ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ק: 3- עד קב. 5-)
חלק א – האם צריך קידוש במקום סעודה
רב – לא צריך
שמואל – צריך.
הערות:
- 1.למה עשו גם בבי"כ וגם בבית?
לרב – עושה שוב בבית בשביל בני הבית.
לשמואל – עושה בבי"כ בשביל אורחים שאוכלים שם. - 2.לשמואל - אפילו מהגג לבית לא יצא (כמו שסיפר על שמואל רב ענן בר תחליפא ששמואל ירד מהגג וקידש שוב).
- 3.פוסקים כשמואל שצריך (קא. שליש עליון)
רב הונא –
שמסופר שכשנאלץ לעבור מקום אחרי הקידוש כי נכבה הנר, קידש שוב.
רבה –
כפי שסיפר אביי שרבה היה אומר להם לאכול משהו אחרי הקידוש אצלו, שמא במקום מלונם לא יוכלו לאכול וממילא לא יוכלו לקדש שוב.
קשה – הרי אביי אמר שרבה פוסק תמיד כרב? (מלבד שלושה דברים)
תשובה – רק החמיר כרב, אך כאן רב הוא המקל.
(קא. 3-)
חלק ב - שינוי מקום בסעודה
קידש בבית כנסת, ברך על היין, והלך לביתו (שינוי מקום), האם צריך לברך שוב?
א. באמוראים -
ר' יוחנן(קא. 3-)– לא צריך ברכה נוספת (="יצא").
רב ושמואל(ק: 3-) – צריך (="לא יצא" בברכת היין)
בבורא נפשות (ויין לרוה"ר) – ודאי שצריך,
כי יכול לברך ברכה אחרונה במקום החדש, ממילא כשעוקר, אין לו סיבה לחזור למקום הראשון, ולכן זה הסחת דעת.
במזונות ולחם – (קא: שליש)
רב ששת – גם בזה צריך.
רב חסדא – לא צריך,
כיון שממילא חייב לחזור למקומו הראשון לברכה אחרונה, אז עקירת המקום אינה הסחת דעת.
ב. בברייתות –
[לתוס', בכל הברייתות מדובר על "עקרו רגליהם", כלומר שהיו בסעודת פת או מזונות, ולא גורסים ששתו/שתו יין.
מקרא לטבלה: תכלת – מסתדר מצוין, ירוק – מסתדר על ידי תירוץ, ורוד – לא מסתדר].
| ברייתא א – (קא: 1+) – שינוי מקום – צריך לברך. | ברייתא ב(קא: באמצע) - חבורה שעקרה לקראת חתן, צריכים לברך שוב (אא"כ השאירו שם מישהו). | ברייתא ג(קב. 1+) - חבורה שעקרה לבית הכנסת – | ברייתא ד(קב. 7-)– חברים שעקרו -
|
רב ושמואל לרב ששת שתמיד צריך |
| מסתדר | לכאורה רק לר"י |
|
רב חסדא - |
| קשה, | רב חסדא כחכמים | בדיוק כמו רב חסדא! |
רי"ח – תמיד לא צריך |
| לא מסתדר | אפשר לתרץ שהוא כחכמים, ולומר שבאמת לחכמים תמיד לא צריך ולא רק בלחם, ודיברו על לחם כדי להשמיע כוחו של ר"י שאפילו בזה צריך. | לא מסתדר |
ג. מה נחשב שינוי מקום (קא: 3-)
רב חסדא-רב הונא – רק מבית לבית, אבל ממקום למקום בתוך הבית – לא.
(לרוה"ר גם מחדר לחדר כן, ורק מפינה לפינה בחדר – לא צריך).
רב אידי בר אבין – כך אכן בברייתא (ורב הונא לא שמע ברייתא זו).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד גמרא?
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תהיו חמים!
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
