ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְאֵין מִתְּנָאֵי הַנָּבִיא שֶׁיִּהְיוּ לוֹ מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת כֻּלָּן, עַד שֶׁלֹּא תְּחַסְּרֵהוּ פְּחִיתוּת כְּלָל, שֶׁהֲרֵי שְׁלֹמֹה - נָבִיא, כְּעֵדוּת הַכָּתוּב: "בְּגִבְעוֹן נִרְאָה ה'" (מלכים א ג, ה) וְכוּ', וּמָצָאנוּ לוֹ בְּפֵרוּשׁ פְּחִיתוּת מִדּוֹת, וְהִיא רֹב הַתַּאֲוָה, וְזֶה בְּרִבּוּי הַנָּשִׁים, וְזוֹ מִפְּעֻלּוֹת תְּכוּנַת רֹב הַתַּאֲוָה. וְאָמַר, מְבָאֵר: "הֲלוֹא עַל אֵלֶּה חָטָא שְׁלֹמֹה" וְכוּ' (נחמיה יג, כו). וְכֵן דָּוִד, עָלָיו הַשָּׁלוֹם - נָבִיא, אָמַר: "לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב כג, ג), וּמְצָאנוּהוּ בַּעַל אַכְזָרִיּוּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בַּגּוֹיִם וּבַהֲרִיגַת הַכּוֹפְרִים, וְהָיָה רַחֲמָן לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל בֵּאֵר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים שֶׁה' לֹא מְצָאוֹ רָאוּי לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לְרֹב• מַה שֶּׁהָרַג, וְאָמַר לוֹ: "לֹא (אתה) תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי, כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ" (דברי הימים א כב, ח). וּמָצָאנוּ לֵאלִיָּהוּ, זֵכֶר לַטּוֹב, מִדַּת הַכַּעַס; וְאַף עַל פִּי שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כְּלַפֵּי הַכּוֹפְרִים, וַעֲלֵיהֶם הָיָה כּוֹעֵס, אֲבָל בֵּאֲרוּ הַחֲכָמִים שֶׁה' הִרְחִיקוֹ, וְאָמַר לוֹ: לֹא יִצְלַח לִבְנֵי אָדָם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִנּוּי• כְּשֵׁעוּר שֶׁיֵּשׁ לְךָ, שֶׁהוּא יְמִיתֵם. וְכֵן מָצָאנוּ שֶׁשְּׁמוּאֵל פָּחַד מִשָּׁאוּל, וְיַעֲקֹב נִתְיָרֵא מִפְּגִישַׁת עֵשָׂו. וְאֵלּוּ הַמִּדּוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - הֵן מְחִצּוֹת הַנְּבִיאִים, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. וּמִי שֶׁהָיוּ לוֹ מֵהֶם שְׁתֵּי מִדּוֹת אוֹ שָׁלוֹשׁ בִּלְתִּי מְמֻצָּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּפֶּרֶק הָרְבִיעִי, נֶאֱמַר בּוֹ שֶׁהוּא רוֹאֶה אֵת ה' מֵאֲחוֹרֵי שְׁתֵּי מְחִצּוֹת אוֹ שָׁלוֹשׁ.
חסרון מידות ממעט הנבואה
וְאַל תַּרְחִיק• הֱיוֹת חֶסְרוֹן קְצָת הַמִּדּוֹת מְמַעֵט בְּמַדְרֵגַת הַנְּבוּאָה, לְפִי שֶׁמָּצָאנוּ מִקְצָת פְּחִיתֻיּוֹת הַמִּדּוֹת יִמְנְעוּ הַנְּבוּאָה לְגַמְרֵי. כַּכַּעַס, אָמְרוּ: "כֹּל הַכּוֹעֵס, אִם נָבִיא הוּא נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ", וְהֵבִיאוּ רְאָיָה מֵאֱלִישָׁע, אֲשֶׁר נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ הַנְּבוּאָה כַּאֲשֶׁר כָּעַס, עַד שֶׁהֵסִיר כַּעְסוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ: "וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן" וְכוּ' (מלכים ב ג, טו). וְכַדְּאָגָה וְהַיָּגוֹן, לְפִי שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ, כֹּל יְמֵי אֶבְלוֹ עַל יוֹסֵף - נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, עַד שֶׁבֻּשַּׂר בְּחַיָּיו, אָמַר: "וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם" (בראשית מה, כז), וְאָמַר הַתַּרְגּוּם, הַמְפָרֵשׁ הָעִנְיָנִים הַמְקֻבָּלִים מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ: "וּשְׁרָת רוּחַ• נְבוּאָה עַל יַעֲקֹב אֲבוּהוֹן". וּלְשׁוֹן הַחֲכָמִים: "אֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה לֹא מִתּוֹך עַצְלוּת וְלֹא מִתּוֹך עַצְבוּת, אֶלָּא מִתּוֹך דְּבַר שִׂמְחָה" (שבת ל ע"ב).
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
38 - פרק ז'
39 - פרק ז' חלק ב
40 - פרק ז חלק ג
טען עוד
לְרֹב – מחמת ריבוי. קִנּוּי – קנאה וזעם. אַל תַּרְחִיק – אל יקשה בעיניך. וּשְׁרָת רוּחַ – שרתה רוח.
