ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
וְכַאֲשֶׁר מָצְאוּ שֶׁתַּכְלִית כָּל אֵלּוּ הָעִנְיָנִים — הִיא מְצִיאוּת הָאָדָם, הֻצְרַכְנוּ לַחְקֹר כְּמוֹ כֵן לָמָּה נִמְצָא הָאָדָם? וּמֶה הָיְתָה כַּוָּנַת יְצִירָתוֹ? וְכַאֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ לַחְקֹר בְּעִנְיָן זֶה, מָצְאוּ לָאָדָם פְּעָלִים• רַבִּים מְאֹד. שֶׁהֲרֵי כָּל מִינֵי בַּעֲלֵי חַיִּים וְהָאִילָנוֹת יֶשׁ לָהֶם פֹּעַל אֶחָד בִּלְבַד, אוֹ שְׁנֵי פְּעָלִים: כְּמוֹ שֶּׁאָנוּ רוֹאִים הַדְּקָלִים, שֶּׁאֵין לָהֶם פֹּעַל אֶלָּא לְהוֹצִיא הַתְּמָרִים, וְכֵן שְׁאָר הָאִילָנוֹת. וְכֵן הַחַיּוֹת: נִמְצָא מֵהֶם מִי שֶׁיֶּאֱרֹג בִּלְבַד, כְּמוֹ: הָעַכָּבִישׁ; וּמִי שֶׁיִּבְנֶה, כְּמוֹ: הַסְּנוּנִית (וְהִיא צִפּוֹר דְרוֹר הַמְקַנֶּנֶת בְּבָתִּים בִּזְמַן הַחֹם); וּמִי שֶׁיִּטְרֹף: כָּאַרְיֵה. אֲבָל הָאָדָם יַעֲשֶׂה מַעֲשִׂים רַבִּים מִשְׁתַּנִּים זֶה מִזֶּה. וְחָקְרוּ עָל כָּל פְּעוּלוֹתָיו, פֹּעַל פֹּעַל, לָדַעַת תַּכְלִית בְּרִיאָתוֹ מֵאֵלֶּה הַפְּעָלִים, וּמָצְאוּ — כִּי תַּכְלִיתוֹ פֹּעַל אֶחָד בִּלְבַד וּבִשְׁבִילוֹ נִבְרָא, וּשְׁאָר פְּעָלָיו הֵם רַק לְקַיֵּם עֲמִידָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיֻּשְׁלַם בּוֹ הַפֹּעַל הָאֶחָד הַהוּא. וְהַפֹּעַל הַזֶּה הוּא: לְצַיֵּר בְּנַפְשׁוֹ סוֹדוֹת הַמֻּשְׂכָּלוֹת וְלָדַעַת הָאֲמִתּוֹת כְּפִי מַה שֶׁהֵן עָלָיו. שֶׁהַדַּעַת נוֹתֶנֶת, שֶׁשָּׁוְא וָשֶׁקֶר לִהְיוֹת תַּכְלִית הָאָדָם לָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְלִבְעִילָה, אוֹ לִבְנוֹת קִיר — כִי כָל אֵלֶּה מִקְרִים הַמִּתְחַדְּשִׁים עָלָיו, לֹא יוֹסִיפוּ עַל כֹּחוֹ הַפְּנִינִיָּה•. וְעוֹד: שֶׁהוּא מִשְׁתַּתֵּף בַּזֶּה• עִם רֹב הַבְּרוּאִים. וְהַחָכְמָה — הִיא אֲשֶׁר תוֹסִיף עַל כֹּחוֹ הַפְּנִימִי וְתַעְתִּיק• אוֹתוֹ מִמַּעֲלַת בּוּז לְמַעֲלַת כָּבוֹד, שֶׁהֲרֵי הָיָה קֹדֶם בְּכֹחַ•, וְחָזַר• לִהְיוֹת אָדָם בְּפֹעַל. וְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁיַּשְׂכִּיל וְיֵדַע — הוּא נֶחְשָׁב כַּבְּהֵמָה, וְלֹא נִבְדַּל מִשְּׁאָר מִינֵי הַחַיּוֹת אֶלָּא בַהִגָּיוֹן: רְצוֹנִי לוֹמַר: בַּהִגָּיוֹן שֶּׁהוּא מְצַיֵּר לְנַפְשׁוֹ הַמֻּשְׂכָּלוֹת. וְהַנִּכְבָּד שֶׁבַּמֻּשְׂכָּלוֹת — לְצַיֵּר לְנַפְשׁוֹ אַחְדוּת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְכֹל הַנִּלְוֶה לָעִנְיָן הַהוּא מֵהָאֱלֹהִיּוּת. שֶׁשְּׁאָר הַחָכְמוֹת אֵינָן אֶלָּא לְהַרְגִּילוֹ בָהֶן עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְדַעַת הַחָכְמָה הָאֱלֹהִית. וְהַדִּבּוּר בְּזֶה הָעִנְיָן עַד כַּלּוֹתוֹ יֶאֱרַך מְאֹד.
