ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. סתימה בשיניים וכן כתר או גשר, לא משנים את דין ההמתנה, לפי שאינם בולעים טעם יותר מהשיניים עצמם.
ב. טעה ובירך על מאכל חלבי, בזמן שאסור לאוכלו (כי חייב להמתין אחר אכילת בשר)-
לרוב הדעות יטעם מעט, כדי שלא תהיה ברכה לבטלה. ויש אומרים שאסור לאכול אלא יאמר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'.
א. מי שיש לו סתימה, כתר או גשר בשיניים, האם יש להחמיר יותר בהמתנה?
התפתחות הרפואה בדורות האחרונים מביאה עמה שאלות הלכתיות רבות.
אחת מהשאלות שהובאו בפוסקים היא האם מי שיש לו סתימה בשן, כתר או גשר, צריך להחמיר באכילת חלב אחרי בשר (ולהיפך) מאחר ואולי החומר שממנו עושים את הסתימה, הכתר או הגשר, בולע את טעם הבשר, כמו כלים שבולעים טעם (ולכן צריך כלים נפרדים לחלבי ובשרי).
למעשה הפוסקים מקלים בזה מכמה טעמים:
א. החומר ממנו עשויות הסתימות אינו בולע3.
ב. האוכל שמכניסים לפה אינו חם בשיעור 'חום שהיד סולדת בו', ולכן אין בכוחו להבליע טעם בסתימה בכתר או בגשר4.
ג. החום שבפה מקלקל את הטעם הבלוע, ולכן אפילו בפחות מ24 שעות נחשב הטעם לטעם פגום5.
*דין שינים תותבות יבואר בשבוע הבא בעז"ה.
ב. בירך על מאכל חלבי לאחר אכילת בשר
כבר למדנו שאחרי אכילת בשר יש להמתין לפי רוב הדעות שש שעות.
שאלה מעניינת מתעוררת במקרה הבא:
אדם אכל בשר, ובתוך שש השעות שאחר האכילה בירך ברכה ראשונה על מאכל חלבי ולפני האכילה נזכר שהוא בשרי.
מה יעשה? אם יאכל, נמצא שאכל מאכל חלבי בזמן שהיה אסור בכך. אולם, אם לא יאכל, נמצא שבירך ברכה לבטלה?
הפוסקים חלוקים בשאלה זו:
א. דעת הלבושי מרדכי והשדי חמד שעדיף שלא יאכל ונמצא שבירך לבטלה.
השדי חמד מנמק זאת בכך שבמעשה האכילה עובר על האיסור בפועל, אך לגבי ברכה לבטלה האיסור קורה ממילא מאחר וכשבירך עשה זאת בטעות.
אמנם, כתב השדי חמד שאם עברו כבר ארבע שעות מהאכילה עדיף שיאכל, לפי שיש שיטות שחשבון שש שעות הוא בשעות זמניות, ובחורף שש שעות זמניות הם ארבע שעות קבועות1.
ב. דעת היביע אומר ורוב הפוסקים היא שעדיף שיאכל מעט ולא יעבור על איסור ברכה לבטלה, למרות שבאכילה זו עובר על האיסור לאכול חלב אחרי אכילת בשר.
אחד הטעמים שהביא היביע אומר הוא שמאחר שלגבי איסור בשר בחלב יש ראשונים המתירים לאכול חלבי מיד אחרי ברכת המזון וסילוק השלחן, ולעומת זאת איסור ברכה לבטלה הוא חמור (שיש אומרים שהוא לאו דאורייתא) 2.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
