ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וַאֲנִי אוֹמֵר, כִּי לָא קַשְׁיָא כְּלָל. כִּי מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל הֵם מוּכָנִים אֶל הַתּוֹרָה, הִיא מַדְרֵגָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ1. כִּי מִפְּנֵי שֶׁהֵם מוּכָנִים אֶל תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה, וְאֵינָם כְּמוֹ שְׁאָר אֻמּוֹת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁאֵין מוּכָנִים לַתּוֹרָה. וְאִם נָתַן לָהֶם2 מְעַט מִצְווֹת, לֹא הָיָה הַזְּכוּת שֶׁלָּהֶם כָּל כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זְכוּת, בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם תּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִצְווֹת הַרְבֵּה, וּמוּכָנִים אֶל הַרְבֵּה מִצְווֹת. וְאִם לֹא הָיָה מַעֲלַת יִשְׂרָאֵל בְּמַה שֶּׁהֵם מוּכָנִים אֶל הַתּוֹרָה, בְּאֵיזֶה צַד נוּכַל לוֹמַר, שֶׁאוֹתָם שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לְקַיֵּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁמֵּתוּ כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים, שֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי עוֹלָם הַבָּא? אֲבָל הָעִנְיָן הוּא, בְּמַה שֶּׁהֵם הָעָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תּוֹרָהּ וּמוּכָנִים לְתוֹרָה וּמִצְוָה, בִּשְׁבִיל הֲכָנָתָם לַתּוֹרָה, יִזְכּוּ לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. וְכֵן חַס וְשָׁלוֹם לוֹמַר, שֶׁאֲנַחְנוּ בְּנֵי גָלוּת, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְקַיֵּם הַרְבֵּה מִצְווֹת הַתְּלוּיִים בָּאָרֶץ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ חֵלֶק בְּאוֹתָן מִצְווֹת שֶׁלֹּא נוּכַל לְקַיֵּם. חַס וְשָׁלוֹם לוֹמַר דָּבָר כָּזֶה, לְמַעֵט מִשְּׁלֵמוּת הַדּוֹרוֹת שֶׁמֵּתוּ. אֲבָל בְּמַה שֶּׁאָנוּ בְּנֵי תוֹרָה, וְיֵשׁ לָנוּ הֲכָנָה אֶל הַתּוֹרָה, יֵשׁ לָנוּ שָׂכָר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְדָבָר זֶה בָּרוּר, וְיִתְבָּאֵר דָּבָר זֶה בַּאֲרִיכוּת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. וְעַל זֶה אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא דְּבָרָיו, כִּי רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, וּלְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם מִצְווֹת הַרְבֵּה, וְהֵם מוּכָנִים אֶל מִצְווֹת הַרְבֵּה מְאֹד. וְזֶהוּ זְכוּת יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם מִצְווֹת הַרְבֵּה בְּיוֹתֵר3, וּלְכָךְ שְׂכָרָם גָּדוֹל יוֹתֵר.
ההכנה הרוחנית בריבוי המצוות ודאי זכות, הסיכוי לקיים או להכשל שקול
וְאַל יִקְשֶׁה לְךָ, סוֹף סוֹף יִהְיֶה שְׂכָרָם יוֹצֵא בְּהֶפְסֵדָם, שֶׁאִם לֹא יְקַיֵּם רֹב הַתּוֹרָה יִהְיֶה רָשָׁע? זֶה אֵינוֹ, דְּסוֹף סוֹף מַרְוִיחַ בָּזֶה, עַל יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲכָנָה אֶל הַתּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִצְווֹת הַרְבֵּה. כִּי הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיְּקַיֵּם הַמִּצְווֹת אוֹ לֹא יְקַיֵּם, דָּבָר זֶה הוּא שָׁקוּל, כִּי אוּלַי יִזְכֶּה וִיקַיֵּם הַמִּצְווֹת. וְכֵיוָן שֶׁהַדָּבָר הוּא שָׁקוּל, דָּבָר זֶה מַכְרִיעַ מַה שֶּׁהוּא מוּכָן אֶל תּוֹרָה שֶׁל רִבּוּי מִצְווֹת, וְדָבָר זֶה הוּא זְכוּת גָּדוֹל מְאֹד. וְדָבָר זֶה יִתְבָּאֵר לְקַמָּן, כִּי זֶה מִסְּגֻלַּת נַפְשָׁם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מוּכָנִים אֶל הַמִּצְווֹת. וְאִם• הַיֵּצֶר הָרַע מִתְגָּרֶה בָּהֶם, מִכָּל מָקוֹם, מִצַּד עֶצֶם נַפְשָׁם מוּכָנִים אֶל הַתּוֹרָה4. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ(סנהדרין צ, א) : כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא*, מִפְּנֵי הֲכָנָתָם אֶל הַתּוֹרָה. וְיוֹתֵר מִזֶּה אָמְרוּ(שם קי, ב) : שֶׁאֲפִלּוּ קָטָן שֶׁנּוֹלַד יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בַּפְּרָקִים. וְאֵין זֶה רַק• מִצַּד שְׁלֵמוּת בְּרִיאָתוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא מוּכָן אֶל הַתּוֹרָה, וּלְכָךְ זוֹכֶה לָעוֹלָם הַבָּא. וּלְפִיכָךְ אָמַר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁבְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם רִבּוּי מִצְווֹת הוּא זְכוּת לָהֶם בְּוַדַּאי.
