ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
א. מעיקר הדין יש להמתין שש שעות מלאות, אם רוצה לאכול חלב אחרי בשר.
ב. יש נוהגים שלא להמתין שש שעות מלאות אלא רוב שש או שלש שעות או שעה, ואף על פי שראוי להחמיר, יש על מי לסמוך.
ג. יש מקרים בהם אין צורך להמתין שש שעות, כגון חולה שרפואתו בחלב, או נערים חלשים שצריכים חלב על מנת להתחזק וכדומה.
המתנה בין בשר לחלב
בגמרא מסופר שמר עוקבא אמר על עצמו שהוא 'חומץ בן יין' לגבי אביו, לפי שאביו המתין אחרי אכילת בשר יום שלם ורק אחר כך אכל גבינה, ואילו הוא המתין רק מסעודה לסעודה.
הראשונים חלוקים מהו מסעודה לסעודה:
1. עקירת שולחן- כמה ראשונים סוברים שאחר שבירך ברכת המזון והוריד מהשולחן את המאכלים הבשריים, לא צריך להמתין עוד אלא יכול מיד לאכול חלבי, מפני שברכת המזון היא סוף הסעודה ומה שאחריה נחשב סעודה חדשה.
2. סעודת שחרית לסעודת ערבית - לעומתם, ראשונים רבים סוברים שיש להמתין שש שעות. שיעור זה הוא כמו השיעור שבין סעודת שחרית לסעודת ערבית באופן שהיה מצוי בד"כ1.
הכרעת רוב הפוסקים להמתין שש שעות שלמות וכך ראוי לנהוג לכתחילה2. אמנם מי שמנהג אבותיו בזה שונה יש לו על מי לסמוך לפי שמצאנו בזה עוד שלש שיטות.
- המתנת שעה אחת: כמה ראשונים כתבו לעשות פשרה בין שתי השיטות בהסבר מהו 'מסעודה לסעודה', הפשרה היא שלא לאכול מיד אלא להמתין שעה. רמ"א הביא דעה זו בהלכה3.
- המתנת שלש שעות: מנהג חלק מהיהודים יוצאי גרמניה להמתין רק שלש שעות. בפוסקים הובא לימוד זכות עליהם, שסברו שחשבון השעות הוא לפי שעות זמניות, לכן בחורף שהימים קצרים ממתינים פחות והשוו בזה את הקיץ לחורף וכך הגיעו להמתנת שלש שעות4.
- המתנת רוב שעה שישית: יש שנהגו להמתין רק חמש שעות ורוב השעה השישית ולא כולה. מקורם הוא במאירי שכתב שצריך לשהות 'שש שעות או חמש'. ויש שרצו לדקדק כן גם ברמב"ם5.
מתי אין צורך להמתין שש שעות
למרות האמור לעיל, מצאנו כמה מקרים בהם אין צורך להמתין שש שעות:
1. חולה- בשו"ת חתם סופר כתב שחולה שרפואתו היא בשתיית 'מי חלב', אין צריך להמתין שש שעות אלא יברך ברכת המזון ואחר שעה ישתה ובערוך השולחן הוסיף שאף נערים כחושים שצריכים לשתות חלב על מנת להתחזק מספיק להם להמתין שעה2.
2. לועס לתינוק - הסיבה שממתינים שש שעות נתונה במחלוקת, יש אומרים מאחר ובשר נשאר בשיניים עד שש שעות, ויש אומרים שהטעם נמשך בפה שש שעות. אחת הנפקא מינות למחלוקת זו היא במי שלועס בשר כדי לרכך אותו לתינוק, שמאחר ולא בלע אותו אין לחשוש לטעם, אבל לבשר בין השיניים יש לחשוש.
למעשה פסק השו"ע לחשוש לשני הטעמים ולכן להחמיר גם בלועס לתינוק. אולם, הפתחי תשובה כתב שאם לעס תבשיל בשרי (ולא בשר ממש) לא צריך להמתין שהרי אין חשש שתקוע בשר בין השיניים, אמנם דעת הפרי מגדים להחמיר בזה מטעם 'לא פלוג'6.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
