ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
וְזֶה הָעִקָּר מַפְתֵּחַ לְכָל הָעִנְיָן הַהוּא, וּבְזֶה לְבַדּוֹ• יִבָּדֵּל הַנָּבִיא מִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם בַּמִּצְווֹת. אֲבָל בְּעִיּוּן וּסְבָרָא וּבְהַשְׂכִּיל הַמִּצְווֹת — הוּא כִּשְׁאָר הַחֲכָמִים שֶׁהֵם כָּמוֹהוּ, שֶׁאֵין לָהֶם נְבוּאָה. שֶׁהַנָּבִיא כְּשֶׁיִּסְבֹּר סְבָרָא, וְיִסְבֹּר כְּמוֹ כֵן מִי שֶׁאֵינוֹ נָבִיא סְבָרָא, וְיֹאמַר הַנָּבִיא: כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָמַר אֵלַי שֶׁסָּבַרְתִּי אֱמֶת — לֹא תִשְׁמַע אֵלָיו. רַק אֶלֶף נְבִיאִים, כֻּלָּם כְּאֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע יִהְיוּ סוֹבְרִין סְבָרָא אַחַת, וְאֶלֶף חֲכָמִים וַחֲכָם סוֹבְרִין הֶפֶךְ הַסְּבָרָא הַהִיא, — "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת", וְהַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי הָאֶלֶף חֲכָמִים וְחָכָם, לֹא כְּדִבְרֵי הָאֶלֶף הַנְּבִיאִים הַנִּכְבָּדִים. וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמִים: "הָאֱלֹהִים! אִלּוּ אֲמָרָהּ לִי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן בְּפוּמֵהּ — לָא צָיֵתֲנָא לֵיהּ וְלָא שָׁמַעְנָא מִנֵּהּ" (חולין קכד א). וְכֵן עוֹד אָמְרוּ: "אִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר: חוֹלְצִין בְּמִנְעָל — שׁוֹמְעִין לוֹ, בְּסַנְדָּל — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ" (יבמות קב א). יִרְצוּ לוֹמַר•: שֶׁאֵין לְהוֹסִיף וְלֹא לִגְרֹעַ בַּמִּצְוָה עַל דֶּרֶךְ נְבוּאָה בְּשׁוּם פָּנִים. וְכֵן אִם יָעִיד הַנָּבִיא שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָמַר אֵלָיו: שֶׁהַדִּין בְּמִצְוָה פְּלוֹנִית כָּךְ, וְכִי סְבָרַת פְּלוֹנִי אֱמֶת — יֵהָרֵג הַנָּבִיא הַהוּא, שֶׁהוּא נְבִיא שֶׁקֶר, כְּמוֹ שֶׁיָּסַדְנוּ: שֶׁאֵין תּוֹרָה נְתוּנָה אַחֲרֵי הַנָּבִיא הָרִאשׁוֹן, וְאֵין לְהוֹסִיף וְאֵין לִגְרֹעַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא בַּשָׁמַיִם הִיא" (דברים ל יב). וְלֹא הִרְשָׁנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִלְמֹד מִן הַנְּבִיאִים, אֶלָּא מִן הַחֲכָמִים אַנְשֵׁי הַסְּבָרוֹת וְהַדֵּעוֹת. לֹא אָמַר: וּבָאתָ אֶל הַנָּבִיא אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הַהֵם, רַק: "וּבָאתָ אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל-הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם" (שם יז ט). וּכְבָר הִפְלִיגוּ• הַחֲכָמִים לְדַבֵּר בְּעִנְיָן זֶה מְאֹד, וְהוּא הָאֱמֶת.
___________________________________
וּבְזֶה לְבַדּוֹ – ביכולתו להורות בהוראת שעה נגד התורה. יִרְצוּ לוֹמַר – כוונתם. הִפְלִיגוּ – הירבו.