___________________________________
אני אומר כי אין כאן קושיה כלל. למעלה התבאר 1כי יש הבדל מהותי בין ישראל לעמים, לישראל נפש אלוקית המתאימה לתורה בעוד שלעמים יש נפש המתנגדת לתורה. מעלה זו של ישראל היא זכות גדולה לישראל, שעליה אמר רבי חנינא את דבריו: רצה הקב"ה לזכות את ישראל. לאומות יש שבע מצוות בלבד, ואילו לישראל יש ריבוי מצוות, ריבוי זה מורה על מעלת ישראל שנפשם מתאימה לתורה שבה מצוות רבות. אם היו 2לישראל מעט מצוות לא היתה זכותם גדולה כמו כשיש ריבוי מצוות, דבר המלמד על גודל מעלת נפשם, שיש להם מוכנות למצוות רבות. אילו לא היתה זכותם של ישראל במוכנות שלהם לתורה, כיצד נוכל לומר שאותם שמתו קטנים, ולא היתה להם ההזדמנות לקיים מצוות, הם בני העולם הבא? אבל לפי הסברנו נאמר שבאותה זכות שיש לישראל, שהם מוכנים אל התורה, זוכים אותם קטנים שמתו לחיי עולם הבא. וכן על פי דברים אלו נאמר שאנו בני הגלות, שלא יכולים לקיים מצוות רבות שהן תלויות בארץ, וכי נאמר שאין לנו חלק במצוות אלו?! חס ושלום מלומר דבר כזה, למעט משלימות הדורות הקודמים. אבל במה שאנו בני תורה ויש לנו הכנה אל התורה, יש לנו שכר בכל התורה כולה. ודבר זה ברור ועוד יתבאר דבר זה באריכות בעזרת ה'. על זה אמר רבי חנינא את דבריו: רצה הקב"ה לזכות את ישראל ולפיכך הרבה להם תורה ומצוות. רבוי המצוות הוא גילוי על מוכנותם הרוחנית להרבה מצוות 3וזו זכותם כאשר הם מצווים במצוות רבות. זכות זו גוררת בהכרח גם שכר גדול.
אם תשאל, סוף סוף יוצא שכרם של ישראל בהפסדם. אמנם אם יקיימו את המצוות שכרם גדול מאוד, אבל מאידך גיסא אם לא יקיימו אלא יעברו עבירות בגלל ריבוי המצוות, נמצאים נענשים? אין זה נכון. ההכנה הראשונית שקיימת בישראל, מבלי להכנס לשאלה אם יקיימו מצוות או יעברו עבירות, היא רווח. האפשרות שיעברו יותר עבירות היא שקולה לאפשרות שיקיימו יותר מצוות, ולכן בסופו של דבר יש כאן הכרעה לטובת ריבוי המצוות, וריבוי זה כאמור הוא זכות גדולה מאוד. בפרק י"ב יתבאר כי מה שאנו רואים שישראל חוטאים אין זה נוגד את מה שבארנו כאן על סגולת ישראל ומוכנותם אל התורה. 4כי החטא נובע מהיצר הרע המתגרה בישראל וזה דבר חיצוני, אבל מהותם האמיתית היא מוכנותם אל התורה. וכך אמרו חכמים: כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, והסיבה לכך היא מוכנותם לתורה. ויותר מזה אמרו בסנהדרין שאפילו קטן שנולד יש לו חלק לעולם הבא, כמו שיתבאר דבר זה בדרך חיים על פרקי אבות. זכות זו של הקטן לעולם הבא נובעת מעצם בריאתו כמי שמוכן לקבל את התורה. לכן אמר רבי חנינא שרצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, כי אכן ריבוי המצוות הוא זכות לישראל.
[וְאִם – ואף על פי. רַק - אלא.]
ביאורים
לאחר שראינו את דברי הרמב"ם ואת קושיית המהר"ל עליהם, היום נעסוק בהסברו של המהר"ל עצמו לדברי המשנה: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות".
