ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מנחם מנדל בן חנה רות
וּכְבָר אָמַרְנוּ, כִּי אֵלּוּ שְׁנַיִם, הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאָדָם, הֵם בְּיוֹתֵר עֶלְיוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֵם בִּלְבַד נֶחְשָׁבִים מְלָכִים וּמוֹשְׁלִים בָּעוֹלָם. הַשֶּׁמֶשׁ הוּא מוֹשֵׁל וּמֶלֶךְ וְשׁוֹמֵר הַסֵּדֶר שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה, כְּמוֹ שֶׁהוּא עִנְיַן הַמֶּלֶךְ. וְהָאָדָם גַּם כֵּן כְּמֶלֶךְ הַמַּשְׁלִים אֶת הָעָם, כָּךְ הָאָדָם מַשְׁלִים אֶת הַמְּצִיאוּת. אָמְנָם, אֲשֶׁר הוּא עוֹד יוֹתֵר עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר בָּהּ מְלָכִים יִמְלֹכוּ, הִיא הַתּוֹרָה*, שֶׁהִיא עוֹד יוֹתֵר עֶלְיוֹן בָּעוֹלָם, וּבָהּ מְלָכִים יִמְלֹכוּ. וּלְפִיכָךְ, הַתּוֹרָה מִתְיַחֶסֶת אֶל אֵלּוּ שְׁנֵי מִינֵי מְלָכִים. אֲשֶׁר הָאֶחָד עִנְיָנוֹ בִּלְתִּי יְצִיאָה מִן הַסֵּדֶר, בְּמַדְרֵגַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְהַשֵּׁנִי, עִנְיַן הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁהוּא מַשְׁלִים הַמְּצִיאוּת בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה. כִּי דָּבָר זֶה רָאוּי לַתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיוּ בָּהּ מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, אֲשֶׁר שׁוֹמְרִים אֶת הַסֵּדֶר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹבֵר הַחֹק, כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לְמֶלֶךְ, שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הָעָם שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַסֵּדֶר. וְגַם יֵשׁ בָּהּ מִצְווֹת עֲשֵׂה, שֶׁהֵם הַשְׁלָמָה לָעוֹלָם, כְּמוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא הַשְׁלָמַת הָעָם. וְאֵלּוּ שְׁנֵי דְבָרִים מִתְיַחֲסִים אֶל הַחֹמֶר וְהַצּוּרָה. וְהַדְּבָרִים בְּרוּרִים כַּשֶּׁמֶשׁ לְמִי שֶׁמֵּבִין, וְהֶאֱרַכְנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר בְּפֵרוּשׁ זֶה. כְּלַל הַדָּבָר, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לָאָדָם הַתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם הַמַּעֲלָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא בָּעוֹלָם: אִם שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ הַמַּעֲלָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה שֶׁלֹּא יָסוּר מִן אֲשֶׁר נִבְרָא עָלָיו אֶל הָרַע וְאֶל הַפְּחִיתוּת, וְאִם שֶׁיִּקְנֶה הַשְּׁלֵמוּת הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן עַל יְדֵי מִצְווֹת עֲשֵׂה.
___________________________________
כבר בארנו שהשמש והאדם הם עליונים בעולם הזה, ורק הם נחשבים מלכים ומושלים בעולם. השמש מושלת ושומרת על עולם הטבע שלא ישתנה, שזהו תפקידו של מלך לשמור על מי שהוא מולך עליו. והאדם הוא כמלך הנותן שלימות לעם, כך האדם נותן שלימות למציאות. אבל יש דבר נעלה יותר מהם, ובה מלכים ימלוכו, היא התורה, שהיא הדבר הנעלה ביותר בעולם. לכן בתורה מצויים שני עניני המלכות: האחד שלא יצא מהסדר הראוי, וזה מצוות הלא תעשה שבתורה. והשני השלמת המציאות וזה במצוות העשה. וכך ראוי שיהיו בתורה מצוות לא תעשה שהן שמירה על הסדר, ומצוות עשה שהן ההשלמה, כמו שבמלך מצויים שני ענינים אלה. שני ענינים אלו הם כחומר וצורה, ודברים אלו ברורים למבין, והארכנו לבארם במקום אחר. כללו של דבר, הקב"ה נתן התורה לבני האדם, כדי שתהיה לאדם המעלה העליונה במציאות, וזאת משתי בחינות: האחת שלא יפול מהמעלה שבה נברא באמצעות מצוות הלא תעשה, והשניה שיוסיף מעלות וירכוש השלימות הגדולה ביותר על ידי מצוות העשה.
