ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
וּמַה שֶּׁהֻצְרְכוּ לוֹמַר: כְּדֵי לָתֵת פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעֲלֵי תְשׁוּבָה, וְלֹא שֶׁהָיָה דָּבָר זֶה מַעֲשֵׂה שָׂטָן, שֶׁהוּא מְגָרֶה בְּמַדְרֵגַת יִשְׂרָאֵל? כִּי דָּבָר זֶה לֹא קַשְׁיָא. שֶׁאִם לֹא הָיָה בִּשְׁבִיל כְּדֵי לָתֵת פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, הָיָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לָהֶם מִן הַשָּׂטָן, שֶׁהוּא יֵצֶר הָרַע. כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק הֶחָלִיל(סוכה נב, ב) : אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו בְּכָל יוֹם וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ*, שֶׁנֶּאֱמַר(תהלים לז, לג) : ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ, עַד כָּאן. וּבֵאוּר עִנְיָן זֶה, כִּי הַיֵּצֶר הָרַע בָּאָדָם הוּא הַחִסָּרוֹן וְהַהֶעְדֵּר, הַדָּבֵק בַּנִּמְצָאִים1 . וְהֶעְדֵּר זֶה מְבַקֵּשׁ לְהַעֲדִיר וּלְהַחְסִיר הָאָדָם לְגַמְרֵי, אִם לֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הוּא מַעֲמִיד הַנִּמְצָאִים וּמְקַיֵּם אוֹתָם. לְכָךְ לֹא יִתֵּן לְכֹחַ הַהֶעְדֵּר לִשְׁלֹט, וְדָבָר זֶה מְבֹאָר. וְאִם לֹא הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה2 , כְּדֵי לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעֲלֵי תְשׁוּבָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִמְצָא מַדְרֵגַת הַתְּשׁוּבָה בָּעוֹלָם, לֹא הָיָה כֹּחַ לַשָּׂטָן לִגְמֹר דָּבָר זֶה. וּבִשְׁבִיל מַדְרֵגַת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁהוּא הֶכְרֵחַ לָעוֹלָם בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר, בִּשְׁבִיל זֶה לֹא עֲזָרָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כִּי הָעֵזֶר בִּשְׁבִיל לְקַיֵּם הַמְּצִיאוּת, וְהַתְּשׁוּבָה הוּא גַּם כֵּן קִיּוּם הַמְּצִיאוּת. וְהִנֵּה הִתְבָּאֵר לְךָ עִנְיַן הַחֵטְא הַזֶּה, שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה בִּשְׁבִיל הַקִּטְרוּג בְּמַדְרֵגַת יִשְׂרָאֵל הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁלֹּא הָיָה כְּדַאי לָעוֹלָם הַזֶּה3 , וּכְמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בַּפֶּרֶק שֶׁלִּפְנֵי זֶה, שֶׁאִלְמָלֵי לֹא חָטְאוּ הָיוּ חַיִּים לְעוֹלָם. וּלְפִיכָךְ כְּתִיב(שמות לא, יח) : וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת, לֻחֹת אֶבֶן, כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים. וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה וגו'. הֲרֵי סָמַךְ הַחֵטְא לִנְתִינַת הַלּוּחוֹת, אֲשֶׁר הֵם מַעֲשֶׂה, שֶׁזֶּהוּ מַדְרֵגַת יִשְׂרָאֵל הָעֶלְיוֹנָה, וּמִזֶּה בָּא עִנְיָן זֶה שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל.
___________________________________
אמרו חכמים שחטאו ישראל כדי לתת פתחון פה לבעלי תשובה. לכאורה יש לשאול, למה לא אמרו, שחטא ישראל הוא מפאת שהיה היצר הרע מתגרה בהם מפני מעלתם הגבוהה? אך אין זו קושיה, כי אם לא הייתה הסיבה כדי לתת פתחון פה לבעלי תשובה, היה הקב"ה מסייעם להתגבר על גירוי היצר. כך מצאנו בפרק החליל: אמר רבי שמעון בן לקיש: יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום ומבקש להמיתו, ואלמלא הקב"ה עוזר לו לא יוכל להתגבר עליו, שנאמר: ה' לא יעזבנו בידו. ביאור מאמר זה, היצר הרע באדם הוא החיסרון 1 הנמצא בנבראים, חסרון זה מבקש להחסיר האדם עוד עד אשר לא ימצא האדם כלל, אלא שהקב"ה נותן קיום לנבראים ומעמיד אותם. לכן לא יתן הקב"ה לכח החיסרון לשלוט שלטון מוחלט. 2 אם לא היה חטאם כדי לתת פתחון פה לבעלי תשובה, היינו שתופיע מידת התשובה בעולם, לא היה היצר מצליח להכשילם מפני שהקב"ה היה עוזרם. אבל כדי שתהיה התשובה בעולם, שהרי התשובה הכרחית להיות בעולם, לכן לא עזר להם הקב"ה. העזרה התמידית של הקב"ה כנגד היצר היא כדי שיהיה קיום לעולם, וכאן אדרבא כדי שיהיה קיום לעולם, שתהיה התשובה בעולם, צריכים ישראל להיכשל. הנה התבאר לך שחטא ישראל היה מפני מעלתם הגבוהה בשעת מתן תורה, 3 מעלה שאינה מהעולם הזה, וכמו שהתבאר בפרק הקודם, שאלמלא חטאו היינו חיים לעולם. לכן נאמר: ויתן אל משה ככלותו לדבר איתו בהר סיני שני לוחות העדות, לוחות אבן, כתובים באצבע אלוקים. וירא העם כי בושש משה וגו'. סמכה התורה חטא העגל לנתינת הלוחות כאשר במעשה הנתינה זכו ישראל להגיע אל המעלה העליונה, ומזה נובע חטא העגל.
