בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לימוד יומי באמונה
  • תפארת ישראל למהר"ל
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

מנחם מנדל בן חנה רות

התורה עליונה ממלכות השמש והאדם. יעודה שהאדם לא ירד מהמדרגה בה נברא, ויקנה השלמות
וּכְבָר אָמַרְנוּ, כִּי אֵלּוּ שְׁנַיִם, הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאָדָם, הֵם בְּיוֹתֵר עֶלְיוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵם בִּלְבַד נֶחְשָׁבִים מְלָכִים וּמוֹשְׁלִים בָּעוֹלָם. הַשֶּׁמֶשׁ הוּא מוֹשֵׁל וּמֶלֶךְ וְשׁוֹמֵר הַסֵּדֶר שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה, כְּמוֹ שֶׁהוּא עִנְיַן הַמֶּלֶךְ. וְהָאָדָם גַּם כֵּן כְּמֶלֶךְ הַמַּשְׁלִים אֶת הָעָם, כָּךְ הָאָדָם מַשְׁלִים אֶת הַמְּצִיאוּת. אָמְנָם, אֲשֶׁר הוּא עוֹד יוֹתֵר עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר בָּהּ מְלָכִים יִמְלֹכוּ, הִיא הַתּוֹרָה*, שֶׁהִיא עוֹד יוֹתֵר עֶלְיוֹן בָּעוֹלָם, וּבָהּ מְלָכִים יִמְלֹכוּ. וּלְפִיכָךְ, הַתּוֹרָה מִתְיַחֶסֶת אֶל אֵלּוּ שְׁנֵי מִינֵי מְלָכִים. אֲשֶׁר הָאֶחָד עִנְיָנוֹ בִּלְתִּי יְצִיאָה מִן הַסֵּדֶר, בְּמַדְרֵגַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְהַשֵּׁנִי, עִנְיַן הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁהוּא מַשְׁלִים הַמְּצִיאוּת בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה. כִּי דָּבָר זֶה רָאוּי לַתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיוּ בָּהּ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, אֲשֶׁר שׁוֹמְרִים אֶת הַסֵּדֶר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹבֵר הַחֹק, כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לְמֶלֶךְ, שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הָעָם שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַסֵּדֶר. וְגַם יֵשׁ בָּהּ מִצְווֹת עֲשֵׂה, שֶׁהֵם הַשְׁלָמָה לָעוֹלָם, כְּמוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא הַשְׁלָמַת הָעָם. וְאֵלּוּ שְׁנֵי דְבָרִים מִתְיַחֲסִים אֶל הַחֹמֶר וְהַצּוּרָה. וְהַדְּבָרִים בְּרוּרִים כַּשֶּׁמֶשׁ לְמִי שֶׁמֵּבִין, וְהֶאֱרַכְנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר בְּפֵרוּשׁ זֶה. כְּלַל הַדָּבָר, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָאָדָם הַתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם הַמַּעֲלָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא בָּעוֹלָם: אִם שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ הַמַּעֲלָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה שֶׁלֹּא יָסוּר מִן אֲשֶׁר נִבְרָא עָלָיו אֶל הָרַע וְאֶל הַפְּחִיתוּת, וְאִם שֶׁיִּקְנֶה הַשְּׁלֵמוּת הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן עַל יְדֵי מִצְווֹת עֲשֵׂה.
___________________________________

כבר בארנו שהשמש והאדם הם עליונים בעולם הזה, ורק הם נחשבים מלכים ומושלים בעולם. השמש מושלת ושומרת על עולם הטבע שלא ישתנה, שזהו תפקידו של מלך לשמור על מי שהוא מולך עליו. והאדם הוא כמלך הנותן שלימות לעם, כך האדם נותן שלימות למציאות. אבל יש דבר נעלה יותר מהם, ובה מלכים ימלוכו, היא התורה, שהיא הדבר הנעלה ביותר בעולם. לכן בתורה מצויים שני עניני המלכות: האחד שלא יצא מהסדר הראוי, וזה מצוות הלא תעשה שבתורה. והשני השלמת המציאות וזה במצוות העשה. וכך ראוי שיהיו בתורה מצוות לא תעשה שהן שמירה על הסדר, ומצוות עשה שהן ההשלמה, כמו שבמלך מצויים שני ענינים אלה. שני ענינים אלו הם כחומר וצורה, ודברים אלו ברורים למבין, והארכנו לבארם במקום אחר. כללו של דבר, הקב"ה נתן התורה לבני האדם, כדי שתהיה לאדם המעלה העליונה במציאות, וזאת משתי בחינות: האחת שלא יפול מהמעלה שבה נברא באמצעות מצוות הלא תעשה, והשניה שיוסיף מעלות וירכוש השלימות הגדולה ביותר על ידי מצוות העשה.


