ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מנחם מנדל בן חנה רות
וּכְבָר אָמַרְנוּ, כִּי אֵלּוּ שְׁנַיִם, הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאָדָם, הֵם בְּיוֹתֵר עֶלְיוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵם בִּלְבַד נֶחְשָׁבִים מְלָכִים וּמוֹשְׁלִים בָּעוֹלָם. הַשֶּׁמֶשׁ הוּא מוֹשֵׁל וּמֶלֶךְ וְשׁוֹמֵר הַסֵּדֶר שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה, כְּמוֹ שֶׁהוּא עִנְיַן הַמֶּלֶךְ. וְהָאָדָם גַּם כֵּן כְּמֶלֶךְ הַמַּשְׁלִים אֶת הָעָם, כָּךְ הָאָדָם מַשְׁלִים אֶת הַמְּצִיאוּת. אָמְנָם, אֲשֶׁר הוּא עוֹד יוֹתֵר עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר בָּהּ מְלָכִים יִמְלֹכוּ, הִיא הַתּוֹרָה*, שֶׁהִיא עוֹד יוֹתֵר עֶלְיוֹן בָּעוֹלָם, וּבָהּ מְלָכִים יִמְלֹכוּ. וּלְפִיכָךְ, הַתּוֹרָה מִתְיַחֶסֶת אֶל אֵלּוּ שְׁנֵי מִינֵי מְלָכִים. אֲשֶׁר הָאֶחָד עִנְיָנוֹ בִּלְתִּי יְצִיאָה מִן הַסֵּדֶר, בְּמַדְרֵגַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְהַשֵּׁנִי, עִנְיַן הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁהוּא מַשְׁלִים הַמְּצִיאוּת בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה. כִּי דָּבָר זֶה רָאוּי לַתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיוּ בָּהּ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, אֲשֶׁר שׁוֹמְרִים אֶת הַסֵּדֶר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹבֵר הַחֹק, כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לְמֶלֶךְ, שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הָעָם שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַסֵּדֶר. וְגַם יֵשׁ בָּהּ מִצְווֹת עֲשֵׂה, שֶׁהֵם הַשְׁלָמָה לָעוֹלָם, כְּמוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא הַשְׁלָמַת הָעָם. וְאֵלּוּ שְׁנֵי דְבָרִים מִתְיַחֲסִים אֶל הַחֹמֶר וְהַצּוּרָה. וְהַדְּבָרִים בְּרוּרִים כַּשֶּׁמֶשׁ לְמִי שֶׁמֵּבִין, וְהֶאֱרַכְנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר בְּפֵרוּשׁ זֶה. כְּלַל הַדָּבָר, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָאָדָם הַתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם הַמַּעֲלָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא בָּעוֹלָם: אִם שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ הַמַּעֲלָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה שֶׁלֹּא יָסוּר מִן אֲשֶׁר נִבְרָא עָלָיו אֶל הָרַע וְאֶל הַפְּחִיתוּת, וְאִם שֶׁיִּקְנֶה הַשְּׁלֵמוּת הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן עַל יְדֵי מִצְווֹת עֲשֵׂה.
___________________________________
כבר בארנו שהשמש והאדם הם עליונים בעולם הזה, ורק הם נחשבים מלכים ומושלים בעולם. השמש מושלת ושומרת על עולם הטבע שלא ישתנה, שזהו תפקידו של מלך לשמור על מי שהוא מולך עליו. והאדם הוא כמלך הנותן שלימות לעם, כך האדם נותן שלימות למציאות. אבל יש דבר נעלה יותר מהם, ובה מלכים ימלוכו, היא התורה, שהיא הדבר הנעלה ביותר בעולם. לכן בתורה מצויים שני עניני המלכות: האחד שלא יצא מהסדר הראוי, וזה מצוות הלא תעשה שבתורה. והשני השלמת המציאות וזה במצוות העשה. וכך ראוי שיהיו בתורה מצוות לא תעשה שהן שמירה על הסדר, ומצוות עשה שהן ההשלמה, כמו שבמלך מצויים שני ענינים אלה. שני ענינים אלו הם כחומר וצורה, ודברים אלו ברורים למבין, והארכנו לבארם במקום אחר. כללו של דבר, הקב"ה נתן התורה לבני האדם, כדי שתהיה לאדם המעלה העליונה במציאות, וזאת משתי בחינות: האחת שלא יפול מהמעלה שבה נברא באמצעות מצוות הלא תעשה, והשניה שיוסיף מעלות וירכוש השלימות הגדולה ביותר על ידי מצוות העשה.
