ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
פנחס מנחם בן מרדכי ז"ל
וְכַאֲשֶׁר כָּלַל• הַדֵּעוֹת וְהַדְּבָרִים — הֵחֵל לְחַבֵּר הַמִּשְׁנָה, שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת פֵּרוּשׁ כָּל הַמִּצְווֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה: מֵהֵן — קַבָּלוֹת מְקֻבָּלוֹת מִפִּי מֹשֶׁה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּמֵהֶן — דֵּעוֹת הוֹצִיאוּן בְּדֶרֶךְ הַסְּבָרָא וְאֵין עֲלֵיהֶן מַחֲלֹקֶת. וּמֵהֶן — דֵּעוֹת שֶׁנָּפְלָה עֲלֵיהֶן מַחֲלֹקֶת בֵּין שְׁתֵּי הַסְּבָרוֹת וְכָתַב אוֹתָן בְּמַחֲלוֹקוֹתֵיהֶן: פְּלוֹנִי אוֹמֵר כָּךְ, וּפְלוֹנִי אוֹמֵר כָּךְ. וַאֲפִלּוּ הָיָה הָאֶחָד• חוֹלֵק עַל רַבִּים, נִכְתָּבִים דִּבְרֵי הָאֶחָד וְדִבְרֵי הָרַבִּים. וְנַעֲשָׂה הַדָּבָר הַהוּא לְעִנְיָנִים מוֹעִילִים מְאֹד וְנִזְכְּרוּ בַּמִּשְׁנָה בְּעֵדֻיּוֹת. וַאֲנִי אֶזְכְּרֵם.
על מה נאמר הלכה למשה מסיני
אֲבָל אַחֲרֵי עִקָּר גָּדוֹל רָאִיתִי לְזָכְרוֹ, וְהוּא: שֶׁיּוּכַל אָדָם לוֹמַר: אִם הֵם פֵּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה — כְּפִי אֲשֶׁר יָסַדְנוּ — מְקֻבָּלִים מִפִּי מֹשֶׁה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ מִדִּבְרֵיהֶם: "כָּל הַתּוֹרָה נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֶיהָ וּפְרָטוֹתֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ מִסִּינַי" (תורת כהנים, בהר) — אִם כֵּן, מַה אֵלּוּ הַהֲלָכוֹת הַיְחִידוֹת• שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֵן: 'הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי'? וְזֶה עִקָּר יֵשׁ לְךָ לַעֲמֹד עַל סוֹדוֹ, וְהוּא: שֶׁהַפֵּרוּשִׁים הַמְקֻבָּלִים מִפִּי מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ מִדִּבְרֵיהֶם — אֵין מַחֲלֹקֶת בָּהֶם בְּשׁוּם פָּנִים. שֶׁהֲרֵי מֵאָז וְעַד עַתָּה לֹא מָצָאנוּ מַחֲלֹקֶת שֶׁנָּפְלָה בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים, מִימוֹת מֹשֶׁה וְעַד רַב אַשֵּׁי, בֵּין הַחֲכָמִים שֶׁיֹּאמַר אֶחָד: הַמּוֹצִיא עֵין חֲבֵרוֹ — יוֹצִיאוּ אֶת עֵינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַיִן בְּעַיִן" (דברים יט כא), וְיֹאמַר הַשֵּׁנִי: אֵינוֹ אֶלָּא כֹּפֶר• בִּלְבַד שֶׁחַיָּב לָתֵת. וְלֹא מָצָאנוּ גַּם כֵּן מַחֲלֹקֶת בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "פְּרִי עֵץ הָדָר" (ויקרא כג מ), עַד שֶׁיֹּאמַר אֶחָד, שֶׁהוּא: אֶתְרוֹג, וְיֹאמַר אַחֵר, שֶׁהוּא: חֲבוּשִׁים, אוֹ רִמּוֹנִים, אוֹ זוּלָתוֹ. וְלֹא מָצָאנוּ גַּם כֵּן מַחֲלֹקֶת בְּ"עֵץ עֲבוֹת" (שם), שֶׁהוּא: הֲדַס. וְלֹא מָצָאנוּ מַחֲלֹקֶת בְּדִבְרֵי הַכָּתוּב: "וְקַצֹּתָה אֶת-כַּפָּהּ" (דברים כה יב), שֶׁהוּא: כֹּפֶר. וְלֹא בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת... בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף" (ויקרא כא ט) — שֶׁזּוֹ הַגְּזֵרָה אֵין לָנוּ לִגְזֹר אוֹתָהּ, אֶלָּא אִם תִהְיֶה אֵשֶׁת אִישׁ עַל כָּל פָּנִים. וְכֵן גְּזֵרַת הַכָּתוּב בְּנַעֲרָה אֲשֶׁר לֹא נִמְצְאוּ לָהּ בְּתוּלִים שֶׁיִּסְקְלוּהָ – לֹא מָצָאנוּ חוֹלֵק בָּהּ מִמֹּשֶׁה וְעַד עַתָּה עַל מִי שֶׁאָמַר: שֶׁזֶּה לֹא יִהְיֶה אֶלָּא אִם הָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ וְהֵעִידוּ עֵדִים עָלֶיהָ: שֶׁאַחַר הַקִּדּוּשִׁין זָנְתָה בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה. וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה בִּכְלָל הַמִּצְווֹת — אֵין מַחֲלֹקֶת בָּהֵן. שֶׁכֻּלָּן: פֵּרוּשִׁים מְקֻבָּלִים מִפִּי מֹשֶׁה. וַעֲלֵיהֶם וְעַל דּוֹמֵיהֶם אָמְרוּ: "כָּל הַתּוֹרָה נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֶיהָ וּפְרָטוֹתֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ מִסִּינַי". אֲבָל אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מְקֻבָּלִים וְאֵין מַחֲלֹקֶת בָּהֶם — הֲרֵי הִיא מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה הַנְּתוּנָה לָנוּ, שֶׁנּוּכַל לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה אֵלּוּ הַפֵּרוּשִׁים בְּדֶרֶךְ מִדַּרְכֵי הַסְּבָרוֹת וְהָאַסְמַכְתּוֹת וְהָרְאָיוֹת וְהָרְמָזִים הַמְּצוּאִים בַּמִּקְרָא•.