ביאורים
כפי שראינו, חילוקי המדרגות בין הנביאים נובעים מדרגות התיקון השונות אליהם הגיעו בתחום ההשגה השכלית ובתחום תיקון המידות. בתחום האחרון ראינו שיכולה להיות לנביא פחיתות כלשהי ועם זאת לא תימנע ממנו ההשגה הנבואית. הסיבה לכך כאמור היא שלכל בני האדם ישנה פחיתות מסוימת בטבע, ועל כן לא מציאותי לדרוש תיקון מלא בתחום זה. כעת בא הרמב"ם להוכיח את טענתו על ידי דוגמאות שונות מגדולי הדורות. שלמה המלך זכה לנבואה על אף שתכונת התאווה שלו סטתה מן האיזון. דוד המלך זכה לגילוי נבואי על אף תכונת האכזריות שהייתה בו. וכן מידת הכעס של אליהו הנביא, והפחד והיראה של שמואל הנביא ויעקב אבינו. כאן חשוב להעיר שתיאור פחיתות מסוימת בקרב אבותינו, גדולי הדורות הראשונים, לא מעמיד אותם חלילה בשורה אחת אתנו. ודאי שתאוותי איננה התאווה של שלמה המלך וכן האכזריות שבי איננה כזאת של דוד. כדי להוכיח טענה זו נתבונן בדוגמאות שהביא רמב"ם. המשותף לכולם הוא שעל אף החריגה מן הנורמה המידתית שהייתה אמורה להיות, כולם כיוונו לתיקון כלשהו. לא הייתה כאן עבירה נמוכה שנבעה מפחיתות אלא שימוש מופרז שנבע מכוונה טובה. למשל, שלמה המלך נשא נשים רבות כדי ליצור יחסים בינלאומיים עם המדינות השכנות. דוד המלך התאכזר לאויביו. אליהו הנביא השתמש במידת הכעס כנגד עובדי האלילים, וכן הלאה. כסיום, מציין הרמב"ם שישנן תכונות נפש כאלה, שבגלל חומרתן, מספיקה אפילו אחת מהן כדי למנוע את ההשגה הנבואית. ביניהן הוא מונה את מידת הכעס, העצבות והדאגה. נראה שהמייחד אותן הוא שהן מבליטות את הצד האגואיסטי והפרטי של האדם יותר מתכונות אחרות. לכן, הן גורם ההרחקה הגדול ביותר מן ההשגה הנבואית שהינה כללית ומקיפה.
הרחבות
האם הכעס מעכב את הנבואה?
וּמָצָאנוּ לֵאלִיָּהוּ, זֵכֶר לַטּוֹב, מִדַּת הַכַּעַס. לגבי אליהו כתב הרמב"ם, שמידת הכעס גרמה רק למחיצה בנבואה. ואילו לגבי אלישע הכעס מנע ממנו את הנבואה לחלוטין. לכאורה יש כאן סתירה.
אפשר להציע לסתירה זו שני תירוצים: א. תלוי באופי הכעס: אצל אליהו מדובר בכעס מוצדק שהופנה למטרה טובה, אלא שהייתה כאן הפרזה. לעומת זאת אצל אלישע הכעס לא היה מוצדק כלל. למרות שיהורם בן אחאב מצא לנכון לשמוע לעצתו של אלישע, הוא הטיח בו ביקורת על רשעתו ולא רצה להיענות לבקשתו. ב. תלוי בעיתוי הכעס: אצל אליהו מדובר במידת הכעס שהייתה בנפשו, אך היא לא באה לידי ביטוי בעת הנבואה. לעומת זאת, אצל אלישע הכעס היה בזמן שרצה להתנבא.
מדוע הכעס והעצבות מעכבים את הנבואה?
כֹּל הַכּוֹעֵס, אִם נָבִיא הוּא נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. במורה נבוכים מסביר הרמב"ם שלא מדובר במניעה רוחנית, אלא במניעה גופנית מצד פעולת הכוח המדמה: "כל כח גופני יחלש וילאה ויפסד עת, ויבריא עת אחרת, וזה הכח המדמה כח גופני בלא ספק. ולזה תמצא הנביאים תתבטל נבואתם בעת האבל או בעת הכעס וכיוצא בהם " [מורה נבוכים ב, לו]. כפי שהכעס משפיע על לחץ הדם ובריאות הגוף, כך הוא משפיע על כוחות החיים כמו הדמיון.
נמצא שהמידות משפיעות על הנבואה משתי בחינות: א. שלימות רוחנית : כלל המידות שקובעות את דירוג הנבואה . ב. שלימות פיזית : מידות כמו כעס ועצבות שקובעות את עצם הנבואה .
מדוע אין נבואה בגלות?
אֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה לֹא מִתּוֹך עַצְלוּת וְלֹא מִתּוֹך עַצְבוּת. הרמב"ם כתב: "וזאת היא הסבה העצמית הקרובה בהפסק הנבואה בזמן הגלות, כלומר עצלות או עצבות שיהיה לאדם" [מורה נבוכים ב, לו].
לעומתו ריה"ל ביאר באופן שונה: "לא יתכן לסגולה הזאת להגיע אל הענין האלהי בבלעדי המקום הזה, כאשר לא יתכן שיצליח הכרם בבלעדי ההר הזה" [שם ב, יב]. באופן כללי אין אפשרות לנבואה בחוץ לארץ, מלבד מקרים מסוימים שריה"ל מסביר אותם כמקרים חריגים.
שאלות לדיון
כיצד ניתן לדבר על חטאים ביחס לגדולי האומה מבלי להיכשל ח"ו בזלזול בהם ובהורדת ערכם בעינינו? האם כל אחד מאיתנו יכול לדבר כך על גדולי האומה או רק גדולים כרמב"ם?
למה הכעס והעצבות מונעים את הנבואה? כיצד ניתן להשתחרר מתכונת הכעס?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