ביאורים
עד כאן ביאר המהר"ל את ההגיון העומד מאחורי מספר המצוות ואת השייכות שלהן מצד אחד לממשלת השמש ומהצד השני לממשלת האדם.
על מנת שהתמונה תהיה שלמה בכללותה, יש להוסיף עוד עניין מרכזי, והוא המקום בו נמצאים שני סוגי המצוות – התורה. לא רק מניין המצוות לסוגיהן איננו מקרי, אלא גם המיקום בו כל המצוות כתובות. אם דיברנו על שני סוגי מושלים, הרי שהתורה היא המושל העליון שתחתיה הכל מצוי. מצד אחד המציאות הרוחנית כולה גלומה בתוך אותיותיה, ומצד שני המציאות הגשמית על כל פרטיה – "הסתכל באורייתא וברא עלמא" [זוהר תרומה קסא]. וכן מובא בשם האר"י ז"ל: ״דע, כי אין לך גוף ונפש ורוח שלא נבראו ע״י כ״ב אותיות התורה" [ליקוטי תורה איוב].
אדם הרוצה להשלים עצמו בשני חלקיו – הגשמי והרוחני, יפנה אל התורה ויגלה בה את שני סוגי המצוות הבאות להשלים את שני צדדים אלו הנמצאים בו.
הרחבות
*העולם על-פי התורה
אָמְנָם, אֲשֶׁר הוּא עוֹד יוֹתֵר עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר בָּהּ מְלָכִים יִמְלֹכוּ, הִיא הַתּוֹרָה. המהר"ל כותב שמצוות התורה מתאימות למציאות. שס"ה מצוות לא תעשה באות לשמור על המציאות בצורה מתוקנת, ורמ"ח מצוות עשה באות לתקן ולהשלים את העולם.
בדרוש על המצוות המהר"ל ממשיל זאת לבנאי הבונה בית. על הבנאי לתכנן את הבית בצורה כזו שיהיה ראוי לתכליתו. בדומה לכך גם הקב"ה 'בנה' את העולם על-פי 'התוכניות' של התורה. לכן, כשהאדם מקיים את מצוות התורה על-ידי רמ"ח איבריו, הוא מקיים את העולם כולו: "שנברא בו אדם ברמ"ח אברים נגד מצות עשה. והכל כדי שיהא האדם מוכן לשמרם, כי הם לאדם בעצמו, שצריך עשייה על ידי גופו". כך גם שס"ה מצוות לא תעשה. כשם שהשמש לא משנה ממסלולה ועושה את תפקידה, כך גם האדם: "כי האדם נמשך תמיד אחר המקום שהוא דר שם ומנהגו" [דרשות המהר"ל, דרוש על המצוות].
דברי המהר"ל מבוססים על פסוק במשלי: "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק" [ח, טו]. הסבר שונה מדברי המהר"ל כותב הרלב"ג . לפי דבריו, על ידי התורה המלכים ישלטו בפועל בנתיניהם (כך כתבו גם האבן עזרא, המצודת דוד והמלבי"ם). האלשיך הקדוש כותב שהמלכים עליהם דיבר הפסוק הם חכמי ישראל, להם יש אפשרות בפועל לשלוט בטבע בעזרת התורה. דוגמאות לכך ניתן למצוא ביהושע, שהעמיד את השמש בגבעון [יהושע י]. ובמשה, שהביא על המצריים עשר מכות ובקע את הים [שמות ז-יד].
שאלות לדיון
מה תפקיד האדם בתור ה'מלך' של המציאות?
למה מטרת ה'חומר' היא בסך הכל להיות מסודר, ואילו מטרת ה'צורה' היא להוסיף שלמות?
השתתפו עכשיו בדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