ביאורים
לא כל תלמידי החכמים הם באותה מדרגה. יש תלמידי חכמים גדולים וישנם תלמידי חכמים גדולים יותר. גם בסנהדרין הדבר בא לידי ביטוי. הרמב"ם כותב שזקני הסנהדרין היו ישובים במקומותיהם לפי סדר גדולתם בחכמה [הלכות סנהדרין א, ג]. הנבואה היא השאיפה הכי עליונה של תלמיד חכם בישראל. לא כל תלמידי החכמים זכו לכך. רק המיוחדים והעליונים שבהם זכו לקשר ישיר לריבונו של עולם ולהתגלות נבואית. ומכאן יכולה להיווצר טעות קשה. אם נביא הוא ברמה גבוהה יותר מתלמיד חכם רגיל, והוא יותר קרוב לריבונו של עולם, אפשר לטעות ולחשוב שגם סברתו ההלכתית יותר נכונה. הנביא הוא מחובר למקור של התורה, לקב"ה, ווודאי שמכוון יותר למה שה' רוצה שנעשה ונקיים. ממילא נטיית הלב של האדם היא לחשוב שדבריו של הנביא הם הנכונים ולפסוק הלכה כמותו. הרמב"ם עוקר טעות זו. הנביא צריך להיות תלמיד חכם גדול, אך אין זה נותן לו עדיפות בלימוד התורה. יתכן שיש חכם גדול ממנו אך לא זכה לנבואה בגלל שתנאים נוספים שנדרשים כדי לזכות בנבואה אינם קיימים אצלו. ההלכה, לעומת הנבואה, צריכה להיבחן רק מתוך כלים הגיוניים ולמדניים, ולהיות מוכרעת על פי כללי ההלכה שניתנו בסיני. לכן יכול להיווצר מצב שבו כל הנביאים אומרים סברה, שאינה מן השמים אלא שכלית והגיונית, וכנגדם יעמדו חכמי ישראל שלא זכו בנבואה, ויאמרו סברה אחרת. אנו יכולים לטעות ולתת עדיפות לנביאים, שנראה שהם יותר גדולים בחכמה, אך אומר הרמב"ם שאם הרוב הוא עם חכמי ישראל שאינם נביאים, פוסקים כמותם. הנבואה היא תוספת ללמוד התורה. מעלה יתרה שאנו שואפים אליה. אך אין היא מהווה שום יתרון בפסיקת ההלכה. התורה מסרה לנו שהסברה של הרוב יותר קולעת אל רצון ה' יותר מהכרעת הנבואה.
הרחבות
היחס בין הנביא להלכה
אֲבָל בְּעִיּוּן וּסְבָרָא וּבְהַשְׂכִּיל הַמִּצְווֹת — הוּא כִּשְׁאָר הַחֲכָמִים . הגמרא אומרת: "אמר רב יהודה אמר שמואל שלושת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה. אמרו לו ליהושע: שאל (כלומר תשאל בנבואה מהשמים מהן ההלכות). אמר להם לא בשמים היא" [תמורה טז]. עולה מהגמרא שהנבואה לא יכולה לספק תשובות בשאלות הלכתיות. לעניין פסיקת ההלכה או פירוש התורה, מעמד הנביא הוא כמעמד החכם ואם הנביא יאמר שקיבל נבואה בעניינים האלה נדע שנביא שקר הוא. הנביא כפוף להלכה ולא הפוך. ההלכה היא המגדירה מי הוא נביא אמת, את החובה להקשיב לדבריו ואף את סמכויותיו (הוראת שעה וכדו' כפי שלמדנו לפני יומיים). "לא בשמים היא" כלומר, לאחר שניתנה התורה ע"י משה רבנו, לנבואה (שמתקבלת מהשמים) אין כוח לשנות או לקבוע משהו בתורה, והכוח הזה מסור רק לחכמים (וגם לנביאים אם זה על פי חכמתם).
הרב קוק כותב [אגרות ראיה, אגרת קג] שנביא יכול להגיד שהוא קיבל בנבואה סברה או פירוש בתורה אך הוא צריך להוכיח את הסברה או את הפירוש באופן שכלי ורק כך הם יכולים להתקבל.
שאלות לדיון
מדוע ה' קבע שפסיקת ההלכה היא על ידי חכמה ולא על ידי נבואה?
האם חכמת הקבלה היא כמו הנבואה, וגם עליה נאמר "לֹא בַּשָׁמַיִם הִיא"?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
