ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
וּכְשֶׁתִּרְאֶה אוֹתָם בַּתַּלְמוּד מְעַיְּנִים וְחוֹלְקִים זֶה עַל זֶה בְּמַעֲרֶכֶת הָעִיּוּן, וּמְבִיאִין רְאָיוֹת עַל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַפֵּרוּשִׁים וְהַדּוֹמֶה לָהֶם, כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַּאֲמָר הַכָּתוּב: "פְּרִי עֵץ הָדָר": אוּלַי יִהְיֶה רִמּוֹנִים, אוֹ חֲבוּשִׁים, אוֹ זוּלָתָם? עַד שֶׁהֵבִיאוּ רְאָיָה עָלָיו מִמָּה שֶׁנֶּאֱמַר: "פְּרִי עֵץ הָדָר" וְאָמְרוּ: "עֵץ שֶׁטָּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוִין", וְאָמַר אַחֵר: "פְּרִי הָדָר בְּאִילָנוֹת מִשָּׁנָה לְשָׁנָה"•, וְאָמַר אַחֵר: "פְּרִי הָדָר עַל כָּל מָיִם"• — אֵלּוּ הָרְאָיוֹת לֹא הֱבִיאוּן מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁתַּבֵּשׁ עֲלֵיהֶם הָעִנְיָן•, עַד שֶׁנּוֹדַע לָהֶם מֵהָרְאָיוֹת הָאֵלֶּה, אֲבָל רָאִינוּ בְּלֹא סָפֵק, מִיהוֹשֻׁעַ עַד עַתָּה, שֶׁהָאֶתְרוֹג הָיוּ לוֹקְחִים עִם הַלּוּלָב בְּכָל שָׁנָה וְאֵין בּוֹ מַחֲלֹקֶת. אֲבָל חָקְרוּ עַל הָרֶמֶז הַנִּמְצָא בַכָּתוּב לְזֶה הַפֵּרוּשׁ הַמְקֻבָּל. וְכֵן הִיא רַאֲיָתָם עַל הַהֲדַס, וְרַאֲיָתָם עַל דִּינֵי אֲבָרִים בְּעֹנֶשׁ מָמוֹן•, וְהוּא מַה שֶׁחַיָּב מִי שֶׁהִשְׁחִית אֵבֶר מֵאֶבְרֵי חֲבֵרוֹ. וְרַאֲיָתָם גַּם כֵּן עַל בַּת אִישׁ כֹּהֵן הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, שֶׁהִיא — אֵשֶׁת אִישׁ, וְכָל הַדּוֹמֶה לְזֶה נוֹהֵג רַק עַל הָעִקָּר• הַזֶּה. וְזֶה עִנְיַן מַה שֶׁאָמְרוּ: "כְּלָלוֹתֶיהָ וּפְרָטוֹתֶיהָ", רָצוּ לוֹמַר: הָעִנְיָנִים שֶׁנּוּכַל לְהוֹצִיאָם בִּכְלָל וּפְרָט וּבִשְׁאָר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, וְהֵם מְקֻבָּלִים מִפִּי מֹשֶׁה מִסִּינַי.