ביאורים
יצר הרע הוא המוות האמיתי של האדם, ההיפך הגמור מחייו, וכמו שלימדנו ריש לקיש: "אמר ריש לקיש: הוא שטן, הוא יצר הרע, הוא מלאך המות" [בבא בתרא טז.].
כשמו של היצר הרע כן הוא – 'רע', הוא נובע מחיסרון הקיים במציאות, ומטרתו להלחם באדם ולבטל את כל מציאותו. מסיבה זאת, כל עוד האדם קיים ובעל מציאות הוא יתגבר ויתחדש, ימצא תואנות ושיטות חדשות - לעיתים יגרור אותו לעסוק בחטאים גדולים ומוכרים, ולעיתים בחטאים שאינם ידועים, לעיתים יכשיל אותו בעבירות שבין אדם למקום ולעיתים בעבירות שבין אדם לחברו, לעיתים יסית אותו להחמיר במקום שצריך להקל, ולעיתים יסית להקל במקום שצריך להחמיר.
מכיוון שכך, מכיוון שבעולם הזה קיים בעולם אותו חסרון, והוא דבֵק באדם, לאדם כשלעצמו אין אפשרות לנצח אותו ולכן מצד עצמו האדם עתיד להיכשל וליפול במלכודת היצר. אולם הקב"ה אינו עוזב את האדם. הקב"ה הוא מקור כל השלמות, ובו לא שייך כלל כל חסרון, והוא חפץ בקיומו ובבניינו של העולם שברא, ולכן כמי שברא את האדם, הוא גם זה שמשמר אותו ומצילו מהחיסרון שבא לבטל את מציאותו.
לפי זה מובן מדוע אמרו חז"ל שישראל עבדו את העגל כדי "לִתן פתחון פה לבעלי תשובה", למרות שלפי דברי המהר"ל סיבת החטא היא אחרת – התנגדותו של השטן למעלתם הנשגבת. באמת החטא נגרם כתוצאה מכך שישראל זכו למעלה כה גדולה שאינה ראויה לעולם הזה, ולכן דבק בהם ההעדר, אלא שעדיין לולי הצורך בחידוש התשובה בעולם, היה הקב"ה מציל אותם מידו של יצר הרע, ורק מכיוון שמטרת ההגנה האלוהית היא לקיים את המציאות, וגילוי כוח התשובה הוא גם כן דבר חשוב ויסודי בקיומה של המציאות, סולקה מהם בשלב זה ההגנה האלוהית כדי שיתגלה כוח התשובה בעולם.
הרחבות
*עזרה אלוהית בכל תחומי עבודת השם
וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ. בלי עזרה מהקב"ה אי אפשר להינצל מהחטא. גם בלימוד תורה ובקיום מצוות מצאנו שצריך סיוע אלוהי, ולא רק בשמירה מעבירות. בענין עשיית המנורה התורה אומרת "מקשה תיעשה המנורה" [שמות כה, לא]. במדרש תנחומא דרשו את המילה "מקשה", מלשון קושי, והמילה "תיעשה", לדברי המדרש, מלמדת אותנו שהמנורה נעשתה מאליה: "כיוון שנתקשה, אמר הקדוש ברוך הוא למשה טול זהב והשליכהו לאש והוציאהו והיא נעשית מעצמה..." [תנחומא בהעלותך ג].
ה' שפת אמת ' מבאר שבתהליך עשיית המנורה, נחוץ שיהיה רצון ומאמץ אנושי, וסיוע וגמר אלוהי. השפת אמת מוסיף שתהליך זה קיים בכל קיום מצווה: "כן הוא בכל מצווה מכל איש ישראל. כי וודאי אין בכוח האדם לעשות רצונו יתברך... ועל ידי שרצה לעשות רצונו יתברך רק שהיה למעלה מכוח אדם. לזה נעשה מעצמו" [שפת אמת תרומה תרל"א ד"ה נתקשה]. על פי רעיון זה מסביר השפת אמת בשם סבו בעל חידושי הרי"מ את דברי חז"ל המפורסמים: "יגעתי ומצאתי תאמִן" [מגילה ו:]. לכאורה, המילה "מצאתי" סותרת את המילה "יגעתי", שהרי מציאה באה בהפתעה והיסח הדעת ולא ביגיעה. מפרש הרי"מ: "אך מי יכול למצוא האמת על ידי יגיעתו, ורק שהקב"ה נותן במתנה ודרך מציאה על ידי היגיעה" [שפת אמת שם]. למדנו, אם כן, שבין בשמירה מעבירות, בין בקיום מצוות ובין בלימוד תורה, ישנו ערך גדול למאמץ האנושי, אך ההצלחה באה רק על ידי סיוע אלוהי.
שאלות לדיון
מדוע צריך שמדרגת התשובה תהיה בעולם גם ללא מציאות של חטא?
"וְהַתְּשׁוּבָה הוּא גַּם כֵּן קִיּוּם הַמְּצִיאוּת" – אילו דברים נוספים הכרחיים לקיום המציאות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך מותר להכין קפה בשבת?
הקשבה בזמן של פילוג
למה ללמוד גמרא?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רמב"ם וכוזרי
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