___________________________________
וְכַאֲשֶׁר כָּלַל – רבי יהודה הנשיא. וַאֲפִלּוּ הָיָה הָאֶחָד – על אף שאין הלכה כמותו הביא רבי את דעת היחיד במשנה. הַיְחִידוֹת – המסוימות. כֹּפֶר – ממון. הֲרֵי הִיא וכו' – מתוך לימוד בגוף הכתוב על פי דרכי העיון של חז"ל ניתן למצוא מקור בתורה שבכתב לכל פרטי ההלכות המקובלות מימות משה.
ביאורים
הדבר המרכזי ביותר בתלמוד הוא לימוד הלכות מפסוקים. חכמים מפרשים את הפסוקים ומוציאים מהם הלכות. במבט ראשון אפשר לטעות ולחשוב שכל הדרשות בתלמוד הם מאותו הסוג, שבכולם נוכל למצוא מחלוקת. הרמב"ם מחדש שיש שני סוגי דרשות:
א. מה שניתן במסורת - יש לימודים מפסוקים שנמצאים בחז"ל אשר המסקנה כבר ידועה מראש. אנו יודעים במסורת שפרי עץ הדר הכוונה לאתרוג. ראינו את אבותינו שלקחו בסוכות אתרוג. הם ראו את אבותם וכך עד משה רבנו. כל התפקיד של החכמים בתלמוד הוא להראות איך מה שנמסר במסורת מעוגן בפסוק. זהו עיקר תפקידה של התורה שבעל פה. בנין התורה הוא לחבר את התורה שבכתב למסורת של התורה שבעל פה ולראות איך הם אגודים זה בזה. זו הסיבה לכך שאין בלימוד זה מחלוקות. כמו כן לא יכול לבוא חכם בעתיד ולומר שהוא לומד את הפסוק אחרת ולקחת לימון במקום אתרוג.
ב. מה שלא ניתן במסורת - במהלך הדורות התעוררו שאלות חדשות ופרטים נוספים שלא היו ידועים במסורת. הקב"ה מסר למשה רבנו כללים שבהם ניתן לדרוש את פסוקי התורה ולהוציא מהם הלכות מחודשות. בסוג לימוד כזה אין חכמי ישראל יודעים מהי המסקנה. הם דורשים את הפסוק על פי הכללים שנמסרו להם, ועל פי הלימוד נובעת המסקנה. מכיוון שדרכי החשיבה שונות מחכם לחכם יתכנו מחלוקות. לכן בסוג הלכות אלו ניתן למצוא מחלוקות רבות, ויתכן שחכם אחד ובית מדרשו ינהגו בדרך אחת ואילו חכם אחר ובית מדרשו ינהגו בדרך אחרת.
הרחבות
כתיבת תורה שבעל פה
הֵחֵל לְחַבֵּר הַמִּשְׁנָה, שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת פֵּרוּשׁ כָּל הַמִּצְווֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה . הגמרא בכמה מקומות [תמורה יד:, גיטין ס:] דורשת שאסור לכתוב תורה שבעל פה "דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן". מדוע למרות זאת נכתבה תורה שבעל פה? רש"י במקום כותב שהתלמוד עצמו נכתב מפני החשש שהתורה תישכח. גם הרמב"ם כתב שזו הסיבה שגרמה לרבי לכתוב את המשנה: "ומימות משה רבנו ועד רבנו הקדוש (רבי) לא חיברו חיבור שמלמדים אותו ברבים בתורה שבעל פה... והוא (רבי) קיבץ כל השמועות... וחיבר מהכול ספר המשנה... כדי שלא תישכח תורה שבעל פה מישראל. ולמה עשה רבנו הקדוש כך ולא הניח הדבר כמות שהיה? לפי שראה שהתלמידים מתמעטים והולכים והצרות מתחדשות ובאות..." [הקדמה למשנה-תורה].
מחלוקת בהלכה למשה מסיני
אֵין מַחֲלֹקֶת בָּהֶם . הרמב"ם אומר שבהלכה למשה מסיני אין מחלוקת. המהר"ץ חיות בחידושיו על מסכת בבא קמא [טו:] מביא את דברי הרמב"ם ומקשה עליו מדברי הגמרא שמביאה מחלוקת בין התנאים בהלכה למשה מסיני. המהר"ץ חיות עונה שכוונת הרמב"ם היא שלא תהיה מחלוקת בין החכמים על כך שיש הלכה כזאת, אך כן יכולה להיות מחלוקת בפרטי אותה הלכה.
שאלות לדיון
מדוע כתבה התורה "וקצותה את כפה", והרי כוונתה באמת שיש לשלם ממון בלבד?
מדוע הרמב"ם מדגיש, שלא ייתכן מחלוקות בדינים והלכות שקיבלנו מפי משה בסיני?
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