ביאורים
עד כאן ביאר המהר"ל את ההגיון העומד מאחורי מספר המצוות ואת השייכות שלהן מצד אחד לממשלת השמש ומהצד השני לממשלת האדם.
על מנת שהתמונה תהיה שלמה בכללותה, יש להוסיף עוד עניין מרכזי, והוא המקום בו נמצאים שני סוגי המצוות – התורה. לא רק מניין המצוות לסוגיהן איננו מקרי, אלא גם המיקום בו כל המצוות כתובות. אם דיברנו על שני סוגי מושלים, הרי שהתורה היא המושל העליון שתחתיה הכל מצוי. מצד אחד המציאות הרוחנית כולה גלומה בתוך אותיותיה, ומצד שני המציאות הגשמית על כל פרטיה – "הסתכל באורייתא וברא עלמא" [זוהר תרומה קסא]. וכן מובא בשם האר"י ז"ל: ״דע, כי אין לך גוף ונפש ורוח שלא נבראו ע״י כ״ב אותיות התורה" [ליקוטי תורה איוב].
אדם הרוצה להשלים עצמו בשני חלקיו – הגשמי והרוחני, יפנה אל התורה ויגלה בה את שני סוגי המצוות הבאות להשלים את שני צדדים אלו הנמצאים בו.
הרחבות
*העולם על-פי התורה
אָמְנָם, אֲשֶׁר הוּא עוֹד יוֹתֵר עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר בָּהּ מְלָכִים יִמְלֹכוּ, הִיא הַתּוֹרָה. המהר"ל כותב שמצוות התורה מתאימות למציאות. שס"ה מצוות לא תעשה באות לשמור על המציאות בצורה מתוקנת, ורמ"ח מצוות עשה באות לתקן ולהשלים את העולם.
בדרוש על המצוות המהר"ל ממשיל זאת לבנאי הבונה בית. על הבנאי לתכנן את הבית בצורה כזו שיהיה ראוי לתכליתו. בדומה לכך גם הקב"ה 'בנה' את העולם על-פי 'התוכניות' של התורה. לכן, כשהאדם מקיים את מצוות התורה על-ידי רמ"ח איבריו, הוא מקיים את העולם כולו: "שנברא בו אדם ברמ"ח אברים נגד מצות עשה. והכל כדי שיהא האדם מוכן לשמרם, כי הם לאדם בעצמו, שצריך עשייה על ידי גופו". כך גם שס"ה מצוות לא תעשה. כשם שהשמש לא משנה ממסלולה ועושה את תפקידה, כך גם האדם: "כי האדם נמשך תמיד אחר המקום שהוא דר שם ומנהגו" [דרשות המהר"ל, דרוש על המצוות].
דברי המהר"ל מבוססים על פסוק במשלי: "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק" [ח, טו]. הסבר שונה מדברי המהר"ל כותב הרלב"ג . לפי דבריו, על ידי התורה המלכים ישלטו בפועל בנתיניהם (כך כתבו גם האבן עזרא, המצודת דוד והמלבי"ם). האלשיך הקדוש כותב שהמלכים עליהם דיבר הפסוק הם חכמי ישראל, להם יש אפשרות בפועל לשלוט בטבע בעזרת התורה. דוגמאות לכך ניתן למצוא ביהושע, שהעמיד את השמש בגבעון [יהושע י]. ובמשה, שהביא על המצריים עשר מכות ובקע את הים [שמות ז-יד].
שאלות לדיון
מה תפקיד האדם בתור ה'מלך' של המציאות?
למה מטרת ה'חומר' היא בסך הכל להיות מסודר, ואילו מטרת ה'צורה' היא להוסיף שלמות?
השתתפו עכשיו בדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות:
אנחנו קודש למענך
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
