ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
א. מעיקר הדין יש להמתין שש שעות מלאות, אם רוצה לאכול חלב אחרי בשר.
ב. יש נוהגים שלא להמתין שש שעות מלאות אלא רוב שש או שלש שעות או שעה, ואף על פי שראוי להחמיר, יש על מי לסמוך.
ג. יש מקרים בהם אין צורך להמתין שש שעות, כגון חולה שרפואתו בחלב, או נערים חלשים שצריכים חלב על מנת להתחזק וכדומה.
המתנה בין בשר לחלב
בגמרא מסופר שמר עוקבא אמר על עצמו שהוא 'חומץ בן יין' לגבי אביו, לפי שאביו המתין אחרי אכילת בשר יום שלם ורק אחר כך אכל גבינה, ואילו הוא המתין רק מסעודה לסעודה.
הראשונים חלוקים מהו מסעודה לסעודה:
1. עקירת שולחן- כמה ראשונים סוברים שאחר שבירך ברכת המזון והוריד מהשולחן את המאכלים הבשריים, לא צריך להמתין עוד אלא יכול מיד לאכול חלבי, מפני שברכת המזון היא סוף הסעודה ומה שאחריה נחשב סעודה חדשה.
2. סעודת שחרית לסעודת ערבית - לעומתם, ראשונים רבים סוברים שיש להמתין שש שעות. שיעור זה הוא כמו השיעור שבין סעודת שחרית לסעודת ערבית באופן שהיה מצוי בד"כ1.
הכרעת רוב הפוסקים להמתין שש שעות שלמות וכך ראוי לנהוג לכתחילה2. אמנם מי שמנהג אבותיו בזה שונה יש לו על מי לסמוך לפי שמצאנו בזה עוד שלש שיטות.
- המתנת שעה אחת: כמה ראשונים כתבו לעשות פשרה בין שתי השיטות בהסבר מהו 'מסעודה לסעודה', הפשרה היא שלא לאכול מיד אלא להמתין שעה. רמ"א הביא דעה זו בהלכה3.
- המתנת שלש שעות: מנהג חלק מהיהודים יוצאי גרמניה להמתין רק שלש שעות. בפוסקים הובא לימוד זכות עליהם, שסברו שחשבון השעות הוא לפי שעות זמניות, לכן בחורף שהימים קצרים ממתינים פחות והשוו בזה את הקיץ לחורף וכך הגיעו להמתנת שלש שעות4.
- המתנת רוב שעה שישית: יש שנהגו להמתין רק חמש שעות ורוב השעה השישית ולא כולה. מקורם הוא במאירי שכתב שצריך לשהות 'שש שעות או חמש'. ויש שרצו לדקדק כן גם ברמב"ם5.
מתי אין צורך להמתין שש שעות
למרות האמור לעיל, מצאנו כמה מקרים בהם אין צורך להמתין שש שעות:
1. חולה- בשו"ת חתם סופר כתב שחולה שרפואתו היא בשתיית 'מי חלב', אין צריך להמתין שש שעות אלא יברך ברכת המזון ואחר שעה ישתה ובערוך השולחן הוסיף שאף נערים כחושים שצריכים לשתות חלב על מנת להתחזק מספיק להם להמתין שעה2.
2. לועס לתינוק - הסיבה שממתינים שש שעות נתונה במחלוקת, יש אומרים מאחר ובשר נשאר בשיניים עד שש שעות, ויש אומרים שהטעם נמשך בפה שש שעות. אחת הנפקא מינות למחלוקת זו היא במי שלועס בשר כדי לרכך אותו לתינוק, שמאחר ולא בלע אותו אין לחשוש לטעם, אבל לבשר בין השיניים יש לחשוש.
למעשה פסק השו"ע לחשוש לשני הטעמים ולכן להחמיר גם בלועס לתינוק. אולם, הפתחי תשובה כתב שאם לעס תבשיל בשרי (ולא בשר ממש) לא צריך להמתין שהרי אין חשש שתקוע בשר בין השיניים, אמנם דעת הפרי מגדים להחמיר בזה מטעם 'לא פלוג'6.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