על מה אומרים הלכה למשה מסיני
וְכֻלָּם, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מְקֻבָּלִים מִפִּי מֹשֶׁה, לֹא נֶאֱמַר בָּהֶם: 'הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי'. שֶׁאֵין לוֹמַר: "פְּרִי עֵץ הָדָר", הוּא: 'אֶתְרוֹג' — הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. אוֹ 'חוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ מְשַׁלֵּם מָמוֹן' — הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, שֶׁכְּבָר נִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁאֵלּוּ הַפֵּרוּשִׁים כֻּלָּם מִפִּי מֹשֶׁה, וְיֵשׁ לָהֶם רְמָזִים בַּמִּקְרָא, אוֹ יוֹצִיאוּ אוֹתָם בְּדֶרֶךְ מִדַּרְכֵי הַסְּבָרָא, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְעַל כֵּן: כָּל דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ רֶמֶז בַּמִּקְרָא, וְאֵינוֹ נִקְשָׁר בּוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאוֹ בְּדֶרֶךְ מִדַּרְכֵי הַסְּבָרָא — עָלָיו לְבַדּוֹ נֶאֱמַר: 'הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי'. וּבִשְׁבִיל זֶה, כְּשֶׁאָמַרְנוּ: "שִׁיעוּרִין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי" (ברכות מא ב), הִקְשׁוּ עָלֵינוּ וְאָמְרוּ: "מִפְּנֵי מַה אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהֵם הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי — וְהִנֵּה 'שִׁיעוּרִין' נִרְמַּז עֲלֵיהֶם בַּפָּסוּק, בְּאָמְרוֹ: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (דברים ח ח)?! תִהְיֶה הַתְּשׁוּבָה: שֶׁהִיא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וְאֵין לְשִׁיעוּרִין עִקָּר לְהוֹצִיא אוֹתָם מִמֶּנוּ בְּדֶרֶךְ סְבָרָא, וְאֵין לָהֶם רֶמֶז בְּכָל הַתּוֹרָה, אֲבָל נִסְמְכָה זֹאת הַמִּצְוָה לְזֶה הַפָּסוּק לְסִמָּן, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹדַע וְנִזְכַּר, וְאֵינוֹ מֵעִנְיָן הַכָּתוּב. וְזֶה עִנְיַן מַה שֶׁאָמְרוּ: "קְרַא אַסְמַכְתָּא בְּעַלְמָא•" (סוכה ו א), בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּזְכְּרוּהָ.
___________________________________
הָדָר בְּאִילָנוֹת - פרי האתרוג יכול להישאר על העץ עד לשנה הבאה. עַל כָּל מָיִם – האתרוג זקוק להשקיה בימות הקיץ. שֶׁנִּשְׁתַּבֵּשׁ עֲלֵיהֶם הָעִנְיָן – שנסתפק להם שאולי התורה לא התכוונה לאתרוג. בְּעֹנֶשׁ מָמוֹן – ולא עין תחת עין. עַל הָעִקָּר – על פי העקרון הנ"ל. קְרַא אַסְמַכְתָּא בְּעַלְמָא – הפסוק 'סמך' (רמז) בלבד.
ביאורים
למדנו שישנם הלכות שנדרשות בתלמוד מפסוקי התורה, שגם הם נמסרו למשה בסיני. לעומת זאת מצינו שחז"ל קוראים רק למספר הלכות בתלמוד שהם 'הלכה למשה מסיני'. מדבריהם משמע שרק את אלו קיבלנו בהר סיני. דבר זה מעורר תמיהה גדולה. איך יתכן שרק הלכות בודדות קיבלנו מסיני?! אלא שקיבלנו הלכות רבות בסיני שלא קרויות בפי חז"ל 'הלכה למשה מסיני'.
כדי להבין את ההבדל בין ההלכות שנקראות בתלמוד 'הלכה למשה מסיני', ובין אלו שלא נקראו כך צריך להבין שיש שני סוגי לימוד;
א. דרשה - לימוד זה הוא מפשוטו של הפסוק או מהבנה עמוקה במילים שהתורה בחרה להגדיר את המצווה. למשל התורה בחרה לציין שאתרוג הוא 'פרי עץ הדר'. מילים אלו אינם מובנות כשלעצמם. הם דורשות הסבר והבהרה למה בדיוק התורה התכוונה. הלימוד של חכמים שמשמעות הכתוב 'פרי הדר באילנו משנה לשנה' מנסות לקלוע לעומק הבנת התורה בכתוב זה. הפירוש של הפסוק נמסר לנו בהר סיני. כל חכמי ישראל יודעים שהפירוש של המילים הללו הוא אתרוג. התורה נתנה לחכמים כלים לדרוש וללמוד זאת ממה שכתבה. לכן לא תתכן מחלוקת על המסקנה אלא רק על הדרך שממנו ניתן לדרוש את הפסוק. הרמב"ם מחדש שרק על מצוות אלו נאמר "כָּל הַתּוֹרָה נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֶיהָ וּפְרָטוֹתֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ מִסִּינַי" . דהיינו שההלכה נמסרה וכן ניתנו הכלים, שהם י"ג מידות, כלל ופרט ועוד, כדי לדרוש את ההלכה מתוך הכתוב.
