ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
וְכַאֲשֶׁר מָצְאוּ שֶׁתַּכְלִית כָּל אֵלּוּ הָעִנְיָנִים — הִיא מְצִיאוּת הָאָדָם, הֻצְרַכְנוּ לַחְקֹר כְּמוֹ כֵן לָמָּה נִמְצָא הָאָדָם? וּמֶה הָיְתָה כַּוָּנַת יְצִירָתוֹ? וְכַאֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ לַחְקֹר בְּעִנְיָן זֶה, מָצְאוּ לָאָדָם פְּעָלִים• רַבִּים מְאֹד. שֶׁהֲרֵי כָּל מִינֵי בַּעֲלֵי חַיִּים וְהָאִילָנוֹת יֶשׁ לָהֶם פֹּעַל אֶחָד בִּלְבַד, אוֹ שְׁנֵי פְּעָלִים: כְּמוֹ שֶּׁאָנוּ רוֹאִים הַדְּקָלִים, שֶּׁאֵין לָהֶם פֹּעַל אֶלָּא לְהוֹצִיא הַתְּמָרִים, וְכֵן שְׁאָר הָאִילָנוֹת. וְכֵן הַחַיּוֹת: נִמְצָא מֵהֶם מִי שֶׁיֶּאֱרֹג בִּלְבַד, כְּמוֹ: הָעַכָּבִישׁ; וּמִי שֶׁיִּבְנֶה, כְּמוֹ: הַסְּנוּנִית (וְהִיא צִפּוֹר דְרוֹר הַמְקַנֶּנֶת בְּבָתִּים בִּזְמַן הַחֹם); וּמִי שֶׁיִּטְרֹף: כָּאַרְיֵה. אֲבָל הָאָדָם יַעֲשֶׂה מַעֲשִׂים רַבִּים מִשְׁתַּנִּים זֶה מִזֶּה. וְחָקְרוּ עָל כָּל פְּעוּלוֹתָיו, פֹּעַל פֹּעַל, לָדַעַת תַּכְלִית בְּרִיאָתוֹ מֵאֵלֶּה הַפְּעָלִים, וּמָצְאוּ — כִּי תַּכְלִיתוֹ פֹּעַל אֶחָד בִּלְבַד וּבִשְׁבִילוֹ נִבְרָא, וּשְׁאָר פְּעָלָיו הֵם רַק לְקַיֵּם עֲמִידָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיֻּשְׁלַם בּוֹ הַפֹּעַל הָאֶחָד הַהוּא. וְהַפֹּעַל הַזֶּה הוּא: לְצַיֵּר בְּנַפְשׁוֹ סוֹדוֹת הַמֻּשְׂכָּלוֹת וְלָדַעַת הָאֲמִתּוֹת כְּפִי מַה שֶׁהֵן עָלָיו. שֶׁהַדַּעַת נוֹתֶנֶת, שֶׁשָּׁוְא וָשֶׁקֶר לִהְיוֹת תַּכְלִית הָאָדָם לָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְלִבְעִילָה, אוֹ לִבְנוֹת קִיר — כִי כָל אֵלֶּה מִקְרִים הַמִּתְחַדְּשִׁים עָלָיו, לֹא יוֹסִיפוּ עַל כֹּחוֹ הַפְּנִינִיָּה•. וְעוֹד: שֶׁהוּא מִשְׁתַּתֵּף בַּזֶּה• עִם רֹב הַבְּרוּאִים. וְהַחָכְמָה — הִיא אֲשֶׁר תוֹסִיף עַל כֹּחוֹ הַפְּנִימִי וְתַעְתִּיק• אוֹתוֹ מִמַּעֲלַת בּוּז לְמַעֲלַת כָּבוֹד, שֶׁהֲרֵי הָיָה קֹדֶם בְּכֹחַ•, וְחָזַר• לִהְיוֹת אָדָם בְּפֹעַל. וְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיַּשְׂכִּיל וְיֵדַע — הוּא נֶחְשָׁב כַּבְּהֵמָה, וְלֹא נִבְדַּל מִשְּׁאָר מִינֵי הַחַיּוֹת אֶלָּא בַהִגָּיוֹן: רְצוֹנִי לוֹמַר: בַּהִגָּיוֹן שֶּׁהוּא מְצַיֵּר לְנַפְשׁוֹ הַמֻּשְׂכָּלוֹת. וְהַנִּכְבָּד שֶׁבַּמֻּשְׂכָּלוֹת — לְצַיֵּר לְנַפְשׁוֹ אַחְדוּת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְכֹל הַנִּלְוֶה לָעִנְיָן הַהוּא מֵהָאֱלֹהִיּוּת. שֶׁשְּׁאָר הַחָכְמוֹת אֵינָן אֶלָּא לְהַרְגִּילוֹ בָהֶן עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְדַעַת הַחָכְמָה הָאֱלֹהִית. וְהַדִּבּוּר בְּזֶה הָעִנְיָן עַד כַּלּוֹתוֹ יֶאֱרַך מְאֹד.
