ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- תפקידנו במהלך הגאולה
- ספריה
- שאלו שלום ירושלים
- יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אז התנופף ברמה מעל כל בית בישראל הדגל הלאומי, וגם ציבור בני התורה מכל הגוונים לא ראה לנכון להסתייג ממנו. נכון, שמאז התרחשו הרבה דברים שגרמו אכזבה ומפח נפש לציבור שומר תורה ומצווה. ודאי שלא כך ציפינו שתהא התפתחות המדינה. לא חשבנו שמוסדות השיפוט במדינה יקומו ויהיו כהמשך למוסדות השיפוט ויסודות השיפוט שהיו קיימים בימי המנדט. בתמימותנו דמינו שמעתה יוכרז שמשפט מדינת ישראל הוא משפט התורה, שיסודותיו כל כך מוסריים והגיוניים וכל כך הרבה תבונה וחריפות של גאוני עולם הושקעו בו, כהמשך מסורת ישראל ממשה מסיני, יהוו מעתה המשפט המוכר והיחידי. אך לא כן היה, השפחה ירשה את גבירתה, ולא עוד אלא שהולכים ומצירים מדי פעם את השארית הנשארת בדמות חוקי האישות והמשפחה; לא דימינו שהחינוך, הנקרא כללי, יחנך ילדי ישראל ללא דעת תורת ישראל. ספר הספרים, אשר הוא המקור גם לכל התרבות האנושית הכללית, מונח בקרן זווית, והילד אינו מכיר ממנו רק קטעים בודדים, בדמות סיפורי אגדות שאינם מחייבים; לא חשבנו שהשבת תגורש מרחובותינו ביד רמה ובעזות מצח; לא חלמנו כי יעיזו להרים ראש נגד חוקי הטהרה והקדושה של המשפחה הישראלית, ויראו במה שנקרא "נישואין אזרחיים" תחליף נאות לדת משה וישראל; שיהיה צורך במאבק, ולעת עתה - אף ללא הצלחה, על ההגדרה היחידה שיכולה להיות קיימת למושג "מיהו יהודי"; לא העלינו על הדעת כי ימצאו בינינו שופכי דמים, כי יהיו בינינו נבלים ואנסים ואנשי "עולם התחתון", צורכי סמים, ואשר לא יירתעו מכל נבלה... גדולה וארוכה היא הרשימה המדכדכת של ירידה רוחנית המדרדרת אותנו אל תהום השפלות - כמקולקלים שבהם...
אך הן כל אלה, אינן גזירה מן השמים. הרי לימדו אותנו חז"ל כי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", והרבה מזה בידינו הוא, ביד כל אחד ואחד, וביד כל המונות בית ישראל, אשר ליבם נאמן לתורת א-ל, והם יושבים ספונים בבתיהם אשר בגולה, ממשיכים לבנות שם היכלות ובתי ראוה, ואוטמים אזניהם מלשמוע קול ארץ אבותיהם הזועקת להם. וכיום, עם התפרצות גל האיבה של שכנינו מעמי הנכר, אשר חשבנו כי כבר השלימו עם קיומנו, חוזרת ומתעוררת שוב הנטיה שהיתה רווחת בשעתה בגולה, בהרבה ציבורים הנאמנים לתורה, לשוב להתנכר ולהתנער מהזדהות עם תקומת העם בארצו. שוב ושוב נשמעים הקולות, אשר עם ראשית קום המדינה לא העיזו להשמיע אותם. וזה בנוסח "הלא אמרנו לכם"! ולא ידעו ולא יבינו, כי אם אמנם עומדים אנחנו כיום בשעת מבחן קשה, הרי מידינו היתה זאת! נפתח נא את ספר "שיר השירים", הוא המוגדר כקודש הקודשים של שיח בתולת ישראל עם דודה, והנה קוראים אנחנו את הדברים המאלפים:
"קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות.
הנה זה עומד אחר כתלנו, משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים.
אני ישנה ולבי ער, קול דודי דופק פתחי לי.
פשטתי את כותנתי - איככה אלבשנה, רחצתי את רגלי - איככה אטנפם..."
ומה נאמר שם הלאה מזה? קמתי אני לפתוח לדודי, ודודי חמק עבר...
פירוש הדברים ניתן בשעתו ע"י אחד מגדולי אמוראי ארץ ישראל, באשר לעליית עזרא, שהיתה יכולה להיות, לדעתו, עידן הגאולה השלימה אלא שבמו היד דחו אותה.
הלא כך נאמר במס' יומא (ט' ב'):
"ר"ל הוי סחי בירדנא. אתא רבה בר בר חנה יהב ליה ידא. א"ל: אלהא סנינא לכו. דכתיב: "אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף, ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז" (שה"ש ח' י'). אם עשיתם עצמכם כחומה, ועליתם כולכם בימי עזרא, נמשלתם ככסף שאין רקב שולט בו. עכשיו שעליתם כדלתות (שער שיש בו שני דלתות, פותח אחד וחבירו סוגר, כך עליתם לחצאין, רש"י) נמשלתם כארז, שהרקב שולט בו." עכ"ל הגמרא.
ובעוד, שאז - כפי שהעיר בזה ר' יוחנן, עוד טרם הגיעה השעה, הרי אחרי שעברו מאז חורבן הבית השני כאלפים שנה של שנות השפלה ויגון, שוב נדחה אנחנו את התגלות ה' על עמו ונחלתו, נתפלפל ונתוכח, אם אכן על תקופה זו נאמרו כל ההבטחות, ולא נחול ולא נרגיש כי אנחנו, אנחנו ולא אחר, המרחיקים בדיבורים אלה, בפקפוקים אלה, במבוכה שאנו זורעים בקרב מחננו, את הגאולה, את ניצני הגאולה, את ראשית צמיחתה, וכדבריו הנמרצים של הכוזרי (מאמר ב', כ"ד):
"... כי הענין האלקי איננו חל על האיש, אלא לפי הזדמנותו לו, אם מעט מעט, ואם הרבה - הרבה".
עוד לא איחרנו המועד, עוד אנו שליטים בגבולות אשר נקבעו לנו בביאה ראשונה אל ארץ זו בפ' מסעי. שמא נפסיק מלהתוכח, שמא נתאחד - כאיש אחד בלב אחד לקירוב המטרה המובטחת, המטרה הנכספת.
"יבחר לנו את נחלתנו, את גאון יעקב אשר אהב, סלה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
