(קה. 3+ עד קו. 8+)

חלק א – המשך סעודה שנמשכת לתוך השבת (דף ק)

הדעות שראינו שם –

            ר"י – הפסקה מוחלטת (עקירת שולחן וברכת המזון)

            שמואל – הפסקה קטנה (פורס מפה ומקדש)

            רי"ס – אין הפסקה כלל (ממשיך ואוכל ומקדש בסוף)

תלמידי רב חשבו כמו ר"י, ולכן ביקשו לדעת מתי נכנסת שבת כדי לעצור הסעודה – כר"י,

אמר להם רב המנונא – אין צורך להפסיק , אלא ההלכה כשמואל, ומספיק לפרוס מפה ולקדש.

למה? כיון שכששבת נכנסת אין לאכול ללא קידוש, זה קובע את סעודת שבת כסעודה עצמאית.

חלק ב – אכילה לפני הבדלה במוצ"ש

א. אסור להתחיל סעודה במוצ"ש לפני הבדלה.

            מים -
            רב ורבנן דבי רב אשי – מותר,
            רב הונא – אסור (ומי ששותה מסתכן באסכרה).

ב. להמשיך סעודה שהתחילו בשבת?

            חשבו שאסור,

כמו שלגבי קידוש, כך לגבי הבדלה, האיסור לאכול מפצל את הסעודה,
וממילא אסור לאכול את ההמשך עד שיעשה הבדלה, כי זה כמו התחלת אכילה לפני הבדלה.

            רב עמרם-רב – מותר,

להבדלה אינה קובעת, כי נחשב שהוא ממשיך את סעודת שבת, כי זה כבוד שבת.
אך דווקא באכילה (לחם), אך שתייה אסור, כי אינו נחשב המשך.
           

(קה. אחרי האמצע)

חלק ג – ברכת הקידוש ביום במקום בלילה

רב נחמן בי"צ – מי שלא קידש בלילה מקדש ביום.

                (כפי שמי שלא הבדיל במוצ"ש מבדיל בהמשך השבוע (עד יום שלישי).

קושיות רבינא:

1. 1.ברייתא – בליל שבת יש קדושה על הכוס, בשבת אין.

תשובה – הברייתא עוסקת בלכתחילה, ולא במצב הבדיעבד שלא קידש בלילה.

1. 2.ברייתא -
   a. אם מעבר לשני הקידושים, יש לו עוד יין לכבד סעודה, כבוד יום > כבוד לילה.

b. אם יש לו יין רק לקידוש אחד, קידוש (בלילה) > כבוד סעודה וקידוש ביום.

ואם יכול לומר ברכת קידוש ביום – שיעשה קידוש היום ביום וזה גם קצת כבוד יום!

תשובה – אכן יכול לקדש ביום, אך בכל זאת חביבה מצווה בשעתה,

אפילו שיפסיד מצוות כבוד היום.

כלומר: קידוש בלילה (בזמנו) > קידוש ביום + כבוד יום.                             

מקשה רבינא – האם אומרים חביבה מצווה בשעתה על חשבון מצווה נוספת?
והרי – אסור לאכול לפני הבדלה, אבל אומרת הברייתא שאם נכנס לביתו ואין לו יין גם לברכת המזון וגם להבדלה,
יאכל לפני הבדלה,
כוס ברכת המזון > מצוות הבדלה בשעתה!

תשובת ר"נ בי"צ -
בכניסת שבת – עדיף להקדים את הקידוש,
ביציאת שבת – עדיף לאחר את ההבדלה (כשיש סיבה לכך).

אגב, מאותה ברייתא למדים 8 הלכות (מכך שהדרך היחידה היא לעשות את שתי הברכות על אותו יין, ולא לעשות אחד אחרי השני):

1. i.למרות שהבדיל כבר בבי"כ מבדיל שוב על הכוב.
2. ii.חובה לברך ברכת המזון על הכוס.
3. iii.שתי הכוסות צריכות שיעור, ואין לו שיעור לשניהם (אך לא צריך לשתות את כל הכוס, מספיק שיטעם).
4. iv.צריך לטעום מהיין אחרי ההבדלה.
5. v.טעמו פגמו –

רב אשי – רק אם אחרי הטעימה אין שיעור.

גמרא ואמוראים – אפילו אם נשאר רביעית.

1. vi.אפילו שכבר אכל, יבדיל אחרי זה.
2. vii.אומר שתי קדושות (ברכת המסון והבדלה) על אותה כוס (כשאין ברירה).
3. viii.לפי הברייתא קודם נר ואז בשמים, אך לב"ה קודם בשמים.