹת מְקֻבָּלוֹת מִפִּי מֹשֶׁה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּמֵהֶן — דֵּעוֹת הוֹצִיאוּן בְּדֶרֶךְ הַסְּבָרָא וְאֵין עֲלֵיהֶן מַחֲלֹקֶת. וּמֵהֶן — דֵּעוֹת שֶׁנָּפְלָה עֲלֵיהֶן מַחֲלֹקֶת בֵּין שְׁתֵּי הַסְּבָרוֹת וְכָתַב אוֹתָן בְּמַחֲלוֹקוֹתֵיהֶן: פְּלוֹנִי אוֹמֵר כָּךְ, וּפְלוֹנִי אוֹמֵר כָּךְ. וַאֲפִלּוּ הָיָה הָאֶחָד• חוֹלֵק עַל רַבִּים, נִכְתָּבִים דִּבְרֵי הָאֶחָד וְדִבְרֵי הָרַבִּים. וְנַעֲשָׂה הַדָּבָר הַהוּא לְעִנְיָנִים מוֹעִילִים מְאֹד וְנִזְכְּרוּ בַּמִּשְׁנָה בְּעֵדֻיּוֹת. וַאֲנִי אֶזְכְּרֵם.
על מה נאמר הלכה למשה מסיני
אֲבָל אַחֲרֵי עִקָּר גָּדוֹל רָאִיתִי לְזָכְרוֹ, וְהוּא: שֶׁיּוּכַל אָדָם לוֹמַר: אִם הֵם פֵּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה — כְּפִי אֲשֶׁר יָסַדְנוּ — מְקֻבָּלִים מִפִּי מֹשֶׁה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ מִדִּבְרֵיהֶם: "כָּל הַתּוֹרָה נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֶיהָ וּפְרָטוֹתֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ מִסִּינַי" (תורת כהנים, בהר) — אִם כֵּן, מַה אֵלּוּ הַהֲלָכוֹת הַיְחִידוֹת• שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֵן: 'הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי'? וְזֶה עִקָּר יֵשׁ לְךָ לַעֲמֹד עַל סוֹדוֹ, וְהוּא: שֶׁהַפֵּרוּשִׁים הַמְקֻבָּלִים מִפִּי מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ מִדִּבְרֵיהֶם — אֵין מַחֲלֹקֶת בָּהֶם בְּשׁוּם פָּנִים. שֶׁהֲרֵי מֵאָז וְעַד עַתָּה לֹא מָצָאנוּ מַחֲלֹקֶת שֶׁנָּפְלָה בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים, מִימוֹת מֹשֶׁה וְעַד רַב אַשֵּׁי, בֵּין הַחֲכָמִים שֶׁיֹּאמַר אֶחָד: הַמּוֹצִיא עֵין חֲבֵרוֹ — יוֹצִיאוּ אֶת עֵינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַיִן בְּעַיִן" (דברים יט כא), וְיֹאמַר הַשֵּׁנִי: אֵינוֹ אֶלָּא כֹּפֶר• בִּלְבַד שֶׁחַיָּב לָתֵת. וְלֹא מָצָאנוּ גַּם כֵּן מַחֲלֹקֶת בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "פְּרִי עֵץ הָדָר" (ויקרא כג מ), עַד שֶׁיֹּאמַר אֶחָד, שֶׁהוּא: אֶתְרוֹג, וְיֹאמַר אַחֵר, שֶׁהוּא: חֲבוּשִׁים, אוֹ רִמּוֹנִים, אוֹ זוּלָתוֹ. וְלֹא מָצָאנוּ גַּם כֵּן מַחֲלֹקֶת בְּ"עֵץ עֲבוֹת" (שם), שֶׁהוּא: הֲדַס. וְלֹא מָצָאנוּ מַחֲלֹקֶת בְּדִבְרֵי הַכָּתוּב: "וְקַצֹּתָה אֶת-כַּפָּהּ" (דברים כה יב), שֶׁהוּא: כֹּפֶר. וְלֹא בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת... בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף" (ויקרא כא ט) — שֶׁזּוֹ הַגְּזֵרָה אֵין לָנוּ לִגְזֹר אוֹתָהּ, אֶלָּא אִם תִהְיֶה אֵשֶׁת אִישׁ עַל כָּל פָּנִים. וְכֵן גְּזֵרַת הַכָּתוּב בְּנַעֲרָה אֲשֶׁר לֹא נִמְצְאוּ לָהּ בְּתוּלִים שֶׁיִּסְקְלוּהָ – לֹא מָצָאנוּ חוֹלֵק בָּהּ מִמֹּשֶׁה וְעַד עַתָּה עַל מִי שֶׁאָמַר: שֶׁזֶּה לֹא יִהְיֶה אֶלָּא אִם הָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ וְהֵעִידוּ עֵדִים עָלֶיהָ: שֶׁאַחַר הַקִּדּוּשִׁין זָנְתָה בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה. וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה בִּכְלָל הַמִּצְווֹת — אֵין מַחֲלֹקֶת בָּהֵן. שֶׁכֻּלָּן: פֵּרוּשִׁים מְקֻבָּלִים מִפִּי מֹשֶׁה. וַעֲלֵיהֶם וְעַל דּוֹמֵיהֶם אָמְרוּ: "כָּל הַתּוֹרָה נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֶיהָ וּפְרָטוֹתֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ מִסִּינַי". אֲבָל אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מְקֻבָּלִים וְאֵין מַחֲלֹקֶת בָּהֶם — הֲרֵי הִיא מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַנְּתוּנָה לָנוּ, שֶׁנּוּכַל לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה אֵלּוּ הַפֵּרוּשִׁים בְּדֶרֶךְ מִדַּרְכֵי הַסְּבָרוֹת וְהָאַסְמַכְתּוֹת וְהָרְאָיוֹת וְהָרְמָזִים הַמְּצוּאִים בַּמִּקְרָא•.
