ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נושא הפרק: דברים שאסרה התורה, ובכללם מאכלות אסורות, נאסרו מחמת גזירה ולא מפני התועלת הטבעית
מצוות התורה לא ניתנו בגלל התועלת שבמצווה
הִתְבָּאֵר לְךָ כִּי הַתּוֹרָה הִיא צֵרוּף וְזִכּוּךְ נֶפֶשׁ הָאָדָם. וּבַמִּדְרָשׁ(במ"ר יט, ח): שָׁאַל גּוֹי אֶחָד אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי*: אִילֵן עוּבְדַיָּא דַּאֲתוּן עָבְדִין1 נִרְאִים כְּמִין כְּשָׁפִים. אַתֶּם מְבִיאִים פָּרָה וְשׂוֹרְפִים אוֹתָהּ וְכוֹתְשִׁין אוֹתָהּ וְנוֹטְלִין אֶת אֶפְרָהּ. וְאֶחָד מִכֶּם מִטַּמֵּא לְמֵת, מַזִּין עָלָיו שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה טִפִּין, וְאַתֶּם אוֹמְרִים לוֹ טָהַרְתָּ. אָמַר לוֹ: נִכְנַס בְּךָ רוּחַ תְּזָזִית2 מִיָּמֶיךָ? אָמַר לוֹ: לֹא. רָאִיתָ אָדָם שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ רוּחַ תְּזָזִית? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: וּמָה אַתֶּם עוֹשִׂים? אָמַר לוֹ: מְבִיאִים עִקָּרִים3 וּמְעַשְּׁנִין תַּחְתָּיו וּמַרְבִּיצִין עָלֶיהָ מַיִם וְהִיא בּוֹרַחַת4 . אָמַר לוֹ: יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ. כָּךְ הָרוּחַ הַזֶּה, רוּחַ טֻמְאָה, דִּכְתִיב(זכריה יג, ב): וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים וְרוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ, מַזִּין עָלָיו וְהוּא בּוֹרֵחַ. לְאַחַר שֶׁיָּצָא אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: לְזֶה דָּחִיתָ בְּקָנֶה5 , לָנוּ מָה אַתָּה אוֹמֵר*? אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, לֹא הַמֵּת מְטַמֵּא וְלֹא הַמַּיִם מְטַהֲרִים, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חֻקָּה חָקַקְתִּי, גְּזֵרָה גָּזַרְתִּי, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לַעֲבֹר גְּזֵרוֹתַי, דִּכְתִיב(במדבר יט, ב): זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה עַד כָּאן.
הִנֵּה רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הֵשִׁיב לַגּוֹי, כִּי מִצְווֹת הַתּוֹרָה הֵם תּוֹעֶלֶת בְּעַצְמָם. עַל דֶּרֶךְ זֶה שֶׁאָמַר, כִּי פָּרָה אֲדֻמָּה הִיא מַעֲבֶרֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה. וּכְמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ קְצָת בְּנֵי אָדָם, כִּי הַתּוֹרָה אָסְרָה מַאֲכָלוֹת הָאֲסוּרוֹת מִפְּנֵי שֶׁהֵם מוֹלִידִים מֶזֶג רַע6 . וְכֵן נָתְנוּ טַעַם בַּדָּם וּבֶחָלָב, שֶׁכֻּלָּם הֵם מוֹלִידִים מֶזֶג רַע. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ לְעִנְיַן אִסּוּר שֶׁלָּהֶם.
___________________________________
בפרק הקודם התבאר כי מצוות התורה מחברות בין האדם לבוראו ובכך הוא מתרחק מהחומרי. במדרש מצאנו: שאל גוי אחד את רבי יוחנן: 1 מעשים אלו שאתם עושים נראים כמו כשפים. אתם מביאים פרה ושורפים אותה וכותשים אותה ונוטלים את אפרה. וכשאחד מכם נטמא למת אתם מזים עליו שתים או שלוש טיפות ואתם אומרים לו נטהרת. אמר לו רבי יוחנן: נכנסה בך רוח שגעון מימיך? אמר לו: לא. אמר לו רבי יוחנן: ראית אדם שנכנסה בו 2 רוח שגעון? אמר לו: כן. אמר לו: ומה אתם עושים לו? אמר לו: מביאים 3 שרשים ומעשנים תחתיו, ושופכים עליהם מים 4 והשיגעון מסתלק. אמר לו: ישמעו אזניך מה שאתה מוציא מפיך, כך הרוח הזה, רוח הטומאה - כמו שנאמר: וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ – מזים עליו והוא בורח. לאחר שיצא, אמרו לו תלמידיו: לזה דחית 5 בדברים בטלים, לנו מה אתה אומר? אמר להם: חייכם, לא המת מטמא ולא המים מטהרים, אלא כך אמר הקב"ה: חוקה חקקתי גזירה גזרתי, אין אתה רשאי לעבור על גזרותי, שנאמר: זאת חוקת התורה.