ביאורים
עד כאן ביאר המהר"ל את ההגיון העומד מאחורי מספר המצוות ואת השייכות שלהן מצד אחד לממשלת השמש ומהצד השני לממשלת האדם.
על מנת שהתמונה תהיה שלמה בכללותה, יש להוסיף עוד עניין מרכזי, והוא המקום בו נמצאים שני סוגי המצוות – התורה. לא רק מניין המצוות לסוגיהן איננו מקרי, אלא גם המיקום בו כל המצוות כתובות. אם דיברנו על שני סוגי מושלים, הרי שהתורה היא המושל העליון שתחתיה הכל מצוי. מצד אחד המציאות הרוחנית כולה גלומה בתוך אותיותיה, ומצד שני המציאות הגשמית על כל פרטיה – "הסתכל באורייתא וברא עלמא" [זוהר תרומה קסא]. וכן מובא בשם האר"י ז"ל: ״דע, כי אין לך גוף ונפש ורוח שלא נבראו ע״י כ״ב אותיות התורה" [ליקוטי תורה איוב].
אדם הרוצה להשלים עצמו בשני חלקיו – הגשמי והרוחני, יפנה אל התורה ויגלה בה את שני סוגי המצוות הבאות להשלים את שני צדדים אלו הנמצאים בו.

הרחבות
*העולם על-פי התורה
אָמְנָם, אֲשֶׁר הוּא עוֹד יוֹתֵר עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר בָּהּ מְלָכִים יִמְלֹכוּ, הִיא הַתּוֹרָה. המהר"ל כותב שמצוות התורה מתאימות למציאות. שס"ה מצוות לא תעשה באות לשמור על המציאות בצורה מתוקנת, ורמ"ח מצוות עשה באות לתקן ולהשלים את העולם.
בדרוש על המצוות המהר"ל ממשיל זאת לבנאי הבונה בית. על הבנאי לתכנן את הבית בצורה כזו שיהיה ראוי לתכליתו. בדומה לכך גם הקב"ה 'בנה' את העולם על-פי 'התוכניות' של התורה. לכן, כשהאדם מקיים את מצוות התורה על-ידי רמ"ח איבריו, הוא מקיים את העולם כולו: "שנברא בו אדם ברמ"ח אברים נגד מצות עשה. והכל כדי שיהא האדם מוכן לשמרם, כי הם לאדם בעצמו, שצריך עשייה על ידי גופו". כך גם שס"ה מצוות לא תעשה. כשם שהשמש לא משנה ממסלולה ועושה את תפקידה, כך גם האדם: "כי האדם נמשך תמיד אחר המקום שהוא דר שם ומנהגו" [דרשות המהר"ל, דרוש על המצוות].
דברי המהר"ל מבוססים על פסוק במשלי: "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק" [ח, טו]. הסבר שונה מדברי המהר"ל כותב הרלב"ג . לפי דבריו, על ידי התורה המלכים ישלטו בפועל בנתיניהם (כך כתבו גם האבן עזרא, המצודת דוד והמלבי"ם). האלשיך הקדוש כותב שהמלכים עליהם דיבר הפסוק הם חכמי ישראל, להם יש אפשרות בפועל לשלוט בטבע בעזרת התורה. דוגמאות לכך ניתן למצוא ביהושע, שהעמיד את השמש בגבעון [יהושע י]. ובמשה, שהביא על המצריים עשר מכות ובקע את הים [שמות ז-יד].

שאלות לדיון
מה תפקיד האדם בתור ה'מלך' של המציאות?
למה מטרת ה'חומר' היא בסך הכל להיות מסודר, ואילו מטרת ה'צורה' היא להוסיף שלמות?
השתתפו עכשיו בדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות:
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il