חורבן הנפש בתיקון הגוף
אֲבָל עִם צִיּוּר הַמֻּשְׂכָּלוֹת יִתְחַיֵּב לְהַרְחִיק רֹב הַתַּעֲנוּגִים הַגּוּפִיִּים. כִּי תְּחִלַּת הַשֵּׂכֶל יְצַיֵּר: שֶׁחֻרְבָּן הַנֶּפֶשׁ בְּתִקּוּן הַגּוּף, וְתִקּוּן הַנֶּפֶשׁ בְּחֻרְבָּן הַגּוּף. שֶׁהָאָדָם, כְּשֶׁיִּהְיֶה רוֹדֵף תַּאֲווֹת וּמַגְבִּיר הַמֻּרְגָּשׁוֹת עָל הַמֻּשְׂכָּלוֹת, וּמַעֲבִיד שִׂכְלוֹ לְתַאֲווֹתָיו, עַד שֶׁיַּחֲזֹר לִהְיוֹת כַּבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא תְּצַיֵּר לְנַפְשָׁהּ אֶלָּא הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה וְהַתַּשְׁמִישׁ — בּוֹ לֹא יִתְוַדַּע אָז הַכֹּחַ הָאֱלֹהִי, רוֹצֶה לוֹמַר: הַשֵּׂכֶל, וְיָשׁוּב אָז כְּאִלּוּ הוּא בִּרְיָה גְּזוּרָה שׂוֹחָה בְּתוֹךְ יַם הַהִיּוּלִי (וּפֵרוּשׁ יַם הִיּוּלִי – תֹהוּ).
___________________________________
פְּעָלִים – פעולות. הַפְּנִינִיָּה – עצמותי, כוחו הפנימי. מִשְׁתַּתֵּף בַּזֶּה – גם בעלי חיים אוכלים ושותים. תַעְתִּיק – תעביר. בְּכֹחַ – בפוטנציאל. וְחָזַר – והפך.
ביאורים
לאחר שלמדנו שתכלית כל העולם היא האדם, עולה ומתבקשת השאלה היסודית, מהי תכליתו של האדם, ולשם מה הוא נברא.
כאשר אנו עוסקים בשאלת התכלית של כל אחד מהברואים בעולם, תתבסס התשובה על מעשיו העיקריים של כל נברא. במילים אחרות, כדי להבין את תכליתו של בעל חיים מסוים, יש להסתכל בפעולותיו העיקריות ומתוכן להסיק מהי תכליתו ולשם מה הוא נברא. אבל אצל האדם זה שונה. פעולותיו של האדם מרובות ומגוונות, ולכן קשה מאד להסיק מתוך מעשיו מהי תכליתו. ריבוי פעולותיו של האדם מגלה לנו שיש לאדם תכלית עמוקה יותר, ושלמענה הוכשר האדם לכל מגוון פעולותיו. התבוננות מעמיקה על האדם, תתעסק בעיקר במה שמייחד אותו. נכון שפעולותיו של האדם רבות ומגוונות, אבל כל זמן שאינן מייחדות אותו, לא ניתן להגדירן כתכליתו. שהרי אם תכלית האדם היא לעשות מעשים שעושים גם בעלי החיים, הרי שאין לאדם ערך וחשיבות שאין לבעלי החיים, ואם כן מדוע הוא נברא. התבוננות זו על האדם אינה מותירה מקום לספק. המייחד את האדם בכל פעולותיו הוא הכוח השכלי. יכולת ההתבוננות השכלית של האדם, מאפשרת לו ליצור לעצמו חיים בעלי מדרגה ייחודית, השונים בצורה מהותית מחייו של הבעל חיים.
