ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
והנה, דפיקות בדלת. בעל הבית קופץ בחרדה ממיטתו – מה קרה? מי דופק בשעה כה מאוחרת?
הוא רץ במהירות לפתח, ופותח את דלת הכניסה. לחרדתו ולהפתעתו, מעבר לדלת ממתין לו חמיו בפנים לחוצות וחמורות סבר. ליבו מחסיר פעימה. מי יודע – איזו בשורת איוב בפיו?
חמיו מניח את ידו על כתפו, ואומר במהירות: "תזדרז, עלינו לברוח מיד מהעיר. עם שחר, אלוקים הולך להשמיד את העיר הזאת".
'מה'? בעל הבית מסתכל בחמיו, כאילו נפל מהירח. 'השתגעת? תירגע! מאיפה לקחת את השטויות האלה?
'לא השתגעתי, אני רציני', עונה חמיו, 'קיבלתי מידע מהימן שכך עתיד לקרות'.
'תירגע, תירגע', עונה החתן, ופורץ בצחוק מתגלגל, 'כבר נלחצתי מהדפיקות באמצע הלילה. אל תדאג, אלוקים לא מעניש אנשים בלי להזהיר אותם. הרי נוח בנה את התיבה 120 שנה לפני המבול, כדי להזהיר את העולם. אם אלוקים היה רוצה להעניש אותנו, הוא היה שולח לנו אות אזהרה מראש. תסתכל סביב, כל אנשי העיר נמים את שנתם, ואיש לא קיבל אזהרה על המהפכה הצפויה. אני חוזר לישון'...
דו – שיח דומה לזה, אכן התרחש בסדום בליל חורבנה, בין לוט וחתניו. אך למרבה ההפתעה, עם שחר נהפכו כל ערי הככר, ושאלת חתני לוט נותרה תלויה באוויר – היכן הוזהרו אנשי סדום וסביבתה על העונש הצפוי להם?
התשובה נעוצה בהבנת שורשי חטא סדום. סדום וסביבתה מתוארים בתורה כמקום הפורה ביותר בארץ. לפיכך, לוט נושא את עיניו ובוחר בה – "כגן ה' כארץ מצריים". ואכן, עד היום ים המלח הוא הימה הגדולה ביותר בארץ. בלי המלח, שהתווסף בזמן המהפכה, יש לאיזור את פוטנציאל העושר הגדול ביותר.
אמרו אנשי סדום לעצמם, אם נכניס אורחים ונגמול חסדים, יבואו אלינו כל חלכאי ונדכאי העולם, ואנו נקרוס כלכלית. וכך, בניתוח כלכלי מפוכח החליטו להבריח את העניים במגוון שיטות אכזריות. (נשמע מוכר מהצעות דומות, שעולות חדשות לבקרים בדיונים על תקציב המדינה?)
כאנטי תזה לדרכם, ניצב אברהם אבינו. אברהם אבינו הולך ומתעשר ו... מכניס אורחים. אומר אברהם – דווקא מתוך שאגמול חסדים, ה' יעזור לי, ואני אהפוך לסיפור הצלחה כלכלי.
כך ניצבים להם זה מול זה, שני הטייקונים.. אברהם ולהבדיל - סדום.
אך בשלב מסוים, חמדו מלכי כל העולם את עושרה של סדום, והם באים לכובשה וליטול את רכושה. אנשי בכיכר, שדאגו כל העת רק לעצמם, נשארים לבד (כשכל עמי האזור נופלים בידי האויבים בזה אחר זה), והם וכל רכושם נופלים בידי אויביהם.
רק איש אחד קם להצילם. אברהם נלחם, ומשיב אותם ואת כל רכושם. כעת, הוא מנצל את ההזדמנות להזהיר את אנשי סדום מפני הגורל הצפוי להם אם ימשיכו בדרכם.
"תן לי הנפש והרכוש קח לך", מציע מלך סדום, החרד מקריסת האג'נדה הכלכלית של אנשי הככר. אם יקבל אברהם את הצעתו, יוכל לטעון בעיתונים המקומיים, שאברהם הוא כמו כולם, דואג לאינטרסים הכלכליים שלו.
אך אברהם, שמפרעה ומאבימלך ידע לקבל מתנות, נזהר מהמוקש שהטמין לו מלך סדום. אברהם ממלא את השליחות האלוקית שהוטלה עליו בידי בורא עולם, ומזהיר את אנשי סדום – "... אם אקח מכל אשר לך, ולא תאמר אני העשרתי את אברם". העושר תלוי בבורא עולם. החסד יהפוך אותי לעשיר. ראו אנשי סדום, אני דואג לנערים שבאו איתי, אני נותן מעשר למלכיצדק הכהן, ולעצמי איני לוקח מאומה, ובכל זאת אהיה עשיר.
אנשי סדום לא הקשיבו לאזהרה. חזרו לעירם, וחזרו לסורם, והתשובה ניתנה עם שחר...
בתקווה שנפיק אנחנו את הלקחים!
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד אמונה?
תהיו חמים!
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
