ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(קיד. במשנה – קטו. 8+)
חלק א - סדר הברכות בקידוש
משנה + ברייתא:
ב"ש – יום, יין
- 1.שהיום גורם ליין שיבוא.
- 2.היום נכנס קודם.
בגמרא בהמשך – כמה שיותר להקדים עדיף).
ב"ה – יין, יום
- 1.בלי יין אין קידוש.
- 2.היין תדיר.
והלכה כב"ה.
למה נצרך, הרי יצאה בת קול שהלכה כמותם?
- 1.לפני הבת קול.
- 2.כרי' יהושע שאין משגיחין בבת קול.
(קיד. משנה שנייה)
חלק ב – כרפס ומרור
עקרונית עדיף שיאכל ירק אחד לכרפס וירק אחר למרור, ולכתחילה צריך שהמרור יהיה אחרי המצה ולא בזמן הכרפס.
אבל, אם אוכל לשניהם את אותו ירק - האם יצא בראשון (בכרפס) גם במרור (אפילו שלא התכוון)? תלוי האם מצוות צריכות כוונה.
ביאור המשנה –
"הביאו לפניו" את השולחן (תוס'), עושה שני דברים:
- 1.כרפס – "מטבל בחזרת" = מקיים את מצוות טיבול בחזרת, כדי להתמיה התינוקות (בעצם האכילה, בטיבול).
"עד שיגיע לפרפרת הפת" – עד שיגיע לשלב הבא שזה אכילת המרור שהיא "פרפרת הפת". - 2.מרור – "הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת" (תוס' – הכל היה לפניו בתחילת הסדר, אך מסלקים השולחן ומחזירים).
המחלוקת:
| ר"ל – מצוות צריכות כוונה | מצוות לא צריכות כוונה |
במשנה – מביאים לפני פעמיים, פעם בשביל כרפס ופעם בשביל מרור, ובשניהם מטבל. | הראשון לשם כרפס (היכר) | מטבל פעמיים בשביל יותר היכר לתינוקות, הראשון מרור, השני היכר,
|
למה המשנה דיברה שבשניהם השתמש במרור? | להשמיע שאפילו שהראשון מרור – לא יצא. | למה לסבך את המקרה שיצא ידי חובה בראשון? הרי המשנה יכלה לדבר על שהראשון ירק אחר, ולהתמקד בחידוש שצריך שני טיבולים? תשובה – היינו חושבים שאם יש לו רק חזרת, עדיף שידלג על הטיבול הראשון כדי לא לצאת ידי חובת מרור לפני המצה. קמ"ל שבכ"ז מטבל ויוצא במרור לפני הזמן. |
בברייתות | 2. רי"ס – למרות שאת הכרפס עשה עם חזרת, מצווה להביא שוב חזרת בשביל מרור. "מצווה" – משמע חובה של ממש, ולא רק להיכר התינוקות. | 1. "אכלן בלא מתכוון – יצא". |
מתי מברך ומתי עדיף שיצא ידי מרור? (קיד: 6-) אדמה – על הראשון, וכולל גם את השני. מרור – לפני האכילה שבה יותא ידי חובת מרור. | הדיון בגמרא: רב הונא – יברך מרור על השני. רב חסדא – לכתחילה עדיף שיכוון לצאת במרור בראשון ושם יברך. | בראשון. |
(קיד: שליש תחתון עד 6-)
חלק ג – שני תבשילים
שני התבשילים הם זכר לקרבן פסח וקרבן חגיגה (כדי שהפסח יאכל על השובע).
עד כמה צריך שיהיו דומים להם?
- A.האם דווקא בשר?
רב הונא – לא חייבים בשר, אלא אפילו סלק ואורז.
- 1.רבא רצה דווקא את זה, כיון שזאת הדוגמא שהביא רב הונא.
- 2.מכאן שלא חוששים לרי"ח בן נורי שאורז מין דגן הוא ונחשב חמץ.
רב יוסף – דווקא שני מיני בשר (כמו הקרבנות).
- B.האם ממש שני תבשילים נפרדים?
רב הונא ורב יוסף – משמע שנפרדים לגמרי.
חזקיה ורבינא – גם כשנעשו יחד –
חזקיה – דג וביצה שעליו.
רבינא – עצם עם בשר + רוטב שעליו.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
בריאת העולם של פסח
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