תשובת רבי יוחנן לגוי היתה שיש תועלת בעצם המצוות, כמו שבאר לו כי פרה אדומה מרחיקה את רוח הטומאה. כדברי רבי יוחנן לגוי סבורים גם מקצת מהבריות, שהמאכלות האסורות נאסרו מפני 6 שהן פועלות על האדם באופן שלילי. וכך נתנו הסבר לאיסור אכילת הדם והחלב מפני שאכילתם מולידה באדם תכונות שליליות. לאמיתו של דבר אין אמת בהסברים אלו ולא זו סיבת איסורם.
ביאורים
פעמים רבות אדם חי בצורת חיים מסוימת, והיא נעשית לחלק ממנו. לאחר שהאדם שוקע עמוק בתוך המסגרת, חי אותה ומתרגל לכל פרטיה, היא נראית לו טבעית לחלוטין, ופעמים רבות הוא מתרגל גם לדברים שלמתבונן מהצד עשויים להיראות כתמוהים ומוזרים.
כאשר יבוא אדם זר שלא התרגל לדרך חיים זו ויתמה על המנהגים השונים, נצטרך להסביר לו את הדברים התמוהים בהתאם לדפוסי החשיבה שלו. הצורך להסביר את הדברים בהתאם לדפוסי חשיבה שונים יוליד הסברים שונים, אשר אינם נוגעים בהכרח ביסודות האמיתיים, אלא בעיקר ביסודות המתיישבים על ליבם של השומעים.
כך גם בבואנו להסביר את עניין המצוות. עניינן של המצוות עמוק ומורכב עד מאוד, והן נגזרות מתוך החשבונות הגדולים של העולם והמערכות הרוחניות הגדולות שקיימות בו. אולם בבואנו להסביר את המצוות לגויים שמתבוננים עליהן 'מבחוץ', ניאלץ לפעמים להסביר להם הסברים חלקיים בלבד. לכן, כאשר בא רבן יוחנן בן זכאי להסביר לגוי את עניינן של המצוות, הוא הסתפק באמירה שתפקיד המצוות הוא להביא תועלת לאדם, אף על פי שהסבר זה איננו שלם ומדויק.
הרחבות
* ענה כסיל כאולתו
שָׁאַל גּוֹי אֶחָד אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. אף על פי שהגוי שאל את ר' יוחנן בן זכאי מתוך קנטרנות ולא מתוך רצון כן לברר את האמת, ענה לו רבי יוחנן באופן ענייני ולא דחאו על הסף. זו הדרכתה של תורה, שבדברי תורה: "ענה כסיל כאולתו", כלומר: "תענהו על אופן שלא ידמה לו שהוא חכם אחר שלא מצאת מענה, ועל אופן זה תענהו בדברים קלים, כי עיקר הכוונה להראות שהוא כסיל, ולא תענהו בדברים חריפים להראות חכמתך" [משלי כו, ה ופירוש המלבי"ם; שבת ל:].
* בין ישראל לעמים
לְזֶה דָּחִיתָ בְּקָנֶה, לָנוּ מָה אַתָּה אוֹמֵר.ר' יוחנן ענה לגוי תשובה אחרת מזו הראויה לתלמידיו, כפי שזיהו מיד. נראה שהסיבה שר' יוחנן שינה בתשובתו נובעת מההבדל בין ישראל לעמים. במקומות רבים מדובר על הפער בין ישראל לעמים בתפיסת האלוקות, שמשפיע על כל ההבדלים ביניהם בהשקפת העולם (למשל אורות התחיה א). עם ישראל רוצה לעבוד את ה' ולהתאים את כל מהלך חייהם על פי רצונו. לעומתם, הגויים שמים את עצמם במרכז, ובבסיס היחס בינם לאלוקות עומדת התועלת האישית. המושגים 'חֻקת התורה' ו'קבלת עול' מבטאים נאמנות מוחלטת לקב"ה ואת העובדה שרצון ה' הוא העיקר. לכן מושגים אלו לא שייכים אליהם. זהו תוכן ההסבר של ר' יוחנן לגוי, אך לתלמידיו הוא מברר שהתורה כולה היא קבלת עול מלכות שמים, כפי שיתבאר בהמשך הפרק.
שאלות לדיון
למה רבן יוחנן בן זכאי משווה בין פרה אדומה לבין הברחת רוח תזזית, הרי זוהי בדיוק טענתו של הגוי - שהמצוות הם כמין כשפים?
מה מיוחד בפרה אדומה שדווקא היא מבטאת את ה'חוקים', והרי יש עוד הרבה מצוות שאין אנו יודעים את טעמן?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