חורבן הנפש בתיקון הגוף
אֲבָל עִם צִיּוּר הַמֻּשְׂכָּלוֹת יִתְחַיֵּב לְהַרְחִיק רֹב הַתַּעֲנוּגִים הַגּוּפִיִּים. כִּי תְּחִלַּת הַשֵּׂכֶל יְצַיֵּר: שֶׁחֻרְבָּן הַנֶּפֶשׁ בְּתִקּוּן הַגּוּף, וְתִקּוּן הַנֶּפֶשׁ בְּחֻרְבָּן הַגּוּף. שֶׁהָאָדָם, כְּשֶׁיִּהְיֶה רוֹדֵף תַּאֲווֹת וּמַגְבִּיר הַמֻּרְגָּשׁוֹת עָל הַמֻּשְׂכָּלוֹת, וּמַעֲבִיד שִׂכְלוֹ לְתַאֲווֹתָיו, עַד שֶׁיַּחֲזֹר לִהְיוֹת כַּבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא תְּצַיֵּר לְנַפְשָׁהּ אֶלָּא הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה וְהַתַּשְׁמִישׁ — בּוֹ לֹא יִתְוַדַּע אָז הַכֹּחַ הָאֱלֹהִי, רוֹצֶה לוֹמַר: הַשֵּׂכֶל, וְיָשׁוּב אָז כְּאִלּוּ הוּא בִּרְיָה גְּזוּרָה שׂוֹחָה בְּתוֹךְ יַם הַהִיּוּלִי (וּפֵרוּשׁ יַם הִיּוּלִי – תֹהוּ).
___________________________________
פְּעָלִים – פעולות. הַפְּנִינִיָּה – עצמותי, כוחו הפנימי. מִשְׁתַּתֵּף בַּזֶּה – גם בעלי חיים אוכלים ושותים. תַעְתִּיק – תעביר. בְּכֹחַ – בפוטנציאל. וְחָזַר – והפך.
ביאורים
לאחר שלמדנו שתכלית כל העולם היא האדם, עולה ומתבקשת השאלה היסודית, מהי תכליתו של האדם, ולשם מה הוא נברא.
כאשר אנו עוסקים בשאלת התכלית של כל אחד מהברואים בעולם, תתבסס התשובה על מעשיו העיקריים של כל נברא. במילים אחרות, כדי להבין את תכליתו של בעל חיים מסוים, יש להסתכל בפעולותיו העיקריות ומתוכן להסיק מהי תכליתו ולשם מה הוא נברא. אבל אצל האדם זה שונה. פעולותיו של האדם מרובות ומגוונות, ולכן קשה מאד להסיק מתוך מעשיו מהי תכליתו. ריבוי פעולותיו של האדם מגלה לנו שיש לאדם תכלית עמוקה יותר, ושלמענה הוכשר האדם לכל מגוון פעולותיו. התבוננות מעמיקה על האדם, תתעסק בעיקר במה שמייחד אותו. נכון שפעולותיו של האדם רבות ומגוונות, אבל כל זמן שאינן מייחדות אותו, לא ניתן להגדירן כתכליתו. שהרי אם תכלית האדם היא לעשות מעשים שעושים גם בעלי החיים, הרי שאין לאדם ערך וחשיבות שאין לבעלי החיים, ואם כן מדוע הוא נברא. התבוננות זו על האדם אינה מותירה מקום לספק. המייחד את האדם בכל פעולותיו הוא הכוח השכלי. יכולת ההתבוננות השכלית של האדם, מאפשרת לו ליצור לעצמו חיים בעלי מדרגה ייחודית, השונים בצורה מהותית מחייו של הבעל חיים.