ב. אסמכתא - יש הלכות שלא ניתנו להדרש. הלכות שנמסרו למשה רבנו בהר סיני אך אין שום פסוק בתורה שנוכל ללמוד מפשוטו או ממשמעותו את ההלכה. אך יתכן לימוד מסוג 'אסמכתא'. זהו אינו לימוד ישיר מהפסוק אלא יש בפסוק מין רמז לנושא של ההלכה. שיעורים, למשל, השיעור המינימלי של מאכל אסור שאדם צריך לאכול כדי לעבור על איסור אכילה, הוא כזית. כל שיעורים אלו הם הלכה למשה מסיני, אבל חז"ל הסמיכו אותם על הפסוק "ארץ חטה ושעורה..." הפסוק אינו מתייחס כלל לשיעורים וכן לא יכולים היינו לדעת איזה שיעור משתייך לאיזה דין. ברור שהנושא מסתמך על המסורת, חז"ל רצו להקל על זכרוננו, ולכן הסמיכו העניין על הפסוק. להלכות אלו קראו חז"ל 'הלכה למשה מסיני' מכיוון שהמקור היחידי שיש לנו לדעת שזו ההלכה היא רק המסורת, שלא כמו הלכות שנמסרו למשה בסיני אך ניתן ללמדם גם ממשמעות הפסוק.
הרחבות
מידות שהתורה נדרשת בהן
שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת. שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן הן שלושה עשר אופנים של דרישת הכתוב, שעל ידיהם לומדים חכמים מהתורה שבכתב דינים שאינם כתובים בה במפורש. המידות מוזכרות בברייתא דר' ישמעאל הנאמרת לפני תפילת שחרית. חלקן שייכות רק כשישנה מסורת מרב לתלמיד, כגון 'גזירה שווה', שמשמעותה השוואה בין מילים זהות המוזכרות בפסוקים שונים, וחלקן יכולות להידרש על ידי כל תלמיד חכם גם ללא מסורת שקדמה לו, כגון 'קל וחומר'. הרב גדליה נדל , מתלמידי ה'חזון איש', הסביר שההבדל נעוץ בכך שמידת 'גזירה שווה' דורשת דיוק רב בהבנת הכתוב, ולא בכל הדורות ידעו לדקדק עד כדי כך שיהיה אפשר לדרוש את המילים ולהשוותן זו לזו בצורה מדויקת, ולכן רק דרשה שעברה במסורת מתקבלת, לעומת זאת 'קל וחומר' היא מידה המבוססת על ההיגיון והיגיון קיים בכל דור [בתורתו של ר' גדליה עמודים 24-25]. ישנם שיטות נוספות למניין המידות, כגון המניין של ר' אליעזר בן ר' יוסי הגלילי שיש בו ל"ב מידות [ילקוט שמעוני כ], אך השיטה המקובלת ביותר היא שיטתו של ר' ישמעאל שהזכרנו לעיל.
מהי אסמכתא?
קְרַא אַסְמַכְתָּא בְּעַלְמָא . הרמב"ם והריטב"א נחלקו במושג אסמכתא. לפי הרמב"ם הכוונה היא למה שנסמך על ידי חכמים לפסוק, אפילו אם מדובר ב'הלכה למשה מסיני', אך לריטב"א [ר"ה טז.] הכוונה לרובד נוסף שה' הסמיך בתוך הפסוק, וכוונת התורה לומר שאין זה דין מהתורה אלא הוא מסור בידי חכמים לקבוע אותו אם ירצו.
שאלות לדיון
מדוע לא נכתב הכול בתורה? למה יש צורך להלכות שיעברו בתור 'הלכה למשה מסיני'?
"אֲבָל רָאִינוּ בְּלֹא סָפֵק, מִיהוֹשֻׁעַ עַד עַתָּה...". לאור קביעה זו, מה ניתן להסיק על חשיבות המנהגים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