כהמשך למה שראינו בפרקים הקודמים, שהמצוות מרוממות את האדם מעבר למגבלות העולם הזה ובונות את עולמו הרוחני, מבאר המהר"ל שהמצוות הם ההוצאה לפועל של כוחות רוחניים שכבר קיימים באדם . ריבוי המצוות שנצטוו ישראל מלמד על מעלה רוחנית גבוהה שיש בעם ישראל, ובזכות אותה מעלה נצטוו בכל כך הרבה מצוות על מנת שדרכן יוציאו לפועל את כוחות הרוח הרבים הטמונים בהם.
זוהי הסיבה ש"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" [סנהדרין פרק י משנה א]. בתפיסה שטחית העולם הבא הוא מקום בו ה' פורע את החוב על מעשיו הטובים של האדם. בתפיסה עמוקה יותר העולם הבא מהווה קִרבה של הנשמה אל ה'. המצוות שהאדם מקיים מקרבות אותו לקב"ה, והקִרבה לקב"ה שהאדם בנה בעולם הזה – מתגלה בעולם הבא. על כך דרשו חז"ל שבגן עדן מושיב הקב"ה את כל הצדיקים אצלו והם נהנים מזיו השכינה [תענית לא.]. עם ישראל נקרא 'בנים לה'' [דברים יד, א], עוד לפני שקיימו את המצוות בפועל, כיוון שיש להם קִרבה גדולה לה', שאינה תלויה בקיום המצוות בפועל. לכן, אפילו תינוק בן יומו מישראל נקרא 'בן העולם הבא', למרות שלא שייך עדיין שיקיים מצוות. זוהי הסיבה שהגויים לא נצטוו בהרבה מצוות, כי החלק הרוחני שהקב"ה נטע בהם הוא לא גדול, ואין להם הרבה אפשרות להתפתח. כמובן שאם אדם לא מקיים מצוות כלל, הוא לא מוציא לפועל את המעלה הרוחנית שלו, ועל כן העולם הרוחני שלו לא נבנה כמו שצריך. אבל המעלה הרוחנית שנמצאת אצלו בטבע קיימת בכל אופן. לכן ריבוי מצוות זוהי זכות לישראל, כיוון שהסיכון שיעברו על המצוות 'מקוזז' מול הסיכוי שיקיימו איתם, ונשארה המעלה הרוחנית הקדושה שהיא זכות גדולה.
חסד גדול עשה הקב"ה לעם ישראל, שטָבַע בהם טֶבַע רוחני וכוחות אדירים, אך לא די בכך, אלא העניק להם את האפשרות לפתח ולחשוף את אותם כוחות על ידי המצוות.
הרחבות
*למי יש חלק לעולם הבא?
כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. הרב קוק מסביר שכאשר המשנה אומרת "כל ישראל" אין כוונתה רק לכל יהודי ויהודי פרטי. יש להסתכל על כל האומה הישראלית כחטיבה אחת, כנשמה אחת, ולנשמה הזו מכוון התנא באומרו"כל ישראל" . כלומר, התנא לא מדבר כאן על האדם הישראלי היחידי –'ישראל' , אלא הוא מתייחס כאן לנשמה של האומה - 'כל ישראל'. על נשמה זו, אומרת המשנה –"יש חלק לעולם הבא" .
דברים אלו מסבירים לנו את הקושי העולה מהמשך דבריו של התנא במשנה זו, בהם הוא מפרט דווקא את כל אלו שאין להם חלק לעולם הבא. הרב קוק מסביר שכל יהודי ויהודי מתחבר לחלקו בעולם הבא על פי רמת קישורו לנשמה הישראלית הכללית, המקושרת לעולם הבא. לעומת זאת, אדם העושה את העבירות החמורות המפורטות במשנה מתנתק מנשמתו הישראלית, וממילא מתנתק גם מהעולם הבא [עולת ראיה קנ"ז].
דברים אלו מתקשרים לדברי המהר"ל במקום אחר, שם הוא אומר שמי שעובר עבירות אלו יוצא מכלל ישראל, וכיוון שהוא לא קרוי בשם ישראל ממילא יש אפשרות שלא יזכה לעולם הבא [דרך חיים עמ' 11].
שאלות לדיון
במה ההכנה שלנו לתורה באה לידי ביטוי? האם אפשר לזהות הבדלים בין יהודי לגוי?
מהו ה'רווח' מכך שקיימת בנו הכנה לקיום המצוות? מה זה אומר על הקשר שלנו למצוות?
השתתפו עכשיו בדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות:
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה מחבר שמיים וארץ?
מי אתה עם ישראל?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
איך עושים קידוש?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
סודה של ברכה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
