(קב: 2- עד קג: מתחת לאמצע)

חלק א – סדר הברכות בהבדלה עם קידוש / ברכת המזון

א. הבדלה וקידוש (יו"ט שחל אחרי שבת) – יין, קידוש, נר והבדלה

קבוצת רב – קידוש קודם להבדלה (סברא: לא לברוח מהשבת).

רב – י, ק, נה
רבנן – ק, י, נה
לוי – ק, נ,י,ה
מר בד"ר – נ, ק,י,ה

קבוצת שמואל – הבדלה קודמת לקידוש (סברא: נפרדים מהמלך ומקבלים את השר).

            שמואל – י, נה, ק
            רבה – י, הנ, ק
            ר' יהושע ב"ח – נה, י, ק
            מרתא – נ,י,ה, ק

להלכה – כרב - י, ק, נה
            ולגבי שהחיינו (ז) -
            אביי – אחרי קידוש (יקזנה)
            רבא – אחרי הכל (יקנהז).

(קג. שליש עליון)

ב. הבדלה וברכת המזון

מתוך זה, סדר הברכות בתוך ההבדלה עצמה –

            לר"מ, ולר"י וב"ש – נר לפני בשמים.

            לר"י לב"ה – בשמים לפני נר (וכן המנהג).

חלק ב – הסח הדעת בסעודה

אם חשב שלא הולך לשתות עוד, זה הסח דעת וצריך לברך שוב אם ישתה. למשל –

1. 1.לא ידע אם יגישו עוד.
2. 2.החליט לא לשתות עוד והתחרט.
3. 3.תלמידי רב – החליט לברך ברכת המזון (וכל שכן אם ברך בפועל).

בגמרא זה מובא סביב שני סיפורים:

א.      רבא ברך על הכוס הראשונה ואחרי ברכת המזון, כי כך ראה אצל הריש גלותא.

סברות:

ר' יעקב – רק אצל הריש גלותא יש לברך פעמיים כי לא יודע אם יגישו לו עוד.

רבא –ברכתי עוד פעם כי זה אחרי ברכת המזון (כתלמידי רב).

ב.      אמימר, מר זוטרא ורב אשי -

אמימר – ברך על כל כוס כי כל פעם החליט שזו הכוס האחרונה, והתחרט.
מר זוטרא – על הראשונה ועל של ברכת המזון (כמו תלמידי רב).
רב אשי – רק על הראשונה, כי חולק על תלמידי רב.

כמו שראינו בחלק הראשון – י,ק,נ,ה,
כלומר הקידוש אינו הסח הדעת מהיין, לכן גם ברכת המזון אינה הסח הדעת.

דחייה – שם לא שותה עד הסוף וזה מאחד את הכל.