ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- תפקידנו במהלך הגאולה
- ספריה
- שאלו שלום ירושלים
- יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אז התנופף ברמה מעל כל בית בישראל הדגל הלאומי, וגם ציבור בני התורה מכל הגוונים לא ראה לנכון להסתייג ממנו. נכון, שמאז התרחשו הרבה דברים שגרמו אכזבה ומפח נפש לציבור שומר תורה ומצווה. ודאי שלא כך ציפינו שתהא התפתחות המדינה. לא חשבנו שמוסדות השיפוט במדינה יקומו ויהיו כהמשך למוסדות השיפוט ויסודות השיפוט שהיו קיימים בימי המנדט. בתמימותנו דמינו שמעתה יוכרז שמשפט מדינת ישראל הוא משפט התורה, שיסודותיו כל כך מוסריים והגיוניים וכל כך הרבה תבונה וחריפות של גאוני עולם הושקעו בו, כהמשך מסורת ישראל ממשה מסיני, יהוו מעתה המשפט המוכר והיחידי. אך לא כן היה, השפחה ירשה את גבירתה, ולא עוד אלא שהולכים ומצירים מדי פעם את השארית הנשארת בדמות חוקי האישות והמשפחה; לא דימינו שהחינוך, הנקרא כללי, יחנך ילדי ישראל ללא דעת תורת ישראל. ספר הספרים, אשר הוא המקור גם לכל התרבות האנושית הכללית, מונח בקרן זווית, והילד אינו מכיר ממנו רק קטעים בודדים, בדמות סיפורי אגדות שאינם מחייבים; לא חשבנו שהשבת תגורש מרחובותינו ביד רמה ובעזות מצח; לא חלמנו כי יעיזו להרים ראש נגד חוקי הטהרה והקדושה של המשפחה הישראלית, ויראו במה שנקרא "נישואין אזרחיים" תחליף נאות לדת משה וישראל; שיהיה צורך במאבק, ולעת עתה - אף ללא הצלחה, על ההגדרה היחידה שיכולה להיות קיימת למושג "מיהו יהודי"; לא העלינו על הדעת כי ימצאו בינינו שופכי דמים, כי יהיו בינינו נבלים ואנסים ואנשי "עולם התחתון", צורכי סמים, ואשר לא יירתעו מכל נבלה... גדולה וארוכה היא הרשימה המדכדכת של ירידה רוחנית המדרדרת אותנו אל תהום השפלות - כמקולקלים שבהם...
אך הן כל אלה, אינן גזירה מן השמים. הרי לימדו אותנו חז"ל כי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", והרבה מזה בידינו הוא, ביד כל אחד ואחד, וביד כל המונות בית ישראל, אשר ליבם נאמן לתורת א-ל, והם יושבים ספונים בבתיהם אשר בגולה, ממשיכים לבנות שם היכלות ובתי ראוה, ואוטמים אזניהם מלשמוע קול ארץ אבותיהם הזועקת להם. וכיום, עם התפרצות גל האיבה של שכנינו מעמי הנכר, אשר חשבנו כי כבר השלימו עם קיומנו, חוזרת ומתעוררת שוב הנטיה שהיתה רווחת בשעתה בגולה, בהרבה ציבורים הנאמנים לתורה, לשוב להתנכר ולהתנער מהזדהות עם תקומת העם בארצו. שוב ושוב נשמעים הקולות, אשר עם ראשית קום המדינה לא העיזו להשמיע אותם. וזה בנוסח "הלא אמרנו לכם"! ולא ידעו ולא יבינו, כי אם אמנם עומדים אנחנו כיום בשעת מבחן קשה, הרי מידינו היתה זאת! נפתח נא את ספר "שיר השירים", הוא המוגדר כקודש הקודשים של שיח בתולת ישראל עם דודה, והנה קוראים אנחנו את הדברים המאלפים:
"קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות.
הנה זה עומד אחר כתלנו, משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים.
אני ישנה ולבי ער, קול דודי דופק פתחי לי.
פשטתי את כותנתי - איככה אלבשנה, רחצתי את רגלי - איככה אטנפם..."
ומה נאמר שם הלאה מזה? קמתי אני לפתוח לדודי, ודודי חמק עבר...
פירוש הדברים ניתן בשעתו ע"י אחד מגדולי אמוראי ארץ ישראל, באשר לעליית עזרא, שהיתה יכולה להיות, לדעתו, עידן הגאולה השלימה אלא שבמו היד דחו אותה.
הלא כך נאמר במס' יומא (ט' ב'):
"ר"ל הוי סחי בירדנא. אתא רבה בר בר חנה יהב ליה ידא. א"ל: אלהא סנינא לכו. דכתיב: "אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף, ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז" (שה"ש ח' י'). אם עשיתם עצמכם כחומה, ועליתם כולכם בימי עזרא, נמשלתם ככסף שאין רקב שולט בו. עכשיו שעליתם כדלתות (שער שיש בו שני דלתות, פותח אחד וחבירו סוגר, כך עליתם לחצאין, רש"י) נמשלתם כארז, שהרקב שולט בו." עכ"ל הגמרא.
ובעוד, שאז - כפי שהעיר בזה ר' יוחנן, עוד טרם הגיעה השעה, הרי אחרי שעברו מאז חורבן הבית השני כאלפים שנה של שנות השפלה ויגון, שוב נדחה אנחנו את התגלות ה' על עמו ונחלתו, נתפלפל ונתוכח, אם אכן על תקופה זו נאמרו כל ההבטחות, ולא נחול ולא נרגיש כי אנחנו, אנחנו ולא אחר, המרחיקים בדיבורים אלה, בפקפוקים אלה, במבוכה שאנו זורעים בקרב מחננו, את הגאולה, את ניצני הגאולה, את ראשית צמיחתה, וכדבריו הנמרצים של הכוזרי (מאמר ב', כ"ד):
"... כי הענין האלקי איננו חל על האיש, אלא לפי הזדמנותו לו, אם מעט מעט, ואם הרבה - הרבה".
עוד לא איחרנו המועד, עוד אנו שליטים בגבולות אשר נקבעו לנו בביאה ראשונה אל ארץ זו בפ' מסעי. שמא נפסיק מלהתוכח, שמא נתאחד - כאיש אחד בלב אחד לקירוב המטרה המובטחת, המטרה הנכספת.
"יבחר לנו את נחלתנו, את גאון יעקב אשר אהב, סלה".
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
דיני קדימה בברכות
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
