ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
א. מעיקר הדין יש להמתין שש שעות מלאות, אם רוצה לאכול חלב אחרי בשר.
ב. יש נוהגים שלא להמתין שש שעות מלאות אלא רוב שש או שלש שעות או שעה, ואף על פי שראוי להחמיר, יש על מי לסמוך.
ג. יש מקרים בהם אין צורך להמתין שש שעות, כגון חולה שרפואתו בחלב, או נערים חלשים שצריכים חלב על מנת להתחזק וכדומה.
המתנה בין בשר לחלב
בגמרא מסופר שמר עוקבא אמר על עצמו שהוא 'חומץ בן יין' לגבי אביו, לפי שאביו המתין אחרי אכילת בשר יום שלם ורק אחר כך אכל גבינה, ואילו הוא המתין רק מסעודה לסעודה.
הראשונים חלוקים מהו מסעודה לסעודה:
1. עקירת שולחן- כמה ראשונים סוברים שאחר שבירך ברכת המזון והוריד מהשולחן את המאכלים הבשריים, לא צריך להמתין עוד אלא יכול מיד לאכול חלבי, מפני שברכת המזון היא סוף הסעודה ומה שאחריה נחשב סעודה חדשה.
2. סעודת שחרית לסעודת ערבית - לעומתם, ראשונים רבים סוברים שיש להמתין שש שעות. שיעור זה הוא כמו השיעור שבין סעודת שחרית לסעודת ערבית באופן שהיה מצוי בד"כ1.
הכרעת רוב הפוסקים להמתין שש שעות שלמות וכך ראוי לנהוג לכתחילה2. אמנם מי שמנהג אבותיו בזה שונה יש לו על מי לסמוך לפי שמצאנו בזה עוד שלש שיטות.
- המתנת שעה אחת: כמה ראשונים כתבו לעשות פשרה בין שתי השיטות בהסבר מהו 'מסעודה לסעודה', הפשרה היא שלא לאכול מיד אלא להמתין שעה. רמ"א הביא דעה זו בהלכה3.
- המתנת שלש שעות: מנהג חלק מהיהודים יוצאי גרמניה להמתין רק שלש שעות. בפוסקים הובא לימוד זכות עליהם, שסברו שחשבון השעות הוא לפי שעות זמניות, לכן בחורף שהימים קצרים ממתינים פחות והשוו בזה את הקיץ לחורף וכך הגיעו להמתנת שלש שעות4.
- המתנת רוב שעה שישית: יש שנהגו להמתין רק חמש שעות ורוב השעה השישית ולא כולה. מקורם הוא במאירי שכתב שצריך לשהות 'שש שעות או חמש'. ויש שרצו לדקדק כן גם ברמב"ם5.
מתי אין צורך להמתין שש שעות
למרות האמור לעיל, מצאנו כמה מקרים בהם אין צורך להמתין שש שעות:
1. חולה- בשו"ת חתם סופר כתב שחולה שרפואתו היא בשתיית 'מי חלב', אין צריך להמתין שש שעות אלא יברך ברכת המזון ואחר שעה ישתה ובערוך השולחן הוסיף שאף נערים כחושים שצריכים לשתות חלב על מנת להתחזק מספיק להם להמתין שעה2.
2. לועס לתינוק - הסיבה שממתינים שש שעות נתונה במחלוקת, יש אומרים מאחר ובשר נשאר בשיניים עד שש שעות, ויש אומרים שהטעם נמשך בפה שש שעות. אחת הנפקא מינות למחלוקת זו היא במי שלועס בשר כדי לרכך אותו לתינוק, שמאחר ולא בלע אותו אין לחשוש לטעם, אבל לבשר בין השיניים יש לחשוש.
למעשה פסק השו"ע לחשוש לשני הטעמים ולכן להחמיר גם בלועס לתינוק. אולם, הפתחי תשובה כתב שאם לעס תבשיל בשרי (ולא בשר ממש) לא צריך להמתין שהרי אין חשש שתקוע בשר בין השיניים, אמנם דעת הפרי מגדים להחמיר בזה מטעם 'לא פלוג'6.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