השיא הגבוה ביותר של השימוש בכוחו השכלי של האדם הוא הכוח לעסוק בענייני האלוהות. ענייני האלוהות הם העניינים העמוקים והגבוהים ביותר שיש בעולם, והם שונים מכל שאר ענייני השכל, שהרי הם אינם עוסקים בדברים מוגבלים. אחריות זו של האדם למלא את תכליתו ולעסוק בענייני האלוהות, מצריכה את האדם להתקדש ולהיטהר, ולהיות פנוי משקיעה בתאוות, וזאת כדי שיוכל להתרכז כראוי בעניינים נשגבים אלו.
הרחבות
התכלית - השכל או העבודה
וְלָדַעַת הָאֲמִתּוֹת... רוב גדולי ישראל כתבו כי תכלית האדם היא העבודה והדבקות באלוהים, ולא ההשגות השכליות. כך עולה מספר הכוזרי [מאמר א, מא-מג], מחובות הלבבות (עיין עין איה ברכות א עה), ממסילת ישרים ועוד. כסיוע לרמב"ם ניתן להביא את הגמרא הדנה מי גדול יותר התלמוד או המעשה, ושמסקנתה היא שהתלמוד גדול יותר [קידושין מ:]. בדרך זו כתב הרמח"ל: "השפעה אחת עליונה מכל ההשפעות... שהוא תכלית מה שאפשר שימצא... והוא התורה ... בהגיון ובהשכלה ..." [דרך ה' ד, ב], וכן כתב הרב קוק: "מציאות החכמה... היא מציאות יותר נחמדה ומעולה מכל מה שאפשר להחשב" [אורות התורה ב, א]. ואמנם ניתן לבאר ששתי התפיסות משלימות – הדבר הנשגב ביותר הוא החכמה, אולם חכמה זו נועדה לבוא לידי יישום בעולם המעשה, כך היא תתפתח ותתרחב בצורה השלמה ביותר, וכך העולם יתוקן ויהיה 'עולם של חכמה'. לכן, מחד, היעד שמוטל על העולם להשיג הוא שלמות העבודה (ולכן חלק זה הוא הדומיננטי בחיים, ולא קניית החכמות, ולכך תואם הטבע של רוב האנשים), אולם מאידך, כל זה נעשה בעבור האמת האלוהית, הלוא היא חכמת התורה, שתשלים את התפתחותה והתפשטותה בכל העולם.
חורבן הגוף
וְתִקּוּן הַנֶּפֶשׁ בְּחֻרְבָּן הַגּוּף. דברים אלו מתייחסים למצבנו בגלות ולא בארץ ישראל [' חתם סופר ' סוכה לו א, ועיין עוד אורות, אורות התחיה כז, מאמרי הראי"ה עמ' 406 אות ו].
שאלות לדיון
"וְהַפֹּעַל הַזֶּה הוּא, לְצַיֵּר בְּנַפְשׁוֹ סוֹדוֹת הַמֻּשְׂכָּלוֹת וְלָדַעַת הָאֲמִתּוֹת כְּפִי מַה שֶׁהֵן עָלָיו". ומה עם מצוות מעשיות? האם אין ערך כשלעצמו לפעולות ממשיות שנצטווינו עליהן בתורה?
"וְהַנִּכְבָּד שֶׁבַּמֻּשְׂכָּלוֹת, לְצַיֵּר לְנַפְשׁוֹ אַחְדוּת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא". אם זוהי התכלית, מדוע אם כן יש צורך ב'אומה שלמה' שתעבוד את האלוה'?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
