ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְאִם יֹאמַר אִישׁ: הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים שׁוֹטֶה וּכְסִיל, וְהוּא שׁוֹקֵט בָּעוֹלָם, לֹא יִיגַע בָּהּ, וַאֲחֵרִים עוֹבְדִים אוֹתוֹ וּמִתְעַסְּקִים בַּעֲסָקָיו; וְאֶפְשָׁר שֶּׁיִּהְיֶה הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲסָקָיו• אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן?! — וְאֵין הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר יַחְשֹׁב הַחוֹשֵׁב. שֶׁמְּנוּחַת הַכְּסִיל הַהוּא, כְּמוֹ כֵן עוֹבֶדֶת וּמְכִינָה הַטּוֹב הַהוּא לָאִישׁ אֲשֶׁר חָפֵץ הַבּוֹרֵא לְתִתּוֹ לוֹ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא נָח בְּרֹב מָמוֹנוֹ אוֹ רְכוּשׁוֹ — יְצַוֶּה לַעֲבָדָיו לִבְנוֹת אַרְמוֹן כְּלִיל יֹפִי, וְלִנְטֹעַ כֶּרֶם חָשׁוּב, כְּמוֹ שֶׁיַּעֲשׂוּ הַמְּלָכִים וְכָל הַדּוֹמֶה לָהֶם. וְאֶפְשָׁר שֶּׁיִּהְיֶה הָאַרְמוֹן הַהוּא מְזֻמָּן לְאִישׁ חָסִיד, יָבוֹא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וְיֶחֱסֶה יוֹם אֶחָד בְּצֵל קִיר מִן הַקִּירוֹת הָהֵם, וְיִהְיֶה לוֹ סִבָּה לְהִנָּצֵל מִמָּוֶת. כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ" (איוב כז יז). אוֹ יִקְחוּ מִן הַכֶּרֶם הַהוּא כּוֹס יָיִן יוֹם אֶחָד, לַעֲשׂוֹת מִמֶּנוּ צֳרִי הַנִּקְרָא: תַּרְיָאקָה, וִימַלֵּט בּוֹ מִן הַמָּוֶת אִישׁ תָמִים וְשָׁלֵם אֲשֶׁר נְשָׁכוֹ הָאֶפְעֶה. וְכֵן מִנְהָג הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְחָכְמָתוֹ אֲשֶׁר בָּהּ הֶעֱבִיד הַטֶּבַע: "עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן" (על פי ישעיה כה א). וְזֶה הָעִנְיָן בֵּאֲרוּהוּ חֲכָמִים, עֲלֵיהֶם הֲשָׁלוֹם. אָמְרוּ: כִּי בֶּן זוֹמָא הָיָה עוֹמֵד עַל הַר הַבַּיִת, וְהָיָה רוֹאֶה יִשְׂרָאֵל הָעוֹלִים לַחַג וְאוֹמֵר: "בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא כָּל אֵלֶּה לְשָׁרְתֵנִי" (ברכות נח א) — כִּי הָיָה עָלָיו הֲשָׁלוֹם יָחִיד בְּדוֹרוֹ.
___________________________________
הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲסָקָיו – העובד להצלחת עסקי הכסיל.
ביאורים
השאלה שבה עסק הרמב"ם לעיל, שאלת התועלת שישנה לקב"ה בבני האדם המשועבדים לעולם הזה, היא שאלה מורכבת מאוד, שהרי היא מהווה ניסיון להבין בכלים שכליים-אנושיים את מעשיו ורצונו של בורא עולם.
הדוגמה הבולטת לכך, היא התשובה שנתן הרמב"ם לשאלת התועלת שבמעשיהם של אלה הרחוקים מקשר לבורא. הרמב"ם ענה שישנה תועלת בכך שאותם אנשים מסייעים לאלה שעובדים את הבורא ומכוונים לכך, והם מקדמים את העולם עבורם. אולם, כבני אדם קשה לנו להבין דבר כזה, שהרי ישנם אנשים רבים המשועבדים למלך או כל בעל שררה אחר ומכוונים לרצונו שאינו מכוון כלל לרצון ה', ואם כן מהי התועלת במעשיהם של כל אלה?
כדי להבין את התשובה לשאלה זו יש לחזור לדבר שבו פתחנו. ההבנה שישנו פער גדול כל כך בין ההבנה האלוהית להבנה האנושית, נותנת לאדם יכולת להבין שייתכן שלמרות שישנם כאלה שעובדים ופועלים שנים רבות למען דבר הנראה מרוחק מעבודת ה', התועלת במעשיהם תהיה דווקא מאירועים הנראים צדדיים, שבהם תהיה למעשיהם תועלת המחוברת לבני האדם העושים את רצון הבורא, אפילו אם דברים אלו קרו בלי שהם התכוונו לכך.
הרחבות
כסיל נח כסיל עובד וטורח
יְצַוֶּה לַעֲבָדָיו. הרמב"ם מסביר שיש אדם המפתח את העולם בכוחות עצמו, ויש אדם שעבדיו יעשו זאת עבורו. דברים אלו יכולים לעורר תחושה של חוסר צדק. אולם, יש לדעת שגם בדברים אלו הנוגעים לתפקידו של האדם בעולם, כל אחד מקבל לפי המגיע לו ולפי הראוי לו, והכול מחושב בצדק ובמשפט. גם כאשר יש צורך במילוי תפקיד מסוים, יד ה' לא תקצר, וביכולתו להביא תכלית מסוימת בדרך קלה או בדרך המלאה צער ומאמץ. בכל מקום ומקום ה' בוחר כיצד להביא את הדברים לפי הראוי לאותו מקרה. וכך הסביר זאת הרמח"ל בדרך ה' [ב, ג]: "ואולם צריך שתדע, שהמקרים הקורים לבני האדם יש בהם שני מינים, האחד - מקרים תכליתיים, והשני - אמצעיים. והוא כעניין, אודך ה' כי אנפת בי, שפירשו ז"ל, שנשברה רגל פרתו ונפלה ומצא סימא (אוצר) תחתיה... וגם אמצעיים אלה אפשר שיהיו לצורך עצמו של האדם שיקרו לו, ואפשר שיהיו לצורך זולתו, לשתבוא על ידי זה טובה או רעה לזולתו. ואמנם החכמה העליונה כמו שתשער העניינים שראוי שיגיעו לאדם, תשער גם כן האמצעיים שעל ידם יגיעו לו, עד שימצא הכול נגזר בתכלית הדקדוק למה שהוא היותר טוב באמת".
שאלות לדיון
בשל דברי הרמב"ם, מהו היחס הראוי לעם הארץ?
מדוע אין בדברי בן זומא חשש התנשאות חס ושלום?
השתתפו עכשיו בדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
