ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְאִם יֹאמַר אִישׁ: הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים שׁוֹטֶה וּכְסִיל, וְהוּא שׁוֹקֵט בָּעוֹלָם, לֹא יִיגַע בָּהּ, וַאֲחֵרִים עוֹבְדִים אוֹתוֹ וּמִתְעַסְּקִים בַּעֲסָקָיו; וְאֶפְשָׁר שֶּׁיִּהְיֶה הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲסָקָיו• אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן?! — וְאֵין הַדָּבָר כַּאֲשֶׁר יַחְשֹׁב הַחוֹשֵׁב. שֶׁמְּנוּחַת הַכְּסִיל הַהוּא, כְּמוֹ כֵן עוֹבֶדֶת וּמְכִינָה הַטּוֹב הַהוּא לָאִישׁ אֲשֶׁר חָפֵץ הַבּוֹרֵא לְתִתּוֹ לוֹ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא נָח בְּרֹב מָמוֹנוֹ אוֹ רְכוּשׁוֹ — יְצַוֶּה לַעֲבָדָיו לִבְנוֹת אַרְמוֹן כְּלִיל יֹפִי, וְלִנְטֹעַ כֶּרֶם חָשׁוּב, כְּמוֹ שֶׁיַּעֲשׂוּ הַמְּלָכִים וְכָל הַדּוֹמֶה לָהֶם. וְאֶפְשָׁר שֶּׁיִּהְיֶה הָאַרְמוֹן הַהוּא מְזֻמָּן לְאִישׁ חָסִיד, יָבוֹא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וְיֶחֱסֶה יוֹם אֶחָד בְּצֵל קִיר מִן הַקִּירוֹת הָהֵם, וְיִהְיֶה לוֹ סִבָּה לְהִנָּצֵל מִמָּוֶת. כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ" (איוב כז יז). אוֹ יִקְחוּ מִן הַכֶּרֶם הַהוּא כּוֹס יָיִן יוֹם אֶחָד, לַעֲשׂוֹת מִמֶּנוּ צֳרִי הַנִּקְרָא: תַּרְיָאקָה, וִימַלֵּט בּוֹ מִן הַמָּוֶת אִישׁ תָמִים וְשָׁלֵם אֲשֶׁר נְשָׁכוֹ הָאֶפְעֶה. וְכֵן מִנְהָג הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְחָכְמָתוֹ אֲשֶׁר בָּהּ הֶעֱבִיד הַטֶּבַע: "עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן" (על פי ישעיה כה א). וְזֶה הָעִנְיָן בֵּאֲרוּהוּ חֲכָמִים, עֲלֵיהֶם הֲשָׁלוֹם. אָמְרוּ: כִּי בֶּן זוֹמָא הָיָה עוֹמֵד עַל הַר הַבַּיִת, וְהָיָה רוֹאֶה יִשְׂרָאֵל הָעוֹלִים לַחַג וְאוֹמֵר: "בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא כָּל אֵלֶּה לְשָׁרְתֵנִי" (ברכות נח א) — כִּי הָיָה עָלָיו הֲשָׁלוֹם יָחִיד בְּדוֹרוֹ.
___________________________________
הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּעֲסָקָיו – העובד להצלחת עסקי הכסיל.
ביאורים
השאלה שבה עסק הרמב"ם לעיל, שאלת התועלת שישנה לקב"ה בבני האדם המשועבדים לעולם הזה, היא שאלה מורכבת מאוד, שהרי היא מהווה ניסיון להבין בכלים שכליים-אנושיים את מעשיו ורצונו של בורא עולם.
הדוגמה הבולטת לכך, היא התשובה שנתן הרמב"ם לשאלת התועלת שבמעשיהם של אלה הרחוקים מקשר לבורא. הרמב"ם ענה שישנה תועלת בכך שאותם אנשים מסייעים לאלה שעובדים את הבורא ומכוונים לכך, והם מקדמים את העולם עבורם. אולם, כבני אדם קשה לנו להבין דבר כזה, שהרי ישנם אנשים רבים המשועבדים למלך או כל בעל שררה אחר ומכוונים לרצונו שאינו מכוון כלל לרצון ה', ואם כן מהי התועלת במעשיהם של כל אלה?
כדי להבין את התשובה לשאלה זו יש לחזור לדבר שבו פתחנו. ההבנה שישנו פער גדול כל כך בין ההבנה האלוהית להבנה האנושית, נותנת לאדם יכולת להבין שייתכן שלמרות שישנם כאלה שעובדים ופועלים שנים רבות למען דבר הנראה מרוחק מעבודת ה', התועלת במעשיהם תהיה דווקא מאירועים הנראים צדדיים, שבהם תהיה למעשיהם תועלת המחוברת לבני האדם העושים את רצון הבורא, אפילו אם דברים אלו קרו בלי שהם התכוונו לכך.
הרחבות
כסיל נח כסיל עובד וטורח
יְצַוֶּה לַעֲבָדָיו. הרמב"ם מסביר שיש אדם המפתח את העולם בכוחות עצמו, ויש אדם שעבדיו יעשו זאת עבורו. דברים אלו יכולים לעורר תחושה של חוסר צדק. אולם, יש לדעת שגם בדברים אלו הנוגעים לתפקידו של האדם בעולם, כל אחד מקבל לפי המגיע לו ולפי הראוי לו, והכול מחושב בצדק ובמשפט. גם כאשר יש צורך במילוי תפקיד מסוים, יד ה' לא תקצר, וביכולתו להביא תכלית מסוימת בדרך קלה או בדרך המלאה צער ומאמץ. בכל מקום ומקום ה' בוחר כיצד להביא את הדברים לפי הראוי לאותו מקרה. וכך הסביר זאת הרמח"ל בדרך ה' [ב, ג]: "ואולם צריך שתדע, שהמקרים הקורים לבני האדם יש בהם שני מינים, האחד - מקרים תכליתיים, והשני - אמצעיים. והוא כעניין, אודך ה' כי אנפת בי, שפירשו ז"ל, שנשברה רגל פרתו ונפלה ומצא סימא (אוצר) תחתיה... וגם אמצעיים אלה אפשר שיהיו לצורך עצמו של האדם שיקרו לו, ואפשר שיהיו לצורך זולתו, לשתבוא על ידי זה טובה או רעה לזולתו. ואמנם החכמה העליונה כמו שתשער העניינים שראוי שיגיעו לאדם, תשער גם כן האמצעיים שעל ידם יגיעו לו, עד שימצא הכול נגזר בתכלית הדקדוק למה שהוא היותר טוב באמת".
שאלות לדיון
בשל דברי הרמב"ם, מהו היחס הראוי לעם הארץ?
מדוע אין בדברי בן זומא חשש התנשאות חס ושלום?
השתתפו עכשיו בדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
