ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(קב: 2- עד קג: מתחת לאמצע)
חלק א – סדר הברכות בהבדלה עם קידוש / ברכת המזון
א. הבדלה וקידוש (יו"ט שחל אחרי שבת) – יין, קידוש, נר והבדלה
קבוצת רב – קידוש קודם להבדלה (סברא: לא לברוח מהשבת).
רב – י, ק, נה
רבנן – ק, י, נה
לוי – ק, נ,י,ה
מר בד"ר – נ, ק,י,ה
קבוצת שמואל – הבדלה קודמת לקידוש (סברא: נפרדים מהמלך ומקבלים את השר).
שמואל – י, נה, ק
רבה – י, הנ, ק
ר' יהושע ב"ח – נה, י, ק
מרתא – נ,י,ה, ק
להלכה – כרב - י, ק, נה
ולגבי שהחיינו (ז) -
אביי – אחרי קידוש (יקזנה)
רבא – אחרי הכל (יקנהז).
(קג. שליש עליון)
ב. הבדלה וברכת המזון
|
| 1 | 2 | 3 | 4 |
ר"מ | ב"ה | נר | מזון | בשמים | הבדלה |
ב"ש | בשמים | מזון | |||
ר"י | ב"ה | מזון | בשמים | נר | הבדלה |
ב"ש | נר | בשמים |
מתוך זה, סדר הברכות בתוך ההבדלה עצמה –
לר"מ, ולר"י וב"ש – נר לפני בשמים.
לר"י לב"ה – בשמים לפני נר (וכן המנהג).
חלק ב – הסח הדעת בסעודה
אם חשב שלא הולך לשתות עוד, זה הסח דעת וצריך לברך שוב אם ישתה. למשל –
- 1.לא ידע אם יגישו עוד.
- 2.החליט לא לשתות עוד והתחרט.
- 3.תלמידי רב – החליט לברך ברכת המזון (וכל שכן אם ברך בפועל).
בגמרא זה מובא סביב שני סיפורים:
א. רבא ברך על הכוס הראשונה ואחרי ברכת המזון, כי כך ראה אצל הריש גלותא.
סברות:
ר' יעקב – רק אצל הריש גלותא יש לברך פעמיים כי לא יודע אם יגישו לו עוד.
רבא –ברכתי עוד פעם כי זה אחרי ברכת המזון (כתלמידי רב).
ב. אמימר, מר זוטרא ורב אשי -
אמימר – ברך על כל כוס כי כל פעם החליט שזו הכוס האחרונה, והתחרט.
מר זוטרא – על הראשונה ועל של ברכת המזון (כמו תלמידי רב).
רב אשי – רק על הראשונה, כי חולק על תלמידי רב.
כמו שראינו בחלק הראשון – י,ק,נ,ה,
כלומר הקידוש אינו הסח הדעת מהיין, לכן גם ברכת המזון אינה הסח הדעת.
דחייה – שם לא שותה עד הסוף וזה מאחד את הכל.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.