___________________________________
וְכַאֲשֶׁר כָּלַל – רבי יהודה הנשיא. וַאֲפִלּוּ הָיָה הָאֶחָד – על אף שאין הלכה כמותו הביא רבי את דעת היחיד במשנה. הַיְחִידוֹת – המסוימות. כֹּפֶר – ממון. הֲרֵי הִיא וכו' – מתוך לימוד בגוף הכתוב על פי דרכי העיון של חז"ל ניתן למצוא מקור בתורה שבכתב לכל פרטי ההלכות המקובלות מימות משה.
ביאורים
הדבר המרכזי ביותר בתלמוד הוא לימוד הלכות מפסוקים. חכמים מפרשים את הפסוקים ומוציאים מהם הלכות. במבט ראשון אפשר לטעות ולחשוב שכל הדרשות בתלמוד הם מאותו הסוג, שבכולם נוכל למצוא מחלוקת. הרמב"ם מחדש שיש שני סוגי דרשות:
א. מה שניתן במסורת - יש לימודים מפסוקים שנמצאים בחז"ל אשר המסקנה כבר ידועה מראש. אנו יודעים במסורת שפרי עץ הדר הכוונה לאתרוג. ראינו את אבותינו שלקחו בסוכות אתרוג. הם ראו את אבותם וכך עד משה רבנו. כל התפקיד של החכמים בתלמוד הוא להראות איך מה שנמסר במסורת מעוגן בפסוק. זהו עיקר תפקידה של התורה שבעל פה. בנין התורה הוא לחבר את התורה שבכתב למסורת של התורה שבעל פה ולראות איך הם אגודים זה בזה. זו הסיבה לכך שאין בלימוד זה מחלוקות. כמו כן לא יכול לבוא חכם בעתיד ולומר שהוא לומד את הפסוק אחרת ולקחת לימון במקום אתרוג.
ב. מה שלא ניתן במסורת - במהלך הדורות התעוררו שאלות חדשות ופרטים נוספים שלא היו ידועים במסורת. הקב"ה מסר למשה רבנו כללים שבהם ניתן לדרוש את פסוקי התורה ולהוציא מהם הלכות מחודשות. בסוג לימוד כזה אין חכמי ישראל יודעים מהי המסקנה. הם דורשים את הפסוק על פי הכללים שנמסרו להם, ועל פי הלימוד נובעת המסקנה. מכיוון שדרכי החשיבה שונות מחכם לחכם יתכנו מחלוקות. לכן בסוג הלכות אלו ניתן למצוא מחלוקות רבות, ויתכן שחכם אחד ובית מדרשו ינהגו בדרך אחת ואילו חכם אחר ובית מדרשו ינהגו בדרך אחרת.
הרחבות
כתיבת תורה שבעל פה
הֵחֵל לְחַבֵּר הַמִּשְׁנָה, שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת פֵּרוּשׁ כָּל הַמִּצְווֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה . הגמרא בכמה מקומות [תמורה יד:, גיטין ס:] דורשת שאסור לכתוב תורה שבעל פה "דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן". מדוע למרות זאת נכתבה תורה שבעל פה? רש"י במקום כותב שהתלמוד עצמו נכתב מפני החשש שהתורה תישכח. גם הרמב"ם כתב שזו הסיבה שגרמה לרבי לכתוב את המשנה: "ומימות משה רבנו ועד רבנו הקדוש (רבי) לא חיברו חיבור שמלמדים אותו ברבים בתורה שבעל פה... והוא (רבי) קיבץ כל השמועות... וחיבר מהכול ספר המשנה... כדי שלא תישכח תורה שבעל פה מישראל. ולמה עשה רבנו הקדוש כך ולא הניח הדבר כמות שהיה? לפי שראה שהתלמידים מתמעטים והולכים והצרות מתחדשות ובאות..." [הקדמה למשנה-תורה].
מחלוקת בהלכה למשה מסיני
אֵין מַחֲלֹקֶת בָּהֶם . הרמב"ם אומר שבהלכה למשה מסיני אין מחלוקת. המהר"ץ חיות בחידושיו על מסכת בבא קמא [טו:] מביא את דברי הרמב"ם ומקשה עליו מדברי הגמרא שמביאה מחלוקת בין התנאים בהלכה למשה מסיני. המהר"ץ חיות עונה שכוונת הרמב"ם היא שלא תהיה מחלוקת בין החכמים על כך שיש הלכה כזאת, אך כן יכולה להיות מחלוקת בפרטי אותה הלכה.
שאלות לדיון
מדוע כתבה התורה "וקצותה את כפה", והרי כוונתה באמת שיש לשלם ממון בלבד?
מדוע הרמב"ם מדגיש, שלא ייתכן מחלוקות בדינים והלכות שקיבלנו מפי משה בסיני?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
חכמת התורה ומדעים
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תיקון ימי השובבי"ם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