השיא הגבוה ביותר של השימוש בכוחו השכלי של האדם הוא הכוח לעסוק בענייני האלוהות. ענייני האלוהות הם העניינים העמוקים והגבוהים ביותר שיש בעולם, והם שונים מכל שאר ענייני השכל, שהרי הם אינם עוסקים בדברים מוגבלים. אחריות זו של האדם למלא את תכליתו ולעסוק בענייני האלוהות, מצריכה את האדם להתקדש ולהיטהר, ולהיות פנוי משקיעה בתאוות, וזאת כדי שיוכל להתרכז כראוי בעניינים נשגבים אלו.
הרחבות
התכלית - השכל או העבודה
וְלָדַעַת הָאֲמִתּוֹת... רוב גדולי ישראל כתבו כי תכלית האדם היא העבודה והדבקות באלוהים, ולא ההשגות השכליות. כך עולה מספר הכוזרי [מאמר א, מא-מג], מחובות הלבבות (עיין עין איה ברכות א עה), ממסילת ישרים ועוד. כסיוע לרמב"ם ניתן להביא את הגמרא הדנה מי גדול יותר התלמוד או המעשה, ושמסקנתה היא שהתלמוד גדול יותר [קידושין מ:]. בדרך זו כתב הרמח"ל: "השפעה אחת עליונה מכל ההשפעות... שהוא תכלית מה שאפשר שימצא... והוא התורה ... בהגיון ובהשכלה ..." [דרך ה' ד, ב], וכן כתב הרב קוק: "מציאות החכמה... היא מציאות יותר נחמדה ומעולה מכל מה שאפשר להחשב" [אורות התורה ב, א]. ואמנם ניתן לבאר ששתי התפיסות משלימות – הדבר הנשגב ביותר הוא החכמה, אולם חכמה זו נועדה לבוא לידי יישום בעולם המעשה, כך היא תתפתח ותתרחב בצורה השלמה ביותר, וכך העולם יתוקן ויהיה 'עולם של חכמה'. לכן, מחד, היעד שמוטל על העולם להשיג הוא שלמות העבודה (ולכן חלק זה הוא הדומיננטי בחיים, ולא קניית החכמות, ולכך תואם הטבע של רוב האנשים), אולם מאידך, כל זה נעשה בעבור האמת האלוהית, הלוא היא חכמת התורה, שתשלים את התפתחותה והתפשטותה בכל העולם.
חורבן הגוף
וְתִקּוּן הַנֶּפֶשׁ בְּחֻרְבָּן הַגּוּף. דברים אלו מתייחסים למצבנו בגלות ולא בארץ ישראל [' חתם סופר ' סוכה לו א, ועיין עוד אורות, אורות התחיה כז, מאמרי הראי"ה עמ' 406 אות ו].
שאלות לדיון
"וְהַפֹּעַל הַזֶּה הוּא, לְצַיֵּר בְּנַפְשׁוֹ סוֹדוֹת הַמֻּשְׂכָּלוֹת וְלָדַעַת הָאֲמִתּוֹת כְּפִי מַה שֶׁהֵן עָלָיו". ומה עם מצוות מעשיות? האם אין ערך כשלעצמו לפעולות ממשיות שנצטווינו עליהן בתורה?
"וְהַנִּכְבָּד שֶׁבַּמֻּשְׂכָּלוֹת, לְצַיֵּר לְנַפְשׁוֹ אַחְדוּת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא". אם זוהי התכלית, מדוע אם כן יש צורך ב'אומה שלמה' שתעבוד את האלוה'?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד אמונה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך לקשור את הסכך?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
מהי אמונה?
איך ללמוד גמרא?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
